פליק פלאק: כשמאמן גדול נולד

"אמרתי לכם לא לעלות על הדשא בלי נעליים"(צילום: AP)

כשבאיירן מינכן הושפלה בתחילת נובמבר בפרנקפורט והובסה 5:1, היה ברור שהקיץ הקץ על הקדנציה הלא ממש ארוכה של ניקו קובאץ' כמאמן באיירן מינכן. מלכתחילה המינוי של המאמן הקרואטי בקבוצה המובילה בגרמניה היה מעט תמוה, אולם הזכייה באליפות בקיץ שעבר הותירה אותו בתפקיד.

כשבאיירן הביסה באוקטובר את טוטנהאם 2:7 בלונדון במסגרת ליגת האלופות, זה היה סוף הסיפור של מאוריסיו פוצ'טינו בספרס. מי יכול היה להאמין שקובאץ', המאמן שרשום על אחד הנצחונות הכי גדולים של באיירן באירופה, יארוז את הפקלאות 33 ימים לאחר מכן.

האמת היא שאוהדי באיירן לא התרשמו יותר מדי מהניצחון בלונדון. הם הביטו לעבר טבלת הבונדסליגה וראו את הקבוצה שלהם במקום הרביעי, בדרך לאבד את התואר אחרי שבע אליפויות רצופות. התבוסה לפרנקפורט חרצה את גורלו של קובאץ'. מבחינת אוהדי באיירן זה היה צעד מתבקש. הצעד הבא מבחינתם היה למנות סוף סוף שם גדול כמאמן החדש.

סוכנויות ההימורים הצביעו על ז'וזה מוריניו כמועמד הבכיר. היו אפילו שמועות ש"המיוחד" התחיל ללמוד גרמנית. אחרי שזכה בתארים באנגליה, איטליה וספרד - לאמן בגרמניה, ובמיוחד את באיירן, היה יכול להיות מושלם עבורו. גם מסימיליאנו אלגרי, מאמן יובנטוס עד לעונה שעברה, היה פנוי להצעות.

כמו מוריניו הוא ישב בבית וחיכה לקבוצה המתאימה. לחלל האוויר נזרקו עוד שמות: ארסן ונגר, גם הוא עם שלט "פנוי להובלה", ואריק טן האח, ההולנדי שעשה נפלאות עם איאקס. להפתעת כולם מי שקיבל את המינוי היה האנזי פליק, עוזרו של קובאץ'. מי ששם את כספו על פליק יכול היה לעשות קופה לא רעה. יחס ההימורים עליו עמד על 12 ל-1.

הולך אחרי הלב

ובכל זאת, המינוי של פליק הוגדר כ"זמני". כלומר עד שיימצא המאמן המתאים לטווח הארוך.

זה גם נשמע הגיוני, שכן האנס דיטר פליק בן ה-55 מעולם לא היה שם גדול. הוא גם מעולם לא היה מאמן ראשי בקבוצה בכירה. הוא אימן את ויקטוריה במנטאל בליגה האזורית בין 1996 ל-2000 ולאחר מכן את הופנהיים עד 2005. היום הופנהיים היא קבוצת בונדסליגה לגיטימית, אבל בתקופה של פליק היא הייתה עדיין קבוצה חצי מקצוענית ששיחקה בליגות השלישית והרביעית.

"זה בסדר, אתה יכול על הפה"(צילום: AFP)

האנזי פליק הפך לדמות מוכרת בכדורגל הגרמני רק אחרי מונדיאל 2006, כאשר מאמן הנבחרת יואכים לב מינה אותו לעוזרו, תפקיד שמילא במשך שמונה שנים. "יוגי" לב זכה כמובן למרבית התהילה על ההעפלה לגמר יורו 2008 ועל הזכייה במונדיאל 2014. פליק כהרגלו היה לצדו, שותף מלא להצלחות האדירות, אבל בלי לקבל יותר מדי קרדיט.

כל חייו האנזי פליק היה מעט בצל, על יד. כשהיה בן 18 הוא התלבט בין עבודה כפקיד בנק לבין ההצעה שקיבל משטוטגרט. "רציתי לסיים את הקורס בבנק. רציתי להבטיח לעצמי עבודה במידה ולא אצליח בכדורגל. אבל בשטוטגרט אמרו שאם אמשיך בבנק, אוכל לשחק רק במילואים. אז בחרתי בכדורגל".

