מסתמן: מענק לעסקים החל מהעובד הראשון שיוחזר מחל"ת
באוצר צפויים לפצות מעסיקים שיחזירו לעבודה עובדים בתנאי שיועסקו במשך 3-6 חודשים לפחות וביותר מ-70% משרה. הבעיה: מנגנון הפיצוי יוצר תמריץ שלילי למעסיקים שלא להחזיר לעבודה עובדים חלשים במשרה חלקית. מדובר בהתקפלות של האוצר שבמקור ביקש לתמרץ העסקת עובדים ללא קשר להוצאה לחל"ת
סאגת המענק לעסקים: שר האוצר הנכנס, ישראל כץ, נפגש הערב (ד') בנפרד עם ראשי הארגונים העסקיים - נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, כדי לדון בסיוע המדינה בהיקף של שישה מיליארד שקל להשבת עובדים מחופשה ללא תשלום (חל"ת). הסיוע הובטח על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך עד כה לא הוחלט במשרד האוצר המתווה לפיו יחולק. בפגישות נכח גם שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר.
הביטוח הלאומי: הוגשו 882 אלף תביעות אבטלה, 84% נמצאו זכאים
רשות המיסים תתחשב בשוטף פלוס בחישוב המענק לעצמאים
פרץ ושמולי הקימו צוות לגיבוש הצעה לדמי אבטלה לעצמאים
מסתמן כי המענק יינתן למעסיק מהעובד הראשון שהוחזר מחל”ת ויהיה בגובה של 6,000 עד 7,000 שקל תמורת התחייבות המעביד להעסקה של שלושה או שישה חודשים. תנאי נוסף יהיה שעובד מועסק ב-70% משרה לפחות - כלומר, לא יינתן פיצוי למעסיק שיחזיר לעבודה עובד במשרה חלקית. באופן זה, יוכל האוצר לצמצם את מספר העובדים שעבורם ישולם המענק.
אימוץ המתווה על יכי כץ מהווה כניעה לדרישות של הקמעונאיות הגדולות והתעלמות מהמלצת הדרגים המקצועיים. המרוויחות הגדולות יהיו החברות שכל עובדיהן הוצאו לחל”ת כמו פוקס של הראל ויזל ולא מעסיקים ששמרו על עובדיהם למרות הפגיעה בעסקים.
במשרד האוצר סבורים כי בכל מקרה צריך להגביל את היקף ההעסקה על בסיסו מוענקים מענקים למעסיקים אולם דרך אחת להתמודד עם מתן המענקים גם להחזרת עובדים שהועסקו במשרה חלקית היא המתווה שהוצע על ידי נשיאות הארגונים העסקיים, לשכת יועצי המס ולהב ולפיו גובה המענק יהיה בהתאם לשכר הממוצע בעסק.
המחזור חייב לרדת ב-25% לפחות
התנאי לזכאות למענק הוא ירידה במחזור בתקופת הסגר, של לפחות 25% לעומת התקופה המקבילה. כץ ומרידור אמרו לנוכחים כי השאיפה שעד מחר בערב יפורסם המתווה שיהיה נכון לכל סוגי העסקים. עוד נאמר לנוכחים כי בפני האוצר יש כיום שלושה מתווים: הראשון של דובי אמיתי שדרש כי המענק יינתן מהעובד הראשון שיוחזר, אבל לדרישתו יהנו מהמענק גם עסקים שמחזורם נפגע ולא פיטרו עובדים. כמו כן אמיתי דרש מקדמה בגובה 25% על חשבון המענקים המגיעים לעובד.
אחד המתווים שנשקל היה המתווה של נשיאות המעסיקים לפיו המענק יינתן רק מהעובד ה-50% והלאה, כלומר עבור 50% מהעובדים שהוחזרו מחל”ת לא יינתן מענק. האוצר דן גם במודל שלישי נוסף ומורכב המשכלל מספר פרמטרים כמו שכר העובדים, כמה יצאו מחל"ת ותהיה בו תקרה לכמות העובדים בעבורם ניתן יהיה לקבל מענק.
