איום בסנקציות כלכליות: "צרפת דוחפת לתגובה חריפה לסיפוח ישראלי"
גורמים דיפלומטיים באיחוד חשפו בפני סוכנות הידיעות רויטרס שצרפת קוראת למדינות האיחוד לאיים בתגובה חריפה לסיפוח ישראלי של חלקים מהגדה. מדינות נוספות קוראות לדון באפשרות להטיל צעדי ענישה כלכליים. האם צ'כיה והונגריה, בעלות בריתה של ישראל, יבלמו הצעה כזו?
שלושה גורמים דיפלומטיים באיחוד האירופי אמרו הערב (יום ב') כי צרפת דוחקת בשותפותיה לאיחוד לאיים על ישראל בתגובה חריפה אם תחליט לספח חלקים מהגדה המערבית. לפי הדיווח בסוכנות רויטרס, גם בלגיה, אירלנד ולוקסמבורג מעוניינות לדון באפשרות של צעדי ענישה כלכליים, במהלך מפגש שייערך ביום שישי הקרוב בין שרי החוץ האירופים.
הדיפלומטים האירופים לא מסרו באיזה צעדים מתכוונות חברות האיחוד האירופי לנקוט כדי להניא את ישראל מסיפוח חלקים מהגדה או כולה. בכל אופן, במקרה שיחליטו לעשות זאת, על הממשלות האירופיות לפנות לנציבות האיחוד ול-EEAS, המחלקה שאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד, כדי שאלו ינפקו רשימת צעדי ענישה אפשריים.
27 מדינות האיחוד מחולקות ביחס לישראל ל-3 חלקים: רבע מהן נחשבות ביקורתיות מאוד נגד ישראל, בהן: צרפת, שוודיה, לוקסמבורג, בלגיה, אירלנד וספרד, שידחפו לסנקציות חריפות מאוד במקרה של סיפוח. רבע נוסף נחשב לידידותי מאוד ומתנגד לסנקציות (בולגריה, רומניה, צ'כיה, הונגריה ואוסטריה), ושאר המדינות - מחצית מהאיחוד - העמדה כלפי ישראל תלויה בעניין שנידון. מצד אחד המדינות מרגישות קרובות לישראל, וחלקן גם די ידידותיות, אך בכל מה שנוגע לחוק הבינלאומי – סיפוח זה לא משהו שהן יסכימו להתפשר עליו גם אם לא בהכרח יתמכו בסנקציות חריפות.
עם זאת, יש לציין כי על כל 27 מדינות האיחוד האירופי להסכים לכל צעד ענישתי כזה מצד האיחוד. דובר מטעם האיחוד סירב להתייחס לדיונים פנימיים שמתקיימים בארגון, אך הדגיש כי "סיפוח מנוגד לחוק הבינלאומי, ואם הסיפוח יתקדם, האיחוד האירופי יפעל בהתאם".
אחד הדיפלומטים שמעורב בדיונים בנושא אמר לרויטרס כי "יש צורך ברור לבחון מה המשמעות של סיפוח בהקשר לחוק הבינלאומי, ונצטרך לדעת מהן האפשרויות שלנו. אנחנו גם צריכים לומר מה בדיוק יהיו ההשלכות של סיפוח, בעיקר כדי לעצור צעד כזה".
מי שדוחף לסנקציות האלה הוא שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל הספרדי שכבר שנים מחזיק בעמדות אנטי-ישראליות. בחודשים האחרונים דחף בורל למדיניות אירופית שתעביר מסר חריף לישראל שסיפוח לא יוכל לעבור ללא מענה, אך שני ניסיונותיו להעביר החלטה בקונצנזוס נכשלו בשל ההתנגדות מצד המדינות הידידותיות. בורל גם היה מאלה שהובילו את המאמצים להביא את ספרד להכיר בפלסטין כמדינה.
בעבר התבטא בורל שצריך להתרגל לכך שאיראן רוצה להשמיד את ישראל, ואירופה תצטרך לחיות עם זה: "אנחנו לא ילדים, יש לנו לקוחות פוטנציאליים, אינטרסים ואסטרטגיה - ואנחנו נמשיך לעבוד עם איראן", אמר. "איראן רוצה למחוק את ישראל, אין שום דבר חדש בזה, וצריך לחיות עם זה".. כמו כן האשים את ישראל שאירועי הגדר בעזה "משקפים את הדה-הומניזציה של הפלסטיניים על ידי חלק גדול מהמעמד החברתי והחברה הישראלית", כלשונו.
