יותר שבויים וקרבות בשטחנו: מבחן המלחמה של פיקוד צפון - תיעוד
הציבור הישראלי יופתע במלחמה הבאה, צה"ל פחות: חיזבאללה ייקח חיילים בשבי, ישטח רחובות באמצעות רקטות ענק ויעוור את הטנקים בלוחמה אלקטרונית. הארגון צבר תעוזה וניסיון שיש רק למג"דים ומח"טים בצה"ל, וקצין בכיר אומר ל-ynet: "נשלם מס כניסה למלחמה, תפקידנו לצמצם אותו"
חיזבאללה מתכנן כמה "הפתעות" במלחמה הבאה, וצה"ל נערך אליהן ביתר שאת כדי למנוע את מה שקרה בצוק איתן - אז המנהרות תפסו את הצבא ואת הדרג המדיני לא מוכנים. המשימה החדשה של איתור והשמדת כ-30 מנהרות שחדרו לשטח ישראל בצוק איתן לא הייתה חלק מסל התוכניות האופרטיביות - והתוצאה הייתה מבצע מסורבל שנמשך יותר מ-50 יום, שבו נאלץ צה"ל לאלתר פתרונות למימוש המשימה.
חלק מהאלתורים של צה"ל הזכירו מראות ממלחמות עבר, כמו הקמת גדודי הנדסה יש מאין והמצאת מגוון אמצעים נגד המנהרות תוך כדי הלחימה. לפני המבצע, צה"ל הסתכל בצדק על המנהרות כאתגר מבצעי טקטי, ולא כאיום קיומי. היה מודיעין על כלל המנהרות, והן אף נידונו בדרג המדיני בתקופה שקדמה למלחמה, אך המודעות לסוגיה ולהשפעתה הפסיכולוגית על הציבור בישראל הייתה מועטה.
גם במלחמה הבאה - בעיקר בזירה הצפונית - יהיו איומים, רובם כאלה שצה"ל מעולם לא התמודד מולם בעימות צבאי. 14 שנים עברו מאז ההתנגשות האחרונה עם חיזבאללה. מאז התעצם הארגון השיעי והפך, כהגדרת הרמטכ"ל אביב כוכבי, ל"צבא טרור". לזה מתווסף חשש נוסף – בקרב החטיבות שיתמרנו בלבנון, רק המ"פים התנסו במבצע רחב (צוק איתן), ורק המג"דים – במקרה הטוב – חוו את הלחימה בדרום לבנון ב-2006 כלוחמים או כמפקדים צעירים.
לאור זאת, חלק מהמח"טים חוששים ובצדק מהמלחמה שצפויה לפקודיהם דלי הניסיון המבצעי. לחשש זה מתווספת העובדה שכוחות חיזבאללה, שיגיעו חמושים בנשק מדינתי מתקדם ומלאי תעוזה להילחם בתצורות הקרב החדישות, צברו ניסיון רב מהלחימה בסוריה. צה"ל מצידו מתאמן ונערך לאיומים הללו הן בתרגילים בשטח והן במעבדות לפיתוח אמצעי לחימה והגנה.
כך למשל, כל גדוד סדיר שמיועד לתמרון בלבנון עובר בשנה זו תרגיל חדש מסוגו ברמת הגולן, המכונה "בוחן רף". לאורך 50 שעות נטולות שינה ותמרון מדומה, הלוחמים נבחנים על-ידי קציני פיקוד הצפון וזרוע היבשה בפרמטרים אחידים ומעודכנים לדרישות שיהיו מהם בזמן אמת. לפי הקצינים הבוחנים, הגדודים והחטיבות שייכשלו בהשגת תוצאה מספקת בבחנים השונים לאורך ימי התרגיל הממושך, יעברו אותו בשנית.
מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה דוד סונגו, מתאר כי "יש כאן פלוגות שהפסידו בקרבות. לאחד המ"פים הפלנו מחלקה שלמה, כולל חיילים הרוגים". לדבריו, "הצבא הסדיר מיישר פה קו ומייצר שפה משותפת בכל דפוסי הלחימה הצפויה - נוהל הקרבות, שטחי ההיערכות, התקדמות הכוחות, תכנון הלחימה, הפן הלוגיסטי, נטרולים הנדסיים ושיתופי הפעולה עם חיל האוויר. בקרי האיכות בתרגיל לא מניחים למ"פים עד לפינוי של אחרון הנפגעים, והגדוד לא מתקדם עד שמילא את האספקה שלו מחדש".
