שתף קטע נבחר

 

תיעוד מיוחד: קטעי ארכיון נדירים מההיסטוריה של ירושלים

שכונת ממילא המופגזת הרבה לפני מדרחוב אלרוב היוקרתי; מבט על השכונה היהודית שמאעה שנמחקה כמעט כליל במלחמת ששת הימים, ודגל ישראל על מלון המלך דוד לפני ששופץ: אנשים פרטיים הנציחו בצבע את ירושלים של פעם. צפו בתיעוד - מיוחד לגולשי ynet

 

 

מבט על החומות, שער ציון ומשכנות שאננים מיד עם קום המדינה – והמונים שמציפים את הכותל המערבי מיד לאחר שחרורו: סינמטק ירושלים משחרר קטעי ארכיון נדירים, שצולמו על ידי משפחות בשנות הארבעים ובשנות השישים, ומציגות את ירושלים העתיקה רגע לפני שנבנתה והתרחבה. צפו בתיעוד הנדיר – מיוחד ל-ynet.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

 

 

"הקולנוע מומצא ב-1895, וכבר ב-1896 מגיעים צלמים העוגנים בנמל יפו, עולים לירושלים ומתעדים אותה", מספר מאיר רוסו, מנהל הארכיון, לאולפן ynet. "ניתן לראות את מתחם התחנה החדש המצולם שם, איפה שתיאטרון החאן, רחבת הכותל, הרובע היהודי, ויומני חדשות שבשנות ה-60 הופקו במיוחד לירושלים על ידי עיריית ירושלים באמצעות שתי חברות הפקה מקומיות".

 

קיראו עוד בערוץ היהדות:

 

לדברי רוסו, "אנחנו עמוסי חומרים על ירושלים. מה שמעניין אותנו בעיקר זה חומרים שצולמו על ידי משפחות פרטיות. זו קטגוריה מסוימת שמאוד מעניינת אותנו, כי אם אנחנו מדברים על קולנוע ארצישראלי בראשית המדינה, אז מבלי להשתמש במילה פרופגנדה, אפשר להגיד שהיה פה קולנוע-מטעם. אבל לא חסרות משפחות שתיעדו את ירושלים לאורך השנים - משנות ה-30 עד שנות ה-80, באמצעות מצלמות 8 מ"מ. הייתה זו ירושלים האחרת, התמימה יותר, הנאבקת. ירושלים כמו ירושלים".

 

  (צילום:  פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)
משקיפים על העיר העתיקה(צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)

 

השכונה שלא נותר לה זכר

בתמונות שלפניכם הונצחו מאורעות היסטוריים: הריסות שכונת ממילא בשנת 1947, בימי ירושלים המחולקת. "זהו שטח ההפקר שעליו לימים הוקם מדרחוב אלרוב",מספרת תמר הירדני, חוקרת ירושלים ומורת דרך. בתמונה אחרת מונצחת השכונה היהודית שמאעה. "זאת שכונה שנהרסה כמעט כליל אחרי 67, וממנה נשארו רק מעט בתים שהפכו לימים לסינמטק הירושלמי".

 

  (צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)
הר ציון. למטה רואים את דרך חברון עם הסביל מעל בריכת הסולטן. הבית היפה על הגבעה ממול הוא הכנסייה הסקוטית. הבתים בתוך הוואדי משמאל הם שהשכונה היהודית שמאעה. זאת שכונה שנהרסה כמעט כליל אחרי 67 וממנה נשארו רק מעט בתים שהפכו לימים לסינמטק הירושלמי(צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)

הירדני מספרת כי ניתן לראות בתיעוד את מלון המלך דוד, "לפני שהגביהו אותו בשתי קומות ועוד אפשר היה לראות בחזיתו את ה'צ'ופצ'יק' הזה, שבדרך כלל הונף עליו דגל ה'יוניון ג'ק' (דגלה של הממלכה המאוחדת, בריטניה), כך שהנפת דגל ישראל שאנחנו רואים הייתה בהחלט מאורע מרגש".

 

לדברי הירדני, בסרