שתף קטע נבחר

 
צילום: AFP

המגפה תחסל את הכסף המזומן?

עוד לפני התפרצות הנגיף מדינות בעולם זנחו בהדרגה את השימוש בכסף מזומן. המגפה האיצה את התהליך, וגם "חובבות שטרות" כמו גרמניה ואיראן ביקשו לשלם באשראי וסירבו למזומנים. מה יקרה אחרי המגפה?

ברגעי משבר בעבר אנשים ברחבי העולם נהגו לאגור בבתים כסף מזומן – על כל צרה שלא תבוא. במשבר הקורונה המציאות אחרת. רבים רואים בשטרות שעוברים מיד ליד, בין שכונות וערים, סכנה בריאותית.

 

בשנים האחרונות מדינות בעולם מצמצמות בהדרגה את השימוש בכסף מזומן. המגפה החלישה את מעמדו של הכסף המזומן עוד יותר, כנראה שבאופן בלתי הפיך, וגם את הדיון על הנחיצות של שטרות ומטבעות. מספר הולך וגובר של בתי עסק ברחבי העולם מפסיקים להשתמש במזומן, מחשש שהשימוש יגביר את סכנת ההידבקות, ממרכולים בארה"ב ויפן ועד לשכונות עוני באפריקה ותחנות דלק בטהרן. מומחים אומרים שהסכנה של הידבקות באמצעות העברת שטרות מיד ליד מינימלית, אך ההערכה הזאת לא משכנעת את בעלי החנויות שמסרבים לקבל שטרות ואת המדינות שממליצות לאזרחים להשתמש בכרטיסי אשראי בלבד.

קניון בצרה עיראק כסף מזומן (צילום: AP)
קניון בבצרה, עיראק(צילום: AP)
 

בתקופות הקורונה בעלי עסקים חושבים היטב לפני שהם מוכנים לקבל כסף מזומן. גם מי שמסכים בדרך כלל משתמש בכפפות. חלק משאירים את השטרות כמה ימים בשמש כדי "להרוג את הנגיף". אחרים מחטאים שטרות. יש גם מי ששם את הכסף במיקרוגל, מתוך מחשבה שהחום יהרוג את הנגיף. בנקים בסין דורשים לחטא את הכסף המזומן, ולהמתין שבוע לפני העברתו ללקוחות. "באזורים רבים הכסף המזומן כבר התחיל להיעלם בגלל הסכנה הגוברת של שוד, הקלות של הזמנה באינטרנט והשכיחות של הטלפונים הסלולריים", אומר זכארי קוהל, פרופסור מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת קוויניפיאק. "עכשיו למזומנים יש סטיגמה נוספת".

חנות ירקות סאן חואן פורטו ריקו כסף מזומן (צילום: AP)
בחנות ירקות בסאן חואן, פורטו ריקו(צילום: AP)
 

אך האם הפסקת השימוש במזומן בכלל אפשרית? שבדיה, פינלנד, נורבגיה, קנדה ומדינות אחרות עברו בהדרגה לשימוש מופחת במזומן, עד לנקודה שבה תשלום במזומן בסכומים גדולים מעלה חשד. בריטניה ואוסטרליה הן בין המדינות שצפויות להפוך בעתיד לחברות ללא מזומן. גם בסין, שבה תשלום באמצעות הסמארטפון פופולארי מאוד, זונחים בהדרגה את השטרות והמטבעות.

 

בעבור שאר העולם, לזנוח את המזומן לחלוטין זו משימה קשה עד בלתי אפשרית, לא רק בגלל המציאות הכלכלית. גם לתרבות ולהיבט הפסיכולוגי יש חלק חשוב בעניין: "הכסף המזומן מספק לנו דרך לתרגם יום של עבודה למשהו מוחשי. אנחנו יכולים לגעת בכסף בידיים", אומר קוהל. "אנחנו אולי לא יודעים מה נצטרך לקנות בעתיד, אך העובדה שאנחנו מחזיקים כסף ביד מאפשרת לנו להרגיש שאנחנו יכולים לקנות את כל מה שנצטרך".

קניון בגדד עיראק כסף מזומן (צילום: AP)
קניון בבגדד(צילום: AP)
 

"Cash ist Fesch" הוא ביטוי שכיח באוסטריה ובדרום גרמניה. הביטוי, שמצהיר שכסף מזומן הוא דבר יפהפה, משקף את הגישה בשתי המדינות למזמן - לא רק בקרב הוותיקים או מי שחוששים מפגיעה בפרטיות כשהם משלמים באשראי. גם הדורות הצעירים רואים במזומן סמל סטטוס. "אנחנו תמיד משלמים במזומן – זה עקרון!", אומרת אינגל שטרובל, גמלאית בן 76 שקונה במאפייה במרכז וינה. "אני יודעת שהם רוצים לבטל את המזומן. אבל אני לא רוצה שנפסיד את הזכות שיהיה לנו כסף משלנו. אתם יודעים למה אני מתכוונת! קורונה או לא, אני נשארת עם המזומן".