סונגו מוסיף: "לאויב יש יותר תעוזה, ומה שיקבע זה התפקוד בשטח של המפקדים שלנו, מפקדי הכיתות, הטנקים והמ"מים. כולנו נשלם מס כניסה למלחמה. התרגילים האלה מצמצמים את המס הזה למינימום, הן במקצועיות ובהשקעה מקסימלית והן בדימוי הלחימה לאויב, כולל המראות קשים של הפצועים". המבחן המפרך מתקיים לפי עיקר הכוח שמוביל את צוות הקרב החטיבתי, בדגש על חי"ר, הנדסה קרבית או שריון.
אתגרי המלחמה הקרובה עשויים לצייר בעיני הציבור הישראלי את תוצאות המלחמה הבאה כתיקו או אפילו כהפסד. לכן, שרטטנו ארבעה איומים שאליהם כדאי לשים לב כבר מעתה, שכן תוצאותיהם עשויות להעניק לחיזבאללה הצלחות טקטיות קשות. ואלה האיומים:
רקטות הענק שישטחו יישובים
חיזבאללה ינסה להשיג תמונה שתעורר בציבור הישראלי פחד ותחושת הפסד – וסביר להניח שיצליח בכך. במלחמה הבאה ייתכן שנראה שטחי היערכות ובסיסים עם עשרות חיילים פצועים, לצד רחובות מרוסקים בקיבוצים ובשכונות בצפון. גם מראה של מכתש בעומק ובקוטר של 15-10 מטרים בלב שכונת מגורים, כתוצאה מפגיעת רקטה, עלול לזעזע. אפילו אם האזרחים יפונו בזמן, לתמונות אלה תהיה השפעה תודעתית קשה.
חיזבאללה הצטייד ברקטות עתירות משקל, המכילות מאות ק"ג של חומר נפץ, לטווחים של 10-5 קילומטרים. ארגוני הטרור בעזה, שגם חתרו לאותו כיוון, כבר ניסו אחת מהרקטות במבצע "חגורה שחורה" בנובמבר האחרון. המכתש העצום שיצרה הרקטה הזו בדרום לא הותירה ספק למה שעתיד לבוא. נקודת התורפה הזו עלולה לבוא לידי ביטוי גם בבטן הרכה של כוחות צה"ל כמעט בכל מלחמה – שטחי ההיערכות והכינוס שלפני התמרון.
המענה של צה"ל - איתור והשמדה מהאוויר של משגרי הרקטות, אך הדבר יהיה תלוי במודיעין מירבי ובסביבה נקייה מאוכלוסייה. בפן ההגנתי, צה"ל יצטרך להרחיק את שטחי הכינוס וההיערכות מאזור הגבול ולהסתירם. בתמרון עצמו, לאחר כיבוש שטח האויב והתמקמות לקראת המשך המשימות, גדוד ההנדסה של חטיבה 401 תרגל הקמה של מגנני ענק באמצעות דחפורי 9-D שאמורים לספק הגנה לא רק מצלפים ומירי נ"ט, אלא גם לאפשר מרחב שהייה ממוגן.
מבחינה טכנולוגית, עדיין לא יצאה הבשורה ממערכת הביטחון על אמצעי ליירוט רקטות כאלה, בעיקר בשל הטווח הקצר שלהן. היכולת ליירט את הרקטות באמצעות לייזר נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, ועשויה להיות רלוונטית אם הניסויים הבאים יסתיימו בהצלחה. צה"ל מתרגל את הלוחמים בכניסה מהירה לכלים הממוגנים בהינתן ההתרעה על שיגור רקטה שכזו, המכונה בחיזבאללה "בורקאן". האתגר יהיה בהרגלת הלוחמים למשמעת מבצעית חדה כזו לאורך ימי התמרון הארוכים, וכן בעדכון הציבור מראש על מראות הרס אפשריים ביישובי גבול הצפון ועוטף עזה בעימות הבא.
