כך לבושים ילדים בבתי ספר בעולם

בימים האחרונים כולם גועשים וסוערים סביב נושא התלבושת האחידה. בעוד ההורים זועמים, אנשי חינוך מגיבים ותלמידות ותלמידים מפגינים, בדקנו מה קורה ברחבי העולם.

סינגפור - הגבלות יותר לבנות

בבית הספר הלאומי בסינגפור קוד הלבוש מחייב ואינו פתוח למשא ומתן. "החולצות אחידות עבור כולם, כאשר הבנים הולכים עם מכנסיים עד הברך והבנות עם חצאיות עד לברך", מספרת יעל שר מלמד, אמא לשלושה ילדים (12, 9 ו-4).

"לשיעורי ספורט יש תלבושת נפרדת, המכנסיים אחידים באורך עבור כולם. בנים מחוייבים בתספורת קצרה ואסור להם להאריך שיער. לבנות מותר לבוא עם שיער פזור, מותר איפור עדין ועגילים צמודים. כולם יכולים להגיע עם צבע בשיער או תספורות בגבול הטעם הטוב.

"במקרה שתלמיד חורג מהמותר הוא נשלח למנהלת ונכתבת הערה בתיק האישי. פעם ראשונה זאת אזהרה, פעם שניה מודיעים להורים ופעם שלישית יש השעיה ליומיים".

תלבושת בסינגפור(צילום: אלבום פרטי)

האם היו מחאות בנושא?

"לא. אני מניחה שמכיוון שהילדים יודעים שהנושא אינו פתוח למשא ומתן אז אין טעם לנסות לבדוק, ולכן הם מגיעים על פי הכללים. אגב, בתיכון אין תלבושת אחידה אך ישנם כללי לבוש שאוסרים בגדים חושפניים, וגם יש הבדל בין המינים. על בנות יש יותר הגבלות, והסיכוי שיעירו לבן על מכנסיים קצרים הוא נמוך.

"לדעתי בגיל החטיבה ובוודאי בתיכון צריך 'לשחרר מעט את החבל'. זה הגיל שבו הילדים מתחילים לפתח את הזהות שלהם וזה קשור גם לאינדיבידואליות שהם מחפשים, לכן קוד הלבוש הוא חשוב אבל צריך לאפשר גם מידה מסוימת של חופש ביטוי בהופעה החיצונית, וכמובן שהאכיפה צריכה להיות שיוויונית ואחידה כלפי הבנים והבנות". 

טוקיו - חולצה מכופתרת לכולם

"בחטיבה בה למד בני הבנים נדרשו ללבוש מכנסיים מחויטים כחולים, חולצה לבנה מכופתרת, עניבה אדומה וז'קט כחול עם סמל בית הספר", מספרת ליאת לופט מוריטו, אמא לשלושה ילדים (17, 11 ו-7), מטוקיו שביפן.

"הבנות נדרשו ללבוש גם הן חולצה לבנה מכופתרת, חצאית המכסה את הברכיים וגרביים בצבע לבן. בנוסף, אין לענוד תכשיטים, לצבוע שיער, לק או איפור וכן אסור להגיע עם טלפון נייד וכסף לשטח בית הספר. כולם נושאים את אותו תיק בית ספר".

תלבושת אחידה ביפן(צילום: אלבום פרטי)

לדבריה, "היפנים ממושמעים ומקבלים את עניין התלבושת האחידה. אולי היו פה ושם מחאות אבל לא במימדים גדולים כפי שידוע לי. התלבושת אמורה להכין אותם לחיים ולהתרגל לרעיון של משמעת, ציות לחוקים וסוג של מדים".

מה דעתך על הנושא?

"מצד אחד רעיון התלבושת חוסך הרבה זמן התכוננות בבוקר אבל גם עוגמת נפש ותחרותיות למי שחסר אמצעים ולא יכול להרשות לעצמו בגדי מותגים יקרים. כולם שווים ואי אפשר לשפוט לפי סממנים חיצוניים מאיזה בית הגיע הילד, אלא רק על פי התנהגותו. מצד שני, החוקים קצת מוגזמים. למה שנערה לא תענוד עגילים או צמיד?" 

