מחקר: דתיים מתחתנים מאוחר יותר, חרדים מתגרשים יותר
ככל שאתה שמרן יותר, תתחתן צעיר יותר. ככל שתתחתן צעיר יותר, הסיכוי שתתגרש גדול יותר: ד"ר אריאל פינקלשטיין ותנועת "נאמני תורה ועבודה" ערכו מחקר מקיף על מגמות של נישואין וגירושין בקרב המגזרים השונים בישראל. ואלה הנתונים
"בן 18 לחופה"? גם אצל החרדים זה כבר לא קורה: אז באיזה גיל פופולרי להתחתן אם אתה חרדי - והאם רווקות מאוחרת במגזר הדתי היא אכן תופעה חדשה ומתרחבת? מחקר חדש ומקיף שערך אריאל פינקלשטיין ותנועת "נאמני תורה ועבודה", מציג פילוח נתונים עדכני בקרב ילידי שנות השבעים והשמונים (ובמדויק: ילידי השנים 1990-1973), ותמונת מצב מעניינת על מיסוד ופירוק חיי האהבה בקרב דתיים, חילונים וחרדים בישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
המחקר מבוסס על כ-1,250,000 איש שסיימו את מערכת החינוך היהודית בשנים 1973 עד 1990, ולמעשה כולל את כל בוגרי מערכת החינוך בכמעט שני עשורים. הגיל הפופולרי לנישואין יורד בהתאמה בין המגזרים השונים בחברה היהודית בישראל. ככל שאתה דתי יותר – תתחתן מוקדם יותר. אבל כמה מוקדם? בקרב חילונים, הגיל הפופולרי לנישואין אצל נשים הוא 26 ואצל גברים הוא נע בין 29-28 שנים.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- אוקראינה: המשטרה דרשה את רשימת כל היהודים - "כמו ב-1941"
- ההתפרעויות במירון: 317 מהעצורים שוחררו
- הילולה באוויר: מירון בסגר - החסידים חגגו בטיסה מעל הקבר
גיל הנישואין בקרב דתיות-לאומיות, לעומת זאת, נמוך בהרבה ועומד על 22 (10.3% מהן מתחתנות בגיל הזה בדיוק). בקרב הגברים חובשי הכיפה הסרוגה הגיל הפופולרי להינשא הוא 24. ומה קורה בציבור החרדי? שם הגיל השכיח לנישואין בקרב נשים עומד על 20, ואילו בקרב גברים חרדים – בן 22 לחופה.
יותר שמרנים - מתחתנים יותר צעירים
בציבור החרדי מסתמנת מגמה ברורה של עלייה בגיל הנישואין לאורך השנים וכיום 50% מהנשים החרדיות נישאות עד גיל 20 ובקרב הגברים החרדים הגיל עומד על 22 שנים. בציבור החילוני בישראל, 50% מהנשים נישאות עד גיל 27 וחצי, ואילו אצל הגברים החילונים זה קורה רק בגיל 30 וחצי. בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי נמצא גיל הנישואין, באופן לא מפתיע, בשלב הביניים שבין החילונים לחרדים: 50% מהנשים הדתיות נישאות עד גיל 24, ואילו בקרב הגברים הדתיים 50% נישאים עד גיל 27.
.jpg)
מספרים עדכניים אלה מסמנים מספר מגמות חברתיות המתרחשות לאורך השנים. מהנתונים עולה כי גיל הנישואין בציבור החילוני הולך ועולה בהתמדה גם אצל נשים וגם אצל גברים, בדומה למגמה המקובלת בעולם המערבי. לעומת זאת, בקרב הציבור הדתי, גיל הנישואין של גברים יורד בעקביות לאורך השנים, בעוד הנשים הדתיות מתחתנות מאוחר יותר. למעשה, שיעור הנשים הדתיות המתחתנות בגילאים צעירים הפך לשכיח הרבה פחות.
מגמות סותרות אלו הובילו לכך שכיום פערי הגיל בין זוגות נשואים בקרב הציבור הדתי הלכו והצטמצמו באופן משמעותי. גם בציבור החרדי גיל הנישואין בקרב נשים חרדיות נמצא באופן מובהק במגמת עלייה.
עורך המחקר, אריאל פינקלשטיין, טוען כי את הפערים בגיל הנישואין בין שלוש הקבוצות ניתן להסביר ביחס של כל קבוצה למוסד הנישואין. "ברור לנו שככל שהקבוצה שמרנית יותר, הנישואין בה נערכים יותר מהר", הוא אומר. "אני מבקש להדגיש דווקא את הממד של השמרנות ולא של הדתיות, כי בתוך הקבוצה החרדית, למשל, החסידים מתחתנים יותר מהר מהליטאים - לא בגלל שהליטאים פחות דתיים, אלא שהם פחות שמרנים.
"גם הציפיות מהנישואין הן אחרות. ככל שהאינדיבידואליזם משמעותי יותר בקבוצה, כך החשיבות שניתנת לבחירת בין זוג ספציפי עולה. כך, למשל, החילוני הממוצע יחפש משהו מאוד ספציפי בפרטנרית לנישואין, בעוד שאדם מהקבוצה החרד"לית (חרדית-לאומית), נניח, יתלה ציפיות במוסד הנישואין עצמו ובתהליך הבנייה שמתרחש בו, ופחות בבן זוג ספציפי".
ה"רווקות מאוחרת" בציבור הדתי מתכווצת
הסדרה הפופולרית "סרוגים" הציפה בשעתה את תופעת "הביצה" – חיי הקהילה של הרווקים והרווקות הדתיים – המקימים אלטרנטיבות קהילתיות-עירוניות לחיי משפחה, במנותק מהמשפחה הגרעינית. תופעת הרווקות המאוחרת היא אחת המדוברות בשנים האחרונות בציבור הדתי. רבנים שמרניים ביקשו להתריע מפניה, והוגי דעות מהמגזר ראו בה חלק בלתי נפרד מהקיום הדתי במאה ה-21. אבל הנתונים המספריים שמציג פינקלשטיין דווקא אומרים דברים אחרים.
שיעור הרווקים והרווקות הדתיים המגיעים לגיל 30 נשאר יציב לאורך השנים בקרב נשים וגברים כאחד. עם זאת, בקרב בנות 35 המגמה דווקא התהפכה, ומצביעה על ירידה ריאלית של 16% באחוז הרווקות בוגרות הממלכתי-דתי בקבוצת גיל זו, ביחס לקבוצת הגיל הבוגרת יותר במחקר. גם בקרב גברים דתיים בקבוצת הגיל הצעירה, הנתונים מראים ירידה ריאלית של 13%.
"בעיניי זה אחד הנתונים המעניינים", אומר פינקלשטיין. "אין התרחבות במגמת הרווקות. את רואה קו כמעט ישר לאורך הרבה מאוד שנים, ובגיל המאוחר יותר אפילו מופיעה התכווצות. אני מעריך שגם בעבר הייתה תופעה של רווקות מאוחרת, אבל לא היו 'ביצות' ולא הייתה הבלטה של העניין. זה נשאר ברמה הקהילתית ופחות דובר, כי הרווקים לא התכנסו כחברה. אבל לפי המספרים הם תמיד היו שם".
חרדים: עלייה חדה בגירושין
גם נתוני הגירושין חושפים תהליכים חברתיים מפתיעים. בעוד שיעור המתגרשים (על פני 20 שנה) בקרב הציונות הדתית שומר על עקביות ומצביע על עלייה מינורית בלבד לאורך השנים, הרי שבקרב הזוגות החילונים ובקרב הזוגות החרדים נמצא שיעור הגירושין בעלייה מתמדת. 11% מהזוגות הדתיים לאומיים מתגרשים, בציבור החרדי - 6.6% מכלל הזוגות, ואילו בקרב הזוגות החילונים עומד שיעור הגירושין על 20%, כמעט כפול משיעור הגירושין בקרב הזוגות הדתיים.
"הנתון שהכי הפתיע אותי היה שאין עלייה באחוזי הגירושין בציבור הדתי", אומר פינקלשטיין. "אומרים שאחוז הגירושין עולה כל הזמן בכל העולם, אבל בישראל מתברר שזה קורה אצל החילונים והחרדים, אבל לא אצל הדתיים. הנתונים מתייחסים לכלל בוגרי הממלכתי-דתי וכוללים גם אחוז של מסורתיים שגדלו בחינוך הדתי-לאומי וכן דתיים לשעבר, וזה מצביע בעיניי על כך שהמרכזיות של מוסד המשפחה בקרב הקבוצה הזאת נותר מאוד חזק ומשמעותי, וכמעט שלא עבר תהליך מודרניזציה".
הגרף החד ביותר נמצא בקרב הזוגות החרדים, שם מגמת הגירושין הכפילה את עצמה. שיעור הזוגות המתגרשים זינק מ-3.7% ל-6.6%. מדובר בעלייה ריאלית של לא פחות מ 67.7%. גם בקרב הזוגות החילונים בישראל, כאמור, המספרים מצביעים על עלייה (אם כי תלולה פחות ממקביליהם החרדים) - מ-18.7% ל-26%, עלייה ריאלית של 42.7%.
"צריך להבין שני דברים בהקשר הזה: הראשון הוא שכמות החרדים, כאוכלוסייה, היא בעלייה משמעותית. יש פערים של פי-שלושה בכמות האוכלוסייה בשנתונים המוקדמים במחקר לבין המאוחרים. ההבדל בין 3% ל7% נראה לכאורה מינורי, אבל כשלוקחים בחשבון את העלייה בגודל הכללי של האוכלוסייה, הרי שהעלייה בכמות המתגרשים גדולה במיוחד. המספרים מאוד גבוהים, אם כי עדיין חרדים מתגרשים פחות מדתיים-לאומיים והרבה פחות מחילונים".
מתחתנים יותר צעירים - מתגרשים יותר
האם אפשר לנבא באופן סטטיסטי את "גורמי הסיכון" המובילים לגירושין בציבור הדתי? מפילוח הנתונים עולה מסקנה מעניינת, לפיה יש קשר בין גיל הנישואין לבין הסיכוי שאלה ישרדו. כאשר זוגות דתיים נישאים בגילאים צעירים במיוחד (17-18 שנים), שיעור הסיכון לגירושין גבוה במיוחד.
ככל שגיל הנישואין עולה, הסיכון לגירושין יורד במקביל בהתמדה, עד שהוא מתייצב סביב גיל 24. מגיל זה ומעלה מתרחשת מגמה הפוכה, ככל שגיל הנישואין הולך ועולה - עולה איתו הסיכון, עד שבגיל 33 הסיכון לגירושין (של מי שמתחתן בגיל זה) משווה עצמו לסיכון בנישואין בגיל 18.
ה"פרבולה", כפי שקורא לה פינקלשטיין, יכולה להצביע על כך שככל שאתה קונפורמיסט ביחס לגיל הנישואין המקובל בקבוצת הייחוס שלך, כך תהיה פחות מועד לגירושין. כנראה שגם בשאלת הגירושין, "לחסינות העדר" יש רכיב משמעותי.
"בכל החברות זה עובד באותה צורה, רק משתנה בהתאם לגיל הנישואין הפופולרי באותה קבוצה", הוא אומר. "ככל שיש 'סטייה' ביחס לגיל המקובל, זה עשוי להצביע על אישיות פחות קונפורמיסטית, והסיכון לגירושין יעלה איתה".