יותר שבויים (ולא חטופים)
חיזבאללה היה הראשון שגילה, עוד לפני יותר מ-20 שנה, את ההישגים שיוכל לקטוף מלקיחת חיילי צה"ל בשבי. חמאס וחיזבאללה חיזקו ללא היכר את מערך מנהרות הלחימה בדיוק בשביל מטרה זו. ארגוני הטרור רוצים לסיים את המלחמה עם כמות גדולה ככל הניתן של חיילים ישראלים בידיהם, כערך מוסף גבוה יותר מעוד קרב בלימה. חוליות ייעודיות למשימה זו ימתינו לגדודי צה"ל כמעט בכל תא שטח בדרום לבנון. סרטון של חייל ישראלי בשבי חיזבאללה, במסתור מרוחק בצפון לבנון או בשטח הסורי, עלול להדהד אחרי המלחמה אפילו יותר מחיסול אפשרי של חסן נסראללה.
המענה של צה"ל – הצבא אמנם לא מעתיק את סדרות השבי מקורסי הטיס לגדודי החי"ר והשריון, אך כן עדכן בשנים האחרונות את דרך ההתמודדות עם האיום. פקודת חניבעל שונתה, והלוחמים קיבלו הנחיות לעשות הכל כדי לעצור אירוע חטיפה בזמן תמרון, בעיקר בדקות הראשונות שבהן עוד יש מגע אפשרי עם חוליית החטיפה. הם הונחו לעשות כן גם אם הדבר כרוך בסיכון חיי השבוי. בתרגיל ברמת הגולן, חוליות המביימות את האויב חוטפות חיילים בכל שלב של התמרון באמצעות מנהרות שנבנו במתקן המדמה כפר לבנוני. המפקדים בשטח, שסורקים אחר החייל השבוי, אפילו מקבלים את תמונתו בשבי דרך גורמי המודיעין.
יחד עם זאת, ישנו פער בין עוצמת הטראומה הצפויה לציבור מחייל חי - וסביר שיהיה יותר מאחד - בשבי חיזבאללה, לעומת הצורה שבה הכוחות מקבלים זאת בשטח. "גם אם חייל נשבה, לא נעצור את החטיבה מלהגיע למתחם שממנו משוגרים טילים ארוכי טווח שמכוונים לתל אביב או למפרץ חיפה", מסביר קצין בכיר בתרגיל. "לא נעצור את התקדמות החטיבה כדי לבלום חטיפה. אנחנו כן מתרגלים את זה, ויש כוח ייעודי ומשמעותי מהחטיבה שיטפל בסריקות ובמרדף אחר חוליית החטיפה, תוך חיזוק הציר המודיעיני. אנו מתרגלים גם את סגירת הקצוות בין כלל הגופים כדי להגיע מהר לשבוי, לרבות צוותים מהיחידה לאיתור נעדרים שיהיו בעקב התמרון. אסור שאירוע חטיפה יסית אותנו מהמשימה העיקרית, כי אחרת לא נעמוד בה".
יש לשים לב שגם הסמנטיקה משתנה. כשמדובר במלחמה ולא באירוע בט"ש בגבול, החיילים נחשבים לשבויים ולא חטופים. בצה"ל מזכירים ללוחמים ששבויים היו גם במלחמות עבר, וזה חלק מכל מערכה. "לא נשים מסגרות חלשות, כמו צמדי חיילים, בפינות צדדיות בכוחות המאספים", אומר אחד המפקדים. "מול האיום הזה אנחנו תמיד מתרגלים חיפויים הדדיים ושמירה אחד על השני, גם כשהולכים להשתין. המסר שלנו, גם מול איום השבי, הוא 'השמד את האויב שמולך'".
אלמנט השבי כה חזק בתרגיל בוחן פצ"ן, שבמשך שעה ארוכה של לחימה המג"ד לא ידע ששניים מחייליו נחטפו. בשורה התחתונה, חטיבה שלמה לא תעצור את התקדמותה כדי לנהל מרדף אחר שובי החייל, חרף ההשלכות הציבוריות הגדולות שיהיו לכך בהמשך.
לחימה בשטחנו - קרב ההגנה לפני חציית הגבול
בוחן הרף של פיקוד הצפון מתחיל בשלב שלא נראה כמותו בעבר: לוחמי הנח"ל, ההנדסה הקרבית וחטיבה 401 נדרשים לנהל קרב בלימה בשטח ישראל. האויב: גדודי רדואן של חיזבאללה, שמיועדים לפלוש לגליל במלחמה הבאה. המטרה של חיזבאללה היא כיבוש - אפילו למשך שעות בודדות - של יישוב או מוצב ישראלי הסמוך לגבול, וצילום של דגל חיזבאללה על גג אחד המבנים.
