"איפה נלך?": אחרי יותר מ-80 שנה, מפעל פניציה בדרך לסגירה
אם לא יקרה נס של הרגע האחרון, המפעל הוותיק לייצור זכוכית ייסגר, וכ-300 העובדים יישלחו הביתה. דוד שעובד שם כבר 34 שנה לא ישן בלילה: "אני בן 62, מי ייתן לי עבודה בגיל כזה?". יו"ר ועד העובדים קרא בייאוש לעזרה כדי להציל את המפעל: "קנו כחול לבן, הטילו מס יבוא"
עשרות עובדים במפעל פניציה התכנסו אתמול (ג') לישיבה שקיוו שלא תתקיים: הנחיות והליכים לקראת כיבוי התנור לייצור הזכוכית, מהלך שמשמעו סגירת המפעל שבאזור התעשייה ציפורית בנוף הגליל - אחרי יותר מ-80 שנים.
מאות אלפי מפוטרים מול עשרות שרים
מצוקת מפעלי הזכוכית: "השתלטות טורקית על השוק"
כיבוי התנור הוא הליך שאותו מתארים במפעל כבלתי הפיך. על מנת לכבות את התנור, שפועל בטמפרטורות של אלפי מעלות, יש צורך לא רק בהפסקת הזרמת חומרי הבעירה, אלא גם בהכנסת חומרים כימיים שונים לתהליך, על מנת להביא לקירור הדפנות והפסקת התהליכים המתרחשים בו כחלק מתהליך ייצור הזכוכית.
"אני כבר לא ישן בלילה מאז שקיבלתי את המכתב", אמר אתמול ל-ynet אחד העובדים הוותיקים בפניציה, דוד יצחק. הוא תושב חיפה והחל לעבוד בפניציה לפני יותר מ-34 שנים, כאשר המפעל עוד ישב בסמוך לצומת וולקן (כיום חוצות המפרץ) במפרץ חיפה.
"זה יום עצוב עצוב עצוב. המפעל היה הבית השני שלי כל כך הרבה שנים. התפרנסתי ממנו וגידלתי ילדים ונכדים. אני עכשיו בן 62, אני לא רוצה להיות מובטל ולשבת בבית, אבל מי ייתן לי עבודה בגיל כזה? לאן אלך? אני עוד מקווה לנס אבל זו תחושה קשה מאוד. כאב ועצב", אמר.
מפעל פניציה נאבק על קיומו אחת לכמה שנים. לפני שמונה שנים כמעט נסגר בגלל העיכוב בהזרמת הגז הטבעי לגליל. כעת, הוא מתמודד לא רק עם נזקי מגפת הקורונה, שהביאו להפחתה בתעשייה, אלא בייבוא זול ממדינות כמו טורקיה וסין.
גורמים שמנסים לסייע למפעל אומרים כי המצב הפעם קשה במיוחד, בעיקר נוכח הלחצים להביא להפסקת הייבוא. ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט אמר כי פנה למשרד הכלכלה ולראש הממשלה עצמו, בבקשה לסייע למפעל.
"הניסיון לא צלח בשל הפערים הגדולים בין התנאים שהציבה פניציה לבין המציאות. המפעל דרש מהממשלה להפסיק ייבוא זכוכית לארץ ממדינות כמו סין וטורקיה, וכן לתת למפעל ייצור כמעט בלעדי של כל הזכוכית בארץ, ללא התחייבות להמשך עבודת המפעל לטווח הארוך. בזמנו פעלתי לטובת המפעל גם בוועדות הכלכלה והכספים של הכנסת וגם הפעם אני לא מרים ידיים ואמשיך בניסיון לסייע עד לרגע האחרון", אמר פלוט.
חיים קטרי, יו"ר ועדת העובדים במפעלת הזכוכית פניציה, הוא דור שלישי לעובדים במפעל. אתמול התריע בראיון לאולפן ynet, שנערך מחוץ למפעל, כי אם הוא ייסגר כפי שמסתמן - 300 העובדים שלו לא יצליחו לחזור למעגל העבודה ומשפחותיהם ייפגעו קשות. "זה יום עצוב", אמר.
"אנחנו לא נכנסים לאי-ודאות, אנחנו פשוט הולכים הביתה", אמר קטרי, שציין כי בשבוע הבא יעזבו 120 מהעובדים את מקום העבודה שלהם. לדברי קטרי כיבוי התינור ייעשה ביום ראשון הקרוב: "ברגע שמכבים את התנור אין דרך חזרה. זה לא תנור של לחיצת כפתור, אם סוגרים אותו חד משמעית אנשים הולכים פה הביתה".
הוא הוסיף כי ב"מעגל הראשון" מדובר ב-300 משפחות שייפגעו, אך לדבריו רבים נוספים ייפגעו במעגל השני והשלישי של אלו שמתפרנסים מהמפעל. "זה אנשים שחיים פה בפריפריה, אנשים קשיי יום, אנשים שעברו את הגיל 60-58. לאיפה הם ילכו עם מה שקורה היום במדינה? איפה הם ילכו?".
בהקשר זה יצוין כי מנכ"ל פניציה, אייל זגגי, אמר שעל מנת להשאיר את המפעל פתוח, יש צורך בהזרמת 30 מיליון שקל מחד, וצמצום הייבוא הזול מטורקיה וסין מאידך. בראיון אתמול בבוקר, יו"ר ועד העובדים קטרי קרא בייאוש לקנות זכוכית "כחול לבן", והוסיף כי "זה הזמן לפעול". לדבריו, "לא יכול להיות שאנשים קונים את הזול. הם לא מבינים שהזכוכית שלנו נחשבת לאחת הטובות שיש בעולם. נכון שאולי תשלמו קצת יותר יקר, אבל אתם תתנו פרנסה".
לפנייה לכתב/ת 