ואולם, ההערכה היא כי לבסוף ובלחץ ראש הממשלה המתווה שיתקבל יהיה מהעובד הראשון. לגבי עסקים גדולים, כמו קבוצת פוקס למשל, המעסיקה כ־8,000 עובדים מדובר בעשרות מיליוני שקל.
ההחלטה מתעכבת באוצר
כמעט ארבעה שבועות עברו מאז הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יקצה שישה מיליארד שקל לעידוד התעסוקה, ועדיין לא לא חולק שקל אחד, ואף לא סוכם מתווה שעבר לאישור שר האוצר הנכנס ישראל כץ.
מיד לאחר אותה הצהרה של נתניהו ושר האוצר לשעבר, משה כחלון, מיהרו גורמי המקצוע להבהיר כי למרות שההצהרה ניתנה בניסיון להשקיט את מחאת הקמעונאים, לא הם אלה שיהיו המרוויחים העיקריים. זאת משום שמודל עידוד ההעסקה ייקח בחשבון כי חלק מהעובדים היו חוזרים מחל"ת בכל מקרה ולכן צריך לתמרץ רק מעל שיעור העסקה מסוים - למשל של מעל 70% מהעובדים.
כמו כן, הוצהר שיינתן מענק גם למעסיקים שלא הוציאו לחל"ת כדי לא להעניק מתנה פעמיים - תשלום על החל"ת והמענק לחזרה לעבודה. כדי לקחת בחשבון את אלו שהוציאו את עובדיהם בעוד שאחרים ששמרו על עובדיהם, אך למרות שנפגעו לא יקבלו דבר. הדיונים עד כה התנהלו בין נציגי משרד האוצר לנציגי המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, כאשר לטענת גורמים באוצר לא היתה מחלוקת בין הצדדים השונים אולם טרם נקבעו הפרטים בנוגע לגובה המענק, היקף הירידה במחזור המהווה תנאי זכאות ועוד.
באוצר דוחים את הטענות כי מדובר בעיכוב ומצדיקים זאת בכך שנכנס שר חדש למשרד. למעשה במשרד האוצר העדיפו להעניק את אותו תמריץ בשלב מאוחר יותר, אולם ההצהרה של נתניהו אילצה אותם להזדרז. ייתכן שזה גרם לגורמי המקצוע לקחת את הזמן עם גיבוש המודל, ובמידה מסוימת לקחת סיכון ולהעביר את ההכרעה מידיו של כחלון, שלא טרח להגן על הקופה הציבורית בשלהי כהונתו, לידיו של ישראל כץ. אך הם כנראה לא סברו כי כץ יעדיף את המודל הפשוט שייטיב דווקא עם החברות הקמעונאיות שזועקות חזק יותר. אולם כעת ייתכן ויגלו כי עשו טעות בשיקול דעת.
מהלך קריטי נוסף שנותר תקוע הוא קרן ההלוואות לעסקים מסורבי אשראי, כמו למשל אולמות האירועים שעצרו היום את שביתת הרעב שלהם. הקרן בהיקף של 4 מיליארד שקל אמורה לתת מענה לעסקים שבשגרה היו מקבלים הלוואות מהבנקים אולם במשבר עולה החשש כי רבים מהם יקרסו ולכן הבנקים לא נותנים להם אשראי.
מגהצים כמו לפני המשבר
במסגרת המעקב אחר האינדיקטורים השונים, פרסם היום בנק ישראל את העדכון השבועי של השינויים בהוצאה בכרטיסי האשראי. הבנק בחן את ההוצאות לפי ענפים ומצא כי בענפי מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט סכומי ההוצאה שבו לרמות שלפני תחילת המשבר. הצמיחה בהוצאה על דלק וכלי תחבורה ממחישה את העלייה בניידות של הציבור, עליה הצביע בנק ישראל כבר בשבוע שעבר. עוד עולה מהנתונים כי קיימת מגמת עלייה גם בהוצאה על מסעדות, חינוך ופנאי כאשר במקביל ההוצאה בתחומי התיירות טרם התאוששה. בעוד שב-17 באפריל ההוצאה הממוצעת בכרטיס אשראי היתה קטנה בכ-42% ביחס לתחילת השנה, ב-18 במאי ההוצאה הממוצעת בכרטיס אשראי היתה קטנה בכ-12% ביחס לתחילת השנה.