עוד לפני שהגיע לנבחרת, הוא עבד כעוזרו של ג'ובאני טראפאטוני ברד בול זלצבורג. בגיל 55 האנזי פליק היה בטוח שגם יסיים את הקריירה כעוזר, כמס' 2 האלמוני. עובדה, בקיץ שעבר הוא שוב קיבל תפקיד של עוזר מאמן, הפעם בבאיירן מינכן. "כשהציעו לי את התפקיד לא חשבתי יותר מדי", הוא הודה.

בן ממשיך

אז מה גרם לראשי באיירן מינכן לבחור דווקא בפליק האפרורי והנחבא אל הכלים להיות מאמן הקבוצה, גם אם תחילה באופן זמני? ראשית, הוא מכיר את המועדון מבפנים, מבין את האופי המיוחד של באיירן ואיך ההיררכיה שבו פועלת. פליק שיחק בבאיירן חמש שנים, בין 1985 ל-1990, זכה בארבע אליפויות ואפילו שיחק בגמר גביע אירופה לאלופות. לצערו, אותו גמר מול פורטו ב-1987 הסתיים בהפסד.

שנית, פליק מכיר מצוין ולאורך שנים שלושה מהכוכבים הכי גדולים של באיירן, אלו שעבדו איתו בנבחרת: השוער מנואל נוייר, הבלם ג'רום בואטנג והקשר תומאס מולר. בואטנג ומולר פתחו את העונה רע מאוד עד שקובאץ' הוריד אותם לספסל. כשהאנזי פליק קיבל את הג'וב השניים חזרו לפתע לחיים. במיוחד מולר, שממש נולד מחדש. פליק שינה לו את התפקוד במגרש, לא דרש ממנו לעשות הגנה כפי שהיה בתקופת קובאץ', וראו זה פלא: תומאס מולר חזר להיות השחקן החכם והמיוחד שהיה בעבר, מבשל ומבקיע בכמויות.

לתת פליק

"אפקט פליק" היה מיידי. באיירן ניצחה בארבעת המשחקים הראשונים איתו, כבשה 16 שערים ולא ספגה כלל(!). זה כלל ניצחון מדהים 0:4 ב"קלאסיקר" על מוליכת הטבלה דורטמונד, וניצחון חוץ 0:6 על הכוכב האדום בלגרד בליגת האלופות.

עד שהעונה בגרמניה נעצרה בשל מגפת הקורונה בתחילת מרץ, באיירן הייתה בטיסה מטורפת. ב-14 משחקיה האחרונים היא ניצחה 13 וסיימה אחד בתיקו. המספרים של האנזי פליק שברו את כל השיאים: 18 נצחונות ב-21 משחקים, 65 שערים (ממוצע של יותר משלושה למשחק), חזרה למקום הראשון בטבלת הליגה, ועלייה בטוחה לרבע גמר ליגת האלופות, אחרי הניצחון 0:3 על צ'לסי בלונדון במשחק הראשון של שמינית הגמר.

פליק השיג ממוצע של 2.46 נקודות למשחק, הנתון הטוב ביותר של מאמן כלשהו בהיסטוריה של באיירן. מעבר לכך, הוא שינה לחלוטין את פניה של הקבוצה. באיירן ההססנית, חסרת הביטחון, עם ההגנה החדירה, התאפסה. היא שוב חזרה להיות מכונת כדורגל מוחצת. כמו בימים הכי גדולים שלה. רוברט לבנדובסקי הגביר את קצב כיבוש השערים שלו, תומאס מולר חזר לפרוח, והקנדי הצעיר אלפונסו דייוויס תפס מקום בהרכב והפך לסנסציה. אגב, נוייר, מולר ודייוויס הם שלושת השחקנים היחידים ששיחקו בכל 21 המשחקים מאז מינויו של פליק.

"אפקט פליק" הוביל באפריל להחלטה המתבקשת של ההנהלה: האנזי יישאר. התואר "מאמן זמני" נמחק. בחודש שעבר הוא חתם על חוזה עד 2023.

בשבת הבונדסליגה הייתה לליגה הגדולה הראשונה שחוזרת לפעילות אחרי פגרת הקורונה. לבאיירן נותרו תשעה מחזורים כדי לזכות באליפות נוספת, מה שבנובמבר נראה כמוטל בספק גדול. צריך עדיין לראות כיצד העובדה שהמשחקים יתקיימו ללא קהל תשפיע על הקבוצות, אבל בכל מקרה, גורל האליפות תלוי כעת לחלוטין בבאיירן מינכן ובמאמן המעט אלמוני שלה. לא רע עבור מי שבצעירותו לא היה בטוח שיצליח בעולם הכדורגל וחשב שאולי עדיף להיות פקיד בבנק.