 

מאז התפרצות הקורונה חנויות שנשארו פתוחות, כמו מרכולים, תלו שלטים שבהם עודדו את הלקוחות לשלם בכרטיסי אשראי. רבים עשו זאת. לפי הבנק המרכזי בגרמניה 43 אחוזים שינו את אופן התשלום שלהם בשבועות האחרונים. רבים צפויים להמשיך לשלם באמצעות האשראי.

 

ביפן, למרות המוניטין ה"מתוחכם" שלה, ממשיכה להאמין בכסף מזומן. האמונה ש"המזומן הוא המלך" שולטת, אך סכנת הקורונה יכולה להיות נקודת תפנית שתקטין את השימוש במזומן. כך מעריך הירוקי מרויאמה, שעומד בראש ארגון שתומך בחדשנות בשירותים הפיננסיים. "התרבות משתנה לאיטה", הוא אומר.

מרכול יוהנסבורג דרום אפריקה כסף מזומן (צילום: AP)
מרכול ביוהסנבורג, דרום אפריקה(צילום: AP)
 

המיליארדר וורן באפט אמר שבזמן משבר למזומן, וגם לאומץ, יש חשיבות גדולה. במדינות ואזורים שסובלים ממלחמות או אינפלציה, לא מוותרים על שימוש בשטרות גם בימי הקורונה. כך למשל בלבנון, שסובלת ממשבר כלכלי שהולך ומחריף וחוששת מקריסת הבנקים, רבים החלו לאגור מזומנים בבתים. מכירות הכספות הביתיות זינקו, וההערכה היא שהלבנונים משכו מהבנקים סכוך בשווי 3 מיליארד דולר. "אני נוגע בכסף מזומן כל היום", אומר הישאן, חלפן כספים מביירות. "אני שם כפפות. אבל בכנות? הקורונה היא הדבר האחרון שמעניין את האנשים עכשיו. כולם חושבים איך הם יתמודדו עם המשבר הזה וישיגו כסף לחיות".

 

באיראן, שבה התפרצות הקורונה הייתה קשה במיוחד, לא משתמשים בכרטיסי אשראי בינלאומיים כמו ויזה או מאסטקארד – בגלל הסנקציות האמריקניות. רבים הופתעו כשראו שלטים בתחנות דלק בטהרן: "השירות ניתן רק למי שישלם בכרטיסי חיוב". בוונצואלה, שם המטבע המקומי (בוליבר) כבר איבד מערכו, רגילים לראות ערמות של שטרות ברחובות. "האמת היא שלא היו לי בוליברים בארנק כבר הרבה זמן", אומרת פטימה פיגראס, בת 32 שעובדת בעבודה משרדית, בזמן שהיא מחכה בתור מחוץ לבית מרקחת בקרקס. "מה שמדאיג אותי יותר מכל הוא למסור את כרטיס החיוב שלי לקופאי, שיצרך לגעת בכרטיס", אומרת פיגראס, שעוטה מסכה.

חנות אופניים ביירות לבנון כסף מזומן (צילום: AP)
שטרות בחנות אופניים בביירות(צילום: AP)
 

הכסף המזומן עדיין שולט במרכז ומערב אפריקה, גם כשהאופציות גדלות ויש עלייה במספר האפשרויות לתשלום מהטלפון. דורותי הרפול, מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת ויצ'יטה, מעריכה שהמגפה תגרום לחלק מהצרכנים לשקול מחדש את השימוש במזומן. היא אומרת שהדרך לעולם ללא מזומן עדיין ארוכה. "עד שלכולם ולכל מדינה תהיה גישה לאינטרנט, אני לא מאמינה שהמגפה תשנה לבדה את מנהגי העבר", היא אומרת. בנוסף, המשך התשלום במזומן יאפשר לחלק מבעלי העסקים להמשיך "לחמוק מתחת לרדאר" של הממשלה והגופים הרגולטוריים.

 

הישאן, חלפן הכספים מביירות, אומר שיש דברים שפשוט אי אפשר לעשות ללא מזומן – במיוחד במדינה מתפתחת ולא מתפקדת. "איך עוד תוכל לשחד עובד ממשלה כדי לתפעל את העסק שלך? עם כרטיס אשראי?".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
שטרות בחנות בפורטו ריקו
צילום: AP
מומלצים