רועי כהן, נשיא להב, אמר לכלכליסט כי "המתווה שמתגבש לעידוד החזרת עובדים למשק שוב פוגע בעסקים הקטנים והעובדים החלשים. המתווה נותן מענק רק לעובדים המשתכרים יותר מ70% משכר מינימום, זה יפגע אנושות בסקטור הסטודנטים והחיילים המשוחררים שעובדים בחלקיות משרה כי הם בלימודים ואו לא מצאו משרה מלאה, מדוע מדינת ישראל מוותרת עליהם? מדובר בעובדים שבקושי מתפרנסים אז למה לפגוע בהם ובעסקים שמעסיקים אותם ומבקשים להחזירם לעבודה. הצגנו לאוצר מתווה שנותן לפי השכר הממוצע של העובדים ושוב מייצרים מודל לא נכון ככה שלא יהיה כדאי להחזיר את העובדים החלשים לעבודה , אני קורא לשר האוצר הנכנס ישראל כץ לעצור את ההחלטה הזו ולאשר מתווה עידוד להחזרת העובדים מהעובד הראשון ועל פי השכר הממוצע של העובדים בעסק".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, הוסיף כי "אני לא מאמין ששר האוצר כץ יפול במלכודת הזאת ויפגע בקטנים ובחלשים ויביא למצב שלבעלי העסקים לא יהיה כדאי להחזיר אותם לעבודה . המשק הישראלי לא יכול לוותר על הסטודנטים והחיילים המשוחררים והאימהות שעובדות בחלקיות משרה והאבות שעובדים בעוד משרה חלקית. זאת תהיה טעות מקצועית שנראה לי שהמטרה שלה לחסוך כסף בלבד. שוב חוסכים על חשבון החלשים? לא נראה לי שזה יקרה במשמרת של שר האוצר החדש. ואם כן זה יביא לכך שהרבה עסקים לא יוכלו להחזיר עובדים ולהיות שוב מנוע צמיחה בכלכלה שלנו".
מנשיאות המעסיקים והעסקים בישראל נמסר כי "עמדת המעסיקים ברורה והוצגה בכל דרך אפשרית - כל תוכנית שלא תתמוך בהמשך העסקת העובדים בכל ענפי המשק אשר נפגעו מהמשבר, ותסייע להחזרה אפקטיבית של מחוסרי עבודה למעגל התעסוקה למרות הפגיעה בפעילות העסקית היא בזבוז כספי מיסים בגובה של שישה מיליארד שקל. אנו בטוחים ששר האוצר יגלה אחריות ומקצועיות ולא יסתכן במאות אלפי מובטלים חדשים, אשר עלולים להפלט מעסקים שספגו פגיעה כבר בתקופה הקרובה".
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, ציין: "אם לא הספיקה העובדה שציבור הסטודנטים, אשר רובו מועסק בענפי המזון, היה הראשון שנפלט משוק התעסוקה, מתגבש ברגעים אלו מתווה שהולך למנוע את חזרתו אליו. המתווה המסתמן יוצר אפליה עמוקה שפוגעת יותר מכל דווקא בצעירים ובסטודנטים בפרט, שיכולים לשלב את לימודיהם רק עם משרה חלקית. משמעות הדבר היא הקטנת סיכוייהם של עשרות אלפי סטודנטים להמשיך בלימודיהם האקדמיים ויצירת פגיעה אנושה בעתידם המקצועי. ביום ראשון הקרוב נעלה לירושלים ונפגין מול ישיבת הממשלה הראשונה, כדי להבטיח שמאות אלפי הצעירים בישראל לא ישארו מאחור, ושגם עבורם הממשלה תעמיד פתרון שוויוני והוגן".
לפנייה לכתב/ת 