טעימה מכך קיבלו כוחות צה"ל במבצע צוק איתן באמצעות המנהרות החודרות של חמאס, אך אלה לא צלחו את משימת ההשתלטות על נקודה ישראלית. במלחמה הבאה צפוי סיפור אחר, ועוד בטרם חציית הגבול צפויה לחימה לכוחות. לפני כחודש, חיזבאללה הוכיח את יכולתו להגיע לגדר הגבול בו זמנית בשלוש נקודות שונות, לאורך 40 ק"מ, ולקרוע אותה.
המענה של צה"ל - בעימות רחב היקף, כפי שתורגל בבוחן של פיקוד הצפון, החטיבות יידרשו לנהל את חילופי האש עוד בטרם חצו את הגבול לתמרון. קרב הגנה הוא לא מושג חריג בצה"ל, אך יישומו בעימות הבא עלול גם הוא לצרוב תחושה של פגיעות בקרב הציבור. גם כוחות מיחידות מובחרות מתורגלות וערוכות להיות מוקפצות לגבול מול יחידות רדואן של חיזבאללה. בתרגיל עצמו, כוחות ההנדסה תרגלו גם את הצעד הבא בשיאו של קרב ההגנה: פריצה הנדסית של המכשולים הרבים שישראל פרסה לאורך הגבול, בהם חומות של מעל עשרה מטרים ושדות מוקשים. גם שילוב של חיל האוויר במשימה זו מתורגל מעת לעת.
"גדודי ההנדסה ישמידו מאות תשתיות לחימה של חיזבאללה, והריכוך המקדים של חיל האוויר והארטילריה לא ייצרו כאוס עבורם. זה לא יהיה תורפה מעכבת מלחמה כמו שהיה בצוק איתן", מסביר קצין הנדסה מפיקוד הצפון. "רק בתרגיל הזה השתמשנו במאות ק"ג של חומר נפץ לצורך המשימה".
טכנולוגיה קטלנית: עיוורון הכוחות והתנגשות הרחפנים
מאות המזל"טים והמל"טים של חיזבאללה הם רק מהיכולות המדינתיות שרכש צבא הטרור. צה"ל יפגוש בשדה הקרב שני אלמנטים חדשים שמעולם לא נתקל בהם במהלך תמרון – הפעלת מערך לוחמה אלקטרונית מתוחכם שיש לחיזבאללה, שמזהה את הכוחות בשטח לבנון. מעבר לכך, מערך זה נחשב גם להתקפי, וכולל שיבוש תדרים שמהווה פגיעה בתשתית הקשר הבלתי נראית בין הכוחות. למעשה, הדבר עלול ליצור עיוורון של הלוחמים בטנקים ובנגמ"שים עתירי הטכנולוגיות.
לצד זאת, יופעלו נגד צה"ל אלפי רחפנים חמושים, גם לצורך איסוף מודיעין. האיום מתורגל רבות בשנים האחרונות, אך ייצרב בתודעה במלחמה הבאה. בהיעדר תורת לחימה ופתרונות טכנולוגיים מוכחים, אנו צפויים לראות התנגשויות באוויר והפלות עצמיות של רחפנים צה"ליים.
המענה של צה"ל – אחד מקציני אוגדה 162 אמר ל-ynet כי "אנחנו מפילים את מערכות הקשר באמצעות הסתערות, כולל את ה-GPS בטנק". בנוסף, כל מפקד טנק נדרש לתרגל טכניקות התחמקות מהנשק הבלתי נראה. הקצין מוסיף כי "זה לא פשוט להכין לוחם לאיום שהוא לא רואה ולא מרגיש, אבל מבחינתנו זה כמו שטנק יספוג טיל נ"ט. אנחנו מתרגלים כיצד מפקד הטנק יודע לזהות בעצמו את מיקומו המדויק ללא GPS. הדבר קריטי כדי לאפשר למטוס קרב לתקוף יעד שסמוך לכוחות, בתנאי שהם בטווח מספיק בטוח".
צה"ל מנסה להדביק פערים גם מול רחפני האויב, שסרטון מביך שייצא מהם עלול לפגוע יותר מאשר רימון רסס שיטילו. לצה"ל יש יכולת מוכחת להפיל את הרחפנים, אך לטכנולוגיה הנוכחית יהיה קשה להבחין בין רחפן ידיד לרחפן אויב במצב שבו חגים מעל הלוחמים בגובה נמוך רחפנים רבים, הן של צה"ל והן של חיזבאללה.
לפנייה לכתב/ת 