איך לחזק את הילדות - למרות המסרים בחוץ

הילדים שלא יגיעו להצגות - גם אחרי הקורונה

להיות אורחת בבית של אבא

פרובנס - גופיות וג'ינסים בתיכון

שני שור רונן, אמא לשלושה ילדים (16, 12 ו-10) מפרובנס שבצרפת, מספרת כי לילדיה יש תלבושת אחידה: "בית הספר מאכלס מעל 1,000 ילדים, מגיל שלוש ועד 18", מסבירה שור רונן.

"כולם, למעט כיתות י"א-י"ב, מחויבים בלבישת חולצות פולו עם סמל בית הספר בצבעי כחול כהה או לבן. מלבד זאת ניתן לומר שבית הספר נוקט בגישה נוחה יחסית בכל הקשור לנראות הילדים".

למה הכוונה?

"התלמידים לובשים מה שהם רוצים, למעט חובת לבישת חולצה עם סמל, כולל מכנסיים קצרים, חצאיות ושמלות. בכיתות י"א-י"ב התלמידים יכולים לבוא בלבוש חופשי, כולל גופיות וג'ינס, כל עוד הוא לא קרוע". 

תלבושת בפרובנס(צילום: אלבום פרטי)

לדברי שור רונן, "מבקשים מהבנות להגיע עם שיער אסוף, ומבקשים מכולם לא 'להשתולל' עם צבעים בשיער. אפשר להגיע עם שיער מחומצן אבל לא בצבעים כמו כחול או אדום. אין הגבלה על אורך המכנסיים, החולצות או השרוולים ולא מעירים על איפור, אקססוריז וצבע הלק. מותר גם להגיע עם מגוון עגילים ונזם באף".

"לדעתי התלבושת סבירה לגמרי, אולי קצת מיותרת לגילי הגן. עצם העובדה שסומכים על המתבגרים בכיתות הבוגרות בבחירת הלבוש מעבירה מסר של התמקדות בתוכן ולא בחיצוניות".  

ניו ג'רזי - בלי הדפסים פוגעניים

מירי כהן, אמא לשלושה ילדים (18, 15 ו-12) מניו ג'רזי, מספרת כי אצלם אין תלבושת אחידה אך קיים קוד לבוש: "הבנים והבנות לובשים לבוש דומה, הכולל ג'ינס או מכנסיים קצרים, חולצה קצרה או גופיה, שאינה גופיית ספגטי.

"מעט מאוד בנות מגיעות עם חצאיות או שמלות, בעיקר מטעמי נוחות ולא בגלל איסור. אין הפרדה בין בנים לבנות, וכל ההנחיות זהות לשני המינים. אין מגבלה על איפור או תכשיטים ובשיעורי ספורט חייבים עגילים צמודים מטעמי בטיחות".

ג'ינס וחולצה קצרה(צילום: אלבום פרטי)

לדבריה, יש מעט מאוד הגבלות - "אסור לחשוף את הבטן, כך שאפשר ללבוש חולצת בטן כל עוד המכנסים גבוהים, וכן אסור להגיע עם הדפסים פוגעניים על חולצות. כיסוי ראש מותר רק במקרים שהוא מטעמים דתיים. הגישה הנהוגה בבית הספר היא שצורת הלבוש היא דרך לביטוי עצמי, ולכן יש מעט מגבלות, כל עוד הלבוש אינו מסוכן לאחרים או פוגעני".

ניו-יורק - בעיות סביב אורך החצאית

ענת עצמון, אמא לארבעה ילדים (28, 25, 23 ו-16) מניו-יורק, מספרת כי אצלם אין תלבושת אחידה אך יש כללי לבוש: "הבנים חייבים ללבוש מכנסים ארוכים מכותנה בכל עונות השנה וחולצת כפתורים או פולו. הבנות לובשות חצאית באורך הברך, והן יכולות ללבוש חולצות שהן בוחרות, כל עוד לא מדובר בטי-שירט, ויש שרוולים קצרים. אין בעיה של אקססוריז, ומותר להגיע באיפור עדין".

האם היו מחאות בנושא?

"לדעתי לא היו מחאות אבל יש הרבה בעיות סביב הנושא של אורך החצאית, כאשר מי שמגיעה עם חצאית קצרה מדי נותנים לה ללבוש חצאית של בית הספר. אגב, כרגע בתי הספר אצלנו סגורים עד סוף נובמבר, וכולם לומדים מהבית".

דבלין - תלבושת אחידה מוקפדת

הילה אפללו, אמא לשלושה ילדים (15, 12 ו-8) מדבלין שבאירלנד, מסבירה כי אצלם ישנה הפרדה בבית הספר בין בנים לבנות, ולכולם יש תלבושת אחידה מוקפדת: "הבנות לובשות סוודר בצבע כחול כהה עם סמל בית הספר, חולצת צוארון מכופתרת מתחת בצבע תכלת, חצאית קפלים משובצת מצמר בגובה הברך, נעליים שחורות לגמרי, נמוכות בלבד וגרביים בכחול כהה או שחור עד גובה הברכיים.

"הבנות נדרשות לרכוש גם מעיל של בית הספר, וגם צעיף או כובע חייבים להיות בצבעי בית הספר. יש תלבושת מיוחדת גם לשיעורי התעמלות - טרנינג שכולן רוכשות באותו מקום, ונראות אותו הדבר. הן נדרשות להגיע לבית הספר במדים הרגילים, להחליף לפני שיעור ההתעמלות ולחזור למדים מיד אחרי השיעור".

גם צעיף או כובע חייבים להיות בצבעי בית הספר(צילום: אלבום פרטי)

"מאוד קפדניים, וחשוב לציין כי אין הבלגה. מבהירים להן כי אסור לצבוע שיער, מותר עגיל צמוד אחד בכל אוזן, שרשרת אחת וטבעת אחת בכל יד. הבנות מורשות להתאפר אך מעירים להן על הנעליים ועל כל פריט שאינו מתאים בדיוק לדרישות התלבושת".

לדבריה, "השנה היו כמה בנות שארגנו עצומה שתאפשר להן להגיע במכנסיים, כחלק מהתלבושת האחידה, אבל לצערי לא קרה עם זה שום דבר. אגב, בתי מוחה נמרצות על התלבושת וטוענת שבגדים הם דרך להתבטא, ושמונעים ממנה את היכולת לעשות זאת במסגרת בית הספר".

אמסטרדם - כללים ברורים

בתיכון הבינלאומי בהולנד אין תלבושת אחידה אך ישנו קוד לבוש מוקפד. "קוד הלבוש כולל מספר כללים שברורים לכולם", מסבירה תלמה קרמר, אמא לארבע בנות (23, 21, 17 ו-15). "לדוגמה, אורך החצאית, איסור על הדפסים פוגעניים על חולצות או לבוש שאינו הולם לשיעורי הספורט. הקוד נמצא במדריך בית הספר שנשלח למשפחות בתחילת כל שנה, והילדים אמורים להכיר אותו".

מה קורה במצב בו הילדים אינם מקפידים על קוד הלבוש?

"אם הם סוטים ממנו אז עליהם למצוא דרך לתקן זאת, לדוגמה לשאול בגד מחבר או חברה, ובמקרה חמור יותר מצלצלים להורים ומבקשים מהם לאסוף את הילד".

קרמר מספרת שכילדה היא שנאה את התלבושת האחידה אבל כאמא היא מבינה שעבור חלק מההורים התלבושת מאפשרת איכות חיים. "אני חושבת שיש משהו מדכא במשך הזמן שלוקח לילדים להתארגן לבית הספר. אגב, הבנות שלי אוהבות את החופש להביע את עצמן, את האישיות שלהן ואפילו את דעתן הפוליטית דרך לבוש ואופנה.

"הן מאמינות שזה חלק מזכויות האדם הבסיסיות ושזו דרך טבעית לפתח את הזהות הייחודית שלך. הן מזהות את הלחץ החברתי הטבוע בעניין וההשוואות הבלתי נמנעות. יחד עם זאת הן יודעות גם שאולי שגרת הבוקר יכולה להיות פחות מכאיבה ומבולגנת אם הייתה חלה עליהן חובת תלבושת אחידה".

