עם כפפות, ללא מסכות: מכות בימי קורונה
ההתעקשות של נשיא ה-UFC הולידה את אירוע הספורט הגדול היחיד שהתקיים בצל המגפה. מה שמוכיח שבמפגש בין ראש לקיר לא תמיד מי שנשבר ראשון זה דווקא הראש
דיינה ווייט הוא בולדוזר.
היו כמה רגעים שראוי לדבר עליהם ב-UFC 249 - גם בפני עצמם וגם מבחינת ההשלכות שלהם על המחלקות בארגון בחודשים הקרובים. אבל לפני הכל, צריך לדבר על הדומיננטיות, העקשנות, הטירוף והחוצפה של נשיא ה-UFC דיינה ווייט. ווייט התעקש – ולבסוף הצליח – לקיים את מה שהיה לאירוע הספורט המז'ורי הראשון בעולם מזה שבועות. הוא ולא כדורגל, הוא ולא כדורסל, הוא ולא פוטבול.
חרף הצמיחה המשמעותית שלו בשנים האחרונות, למרות הכוכבים, ההייפ, העסקה הגדולה עם ESPN – ה-UFC (וענף אמנויות הלחימה המשולבות בכלל) הוא עדיין אח קטן וממזר לליגות הגדולות בארה"ב ובעולם. והנה, כולם משותקים על ידי הקורונה. אוקיי, חוץ מהפסיכים האלה מ"הזנזונת" מבלארוס וקבוצות דומות מניקרגואה, טג'יקיסטן וטורקמניסטן.
אבל את דיינה ווייט לא עוצרים. הוא מקיים את האירוע. אז שיהיה בלי קהל. אז שיהיה בלי הלוחמים שהוא תכנן להפגיש בחודשים הקרובים. אז לא על אי פרטי כפי שטען שיעשה בהתחלה אלא בג'קסונוויל, פלורידה - המדינה שכצפוי יש בה את נהלי הקורונה הרופפים ביותר.
בקיצור, דיינה ווייט נהג כמנהגו: החליט שכללי העולם הגדול לא חלים עליו - ללא ספק עם רוח גבית מחברו דונלד טראמפ. טראמפ, שקורא ל"חזרה לנורמליות" ומנהל עימותים עם הממשל המקומי באמריקה, אף שיגר ברכה מצולמת לאירוע וקרא לליגות הגדולות – כלומר, ה-NBA, ה-MLB, ה-NFL וכולי - ללכת בדרכה של ה-UFC.
קולאז' של דם על הפנים
לפי התוכנית המקורית, שכתבנו כאן עליה לפני חודש בדיוק, UFC 249 היה אמור להתקיים ב-18 באפריל ולהפגיש בין האלוף הבלתי מנוצח במשקל קל, חביב נורמגומדוב, לבין טוני פרגוסון.
מדובר בקרב לא פחות ממקולל: השניים היו אמורים להיפגש בעבר לא פחות מחמש פעמים (כולל אפריל), אבל הקרב בוטל כל פעם בגלל סיבות בריאותיות של שני הצדדים, כולל פעם אחת בה פרגוסון מעד על כבל של מצלמה במסיבת עיתונאים וקרע רצועה בברך. כשכבר נדמה היה שלא קיים כוח בעולם שיכול לגרום לביטול חמישי ובלתי סביר סטטיסטית – מגפה שיתקה את העולם ונורמגומדוב נותר תקוע בדגסטן.
אבל גם זה לא שבר את ווייט. הוא בחר להפגיש את פרגוסון, לוחם ורסטילי עם סגנון אלים ובלתי צפוי, שלא הפסיד מאז 2012 (מם פופולרי בקרב אוהדי UFC מראה קולאז' של הפרצופים מכוסי הדם של כל היריבים האחרונים שלו), עם עוד כוכב של המחלקה שבינתיים נמנעו ממנו הקרבות הגדולים באמת – ג'סטין גייצ'י, שלקח את הקרב עם פרגוסון בהתראה של חודש בלבד.
למרות רצף של שלושה נוקאאוטים יפים בשנה וקצת האחרונות, גייצ'י נכנס לקרב הזה כאנדרדוג – אבל האיגרוף הסופר-טכני שלו נתן לפרגוסון מענה שאף אחד לא הצליח לתת לו ברצף נצחונות מדהים של 12 קרבות. פרגוסון מעולם לא פחד לקחת סיכונים, הוא לוחם מלהיב עם יכולת קרדיו מרהיבה. מילים כמו "זהירות" לא כל כך נמצאות בלקסיקון הלחימה שלו.
חבל; זהירות היא בדיוק מה שהיה חסר לו מול גייצ'י, שתפס אותו שוב ושוב לאורך חמישה סיבובים, עד שהשופט עצר את הקרב כשראה שפרגוסון מועד שוב ושוב ולא באמת מצליח להגן על עצמו כמו שצריך. בתום כמעט 25 דקות, הפנים של פרגוסון יכלו להשתלב היטב באותו קולאז': טוני נראה כאילו הוא נלחם בטוני. למחלקה הקלה יש (שוב) אלוף עם חגורה זמנית, עם הבטחה לפגוש את חביב נורמגומדוב לקרב איחוד חגורות באזור ספטמבר-אוקטובר.
מכת האגרוף החזקה בהיסטוריה
בכלל, הרבה דברים הערב לא הלכו בדיוק כמו שהיה נוח ל-UFC. הנרי סהודו, האלוף היהיר והפטפטן, הגן על החגורה שלו מול דומיניק קרוז – והודיע על פרישה בגיל 33. אולי זה נעשה בשביל להפעיל לחץ על ווייט לקראת חידוש חוזה, אולי בגלל שהוא פוזל לנבחרת האולימפית בהיאבקות, ואולי כי זו סתם ההטרלה התורנית שלו (ואלוהים אדירים, כמה שהנרי סהודו אוהב להטריל).
פרנסיס אינגאנו, לוחם מפלצתי במשקל כבד שמתפאר במכת האגרוף החזקה ביותר שנמדדה אי פעם, הראה שוב שהשועל יודע הרבה דברים, אך פרנסיס אינגאנו יודע דבר אחד גדול – אגרוף שמסיים קרבות מוקדם. הספיקו לו פחות מ-20 שניות בשביל לשלוח את ז'אירזיניו רוזנשטויק (שהיה בלתי מנוצח עד הלילה) למזרן.
אינגאנו היה בפוזיציה טובה לקרוא תיגר על החגורה עוד לפני כן; הקייס שלו לכך רק השתפר עכשיו, אבל הבעיה היא שה-UFC מעוניינים במפגש טרילוגיה בין האלוף המכהן סטיפה מיוצ'יץ' ליריבו דניאל קורמייה.
ועדיין, גם אם הערב הזה לא הלך כמו שהוא התרחש בחלומותיו של דיינה ווייט – נשיא הארגון הוא-הוא המנצח הגדול של הערב. אפשר להאשים אותו בהרבה דברים, במיוחד בזלזול הבוטה שלו באמצעי הבטיחות נגד המגפה גם בימי השיא של ההתפרצות העולמית, אבל העקשנות שלו ניצחה את הערב. הוא חלם כבר זמן רב שה-UFC יהיה אירוע הספורט הגדול בעולם; הוא מעולם לא יכול היה לחלום שזה יהיה אירוע הספורט היחיד בעולם.
לפנייה לכתב/ת 
