מי בכלל אמר שנתניהו חייב להתייצב למשפט?
הטענה שלא ניתן לנהל מדינה במקביל לדיונים מתעלמת מהלכה שקבע בג"ץ. כן, הודות לנשיא אהרן ברק, ייתכן שנתניהו יקבל פטור חלקי מהתייצבות
(צילום: אוהד צויגנברג)
מתנגדיו של בנימין נתניהו טוענים שהוא לא יוכל לכהן כראש ממשלה "במשרה מלאה" בזמן שהוא צריך להתייצב באופן תדיר לדיונים במשפט שלו, שייפתח בעוד כשבועיים. האומנם? ובכן, לא. למעשה, יש סיכוי לא מבוטל שבדיונים רבים יקבל נתניהו פטור מהתייצבות, וזאת דווקא בזכות הלכה שקבע בעבר נשיא העליון בדימוס אהרן ברק.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לפי הכלל הקבוע בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". ואולם, לכל כלל יש חריג, ובסעיף 128 נקבע שמותר לדון נאשם שלא בפניו אם ביקש "שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סנגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם, אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם".
השאלה החשובה לעניינו היא מהם השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון כשהוא דן בבקשה כזאת. הסוגייה התעוררה לפני 25 שנה בבג"ץ "ברקי פטה המפריס בע"מ". הנאשמים ביקשו פטור מהתייצבות לדיונים עקב היזקקותם לניידות מרבית לצורך ניהול עסקיהם בחו"ל. בית משפט השלום דחה אותם בנימוק שמראית פני הצדק דורשת כי הנאשמים, נכבדים ככל שיהיו, יישבו על ספסל הנאשמים, למען ייווכח הציבור שנוהגים בהם כבכל נאשם אחר, שכן "המחוקק לא ראה לאבחן אם באנשי עסקים חובקי עולם עסקינן או במי שמרוויח לחמו בשכר יומי דחוק".
כנגד החלטה זו הגישו הנאשמים עתירה לבג"ץ, והשופטים ברק, מישאל חשין ודליה דורנר קבעו כי לאור הזכות החוקתית לכבוד האדם, אין זה שיקול לגיטימי לסרב לבקשת נאשם לפטור מהתייצבות רק בשל "מראית פני הצדק".
הנשיא דאז ברק ציין ש"ההליך הפלילי הדיוני מכוון לחשוף את האמת. הוא אינו מכוון להתעמר בנאשם", ועל כן נקבע כי עצם הרצון שהנאשם יישב פיזית על ספסל הנאשמים, ולא ינהג כתמול שלשום, אינו שיקול ציבורי ראוי בהקשר זה.
ככל שיבקש נתניהו פטור מהתייצבות, יהיה על בית המשפט המחוזי בירושלים לאזן בין שיקולים שונים. מחד עומד רצונו של הנאשם לא להיות נוכח במשפטו, וכאמור כבר נקבע שלגיטימי שיבקש להמשיך בעיסוקיו וככל האפשר בשגרת חייו. הדברים כמובן מקבלים משנה תוקף כמדובר בראש הממשלה, ובאינטרס הציבורי העליון שהוא ימשיך לתפקד באופן תקין עד כמה שניתן.
מאידך עומד אינטרס הציבור בנוכחות הנאשם במשפטו, שמסייעת בניהול התקין של הדיון, וביכולתו של ההליך לחשוף את האמת. כך למשל, אם נוכחות הנאשם נדרשת לשם חקירתו, זיהויו או התרשמות השופטים מאישיותו ומתגובותיו לנאמר בדיון. כמו כן, ישנם מקרים שבהם יש צורך שעדים שונים יעידו דווקא בפני הנאשם ובנוכחותו, באופן שניתן לעמוד על תגובת העדים והנאשם לדברי העד.
על כן, ככל שתוגש בקשה מצד נתניהו, לא יינתן לו פטור גורף מהתייצבות, אבל בית המשפט יבחן אם היעדרו מדיון פרטני עלולה לפגוע בניהול ענייני ויעיל של המשפט ובאמון הציבור בהליך הפלילי, וזאת אל מול רצונו של נתניהו והאינטרס הציבורי שהוא ימשיך בתפקידו באפן תקין.
- מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי, מוסמך מאוניברסיטת הרווארד, ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר שימש עוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא בדימוס אהרן ברק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מתן גוטמן
שלומי יוסף
מומלצים