בורל עומד בראש שירות החוץ האירופי, שבאופן מסורתי נחשב לביקורתי מאוד כלפי ישראל, ודוחף לצעדים נגד הבנייה בהתנחלויות. זה גם הגוף שפרסם את ההנחיות למדינות אירופה כיצד יש לסמן סחורות מההתנחלויות. על חתימת ההסכם בין נתניהו לגנץ מסר בורל כי "האיחוד האירופי רושם לפניו את ההסכם הפוליטי שיכול לסלול את הדרך להקמת ממשלה בישראל, עמדת האיחוד האירופי על מעמד השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967 נותרה ללא שינוי. האיחוד האירופי אינו מכיר בריבונות ישראל על הגדה המערבית הכבושה".
מסחר ומחקר בסיכון?
כשהאיחוד האירופי רוצה - הוא יודע לפגוע במדינות עם הסנקציות שהוא בוחר. כך למשל, לאחר שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים, האיחוד גינה אותה בחירפות, ביטל פסגות עימה, חתם על הסכם אסוציאציה עם אוקראינה, שלל את זכות ההצבעה של רוסיה במועצה האירופית, הוציא את המדינה מהחברות ב-G8 והשעה את שיתוף הפעולה עימה בנאט"ו.
במישור הפרקטי הטיל האיחוד האירופי סנקציות על אישים, אסר לייבא מוצרים שמקורם בקרים ואסר גם על השקרעות באזור. כמו כן, האיחוד אסר על ספינות של תיירים לעגון בקרים ולמכור כל דבר שיש חשש שייעשה בו שימוש בחצי האי.
כמו כן, ישראל זה זמן רב חברה בתוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, "הורייזון 2020", שפועלת מאז שנת 2014. תקציב התוכנית עומד על קרוב ל-80 מיליארד אירו. על-פי רשות החדשנות הישראלית, התוכנית מעניקה מימון ישיר למגוון רחב של סקטורים וגופים שונים, בהם ישויות משפטיות שמפיקות תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר, פיתוח וחדשנות בינלאומיים.
האיחוד נחשב לאחד משותפי המסחר המרכזיים של ישראל, וייתכן שיחליט שחברות אירופיות לא יוכלו לשתף פעולה עם בנקים שפועלים ביהודה ושומרון, ויש להניח שהמדינות העוינות ינסו לקדם גם החלטות כגון השעיית הסכם שמיים פתוחים ואפילו פגיעה בהסכמי סחר.
ניתן להעריך שמספר מדינות יגיבו לסיפוח בצעד של הכרה במדינת פלסטין, כפי שעשתה שבדיה באוקטובר 2014. בישראל מעריכים שצרפת, לוקסמבורג, בלגיה, אירלנד וספרד ישקלו להכיר במדינה הפלסטינית במקרה שהממשלה תחליט על סיפוח, אך גורם מדיני בכיר אמר כי בניגוד לרוסים, לישראל יש תמיכה אמריקנית (וככל הנראה המהלך גם ככה יהיה מתואם עם טראמפ), ולכן גם באירופה ייקחו בחשבון את העמדה של וושינגטון.
פקטור חשוב נוסף שייקח חלק בגיבוש התגובה האירופית, הוא חילופי הנשיאות באיחוד האירופי - עם כניסתה של גרמניה לתפקיד הנשיאה התורנית ב-1 ביולי, ונשאלת השאלה אם גרמניה תיתן יד לסנקציות נגד ישראל.
ביום רביעי יגיע לארץ מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיאו, ואחד הנושאים המרכזיים עליהם ידון עם נתניהו וגנץ יהיה הסיפוח. רה"מ מתכנן להגיע לתיאום מלא עם האמריקנים בעניין היקף הסיפוח, שיהיה גם האתגר הראשון של שר החוץ הבא גבי אשכנזי, שכמו גנץ חושש מההשלכות על היחסים עם ירדן.
תוכנית השלום שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחודש ינואר האחרון, נזכיר, מכירה בריבונות ישראל על ההתנחלויות ביהודה ושומרון ועל בקעת הירדן, במקביל לדרישה בהכרה ישראלית במדינה פלסטינית מפורזת מנשק. הפלסטינים דוחים מכל וכל את התוכנית.
לפנייה לכתב/ת 