אוסטרליה - ז'קט ועניבה

נח פולישוק (13) מקנברה שבאוסטרליה מספר גם הוא כי בבית הספר שלו נהוג ללכת בתלבושת אחידה: "יש לנו תלבושת אחידה קפדנית שכוללת תלבושת קיץ ותלבושת חורף שכוללת עניבה וז'קט. התלמידים מחויבים ללבוש את קוד הלבוש של העונה בלי להתחשב במזג האוויר בפועל. יש גם מדים מיוחדים לספורט ומדים מיוחדים לפעילויות של השכבה. גם לפעילויות אחר הצהריים צריך לבוא במדים".

"מוזר שבישראל יש חוקים שונים לבנות ולבנים"(צילום: אלבום פרטי)

הוא לומד בבית ספר לבנים בלבד, ולדבריו יש בית ספר מקביל לבנות עם חוקי לבוש דומים אבל מדים שונים לבנות שכוללים שמלות ואיסור על איפור. "אין חוקים לגבי אורך הבגדים אבל פשוט צריך לבוא במדים".

"התלמידים לא אוהבים את המדים אבל מבינים שזה מוסיף סדר. האמת היא שלא מדברים על הנושא כמעט, ונראה לי מאוד מוזר שבישראל מדברים על זה כל כך הרבה, ועושים חוקים שונים לבנים ולבנות".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

שוויץ - אפשר להגיע יחפים

מיכאל שטיינר, אב לשלושה ילדים (18, 14 ו-10) מעיר קטנה בצפון מזרח שוויץ (Arbon), מספר כי אצלם כל אחד יכול ללבוש מה שהוא רוצה: "הבנים והבנות לובשים לרוב ג’ינס, טישרט, וסניקרס", מפרט שטיינר, "אולם יש בתרבות הכללית במדינה הסכמות שרוב האוכלוסייה נוהגת לפיהן. בתקנון חטיבת הביניים הדבר היחיד שכתוב על תלבושת הוא 'שתהיה מתאימה' לבית הספר. האיסור היחיד על חבישת כובע או כיסוי ראש כלשהו".

"חלק מקוד הלבוש בבתי הספר הוא שלא להגיע במכנסי טרנינג או טייץ. תלמידים ומורים יכולים להגיע במכנסיים קצרים ובגופיות, איפור, שיער צבוע, עגילים ופירסינג, כפכפי אצבע ואפילו יחפים.

"אנחנו כהורים מרוצים מכך וחושבים שזו דרך מתאימה ונכונה. זה גם מתאים לתרבות המקומית שנותנת אחריות רבה ומשקל להחלטות ועצמאות הילדים ובני הנוער. כשמישהו נסחף לקיצון, מבקשים התערבות של ההורים. בכלל, כשיש הסכמה חברתית וציבורית ומובן והגיוני שהיא לטובת הציבור, היא תשאר כך לאורך שנים".

ניו-דלהי - בגדים ספורטיביים

רינת ארם, אמא לשלושה ילדים (15, 9 ו-6), הלומדים בבית הספר האמריקאי בניו-דלהי שבהודו מספרת שהילדים מתבקשים להתלבש בדרך שמכבדת אותם ואת המגוון התרבותי שיש בבית הספר. "התלמידים לובשים בעיקר בגדים ספורטיבים ונוחים המתאימים למזג האוויר.

"הנושא של התלבושת הוא בכלל לא עניין, וכך גם לגבי אקססוריז, תסרוקות ואיפור. מאחר ומדובר בתלמידים מכל העולם אפשר לראות ברחבי בית הספר מגוון של הופעות: ראסטות, אפרו מרשים, כיסויי ראש ותסרוקות מכל הסוגים.

"יש מגוון תרבותי כל כך גדול בבית הספר, גם בקרב המורים, העובדים וההורים, ולכן לדעתי יש קבלה ופתיחות בנושאים רבים, כך שבסופו של דבר ההופעה החיצונית היא רק חלק קטן מהעניין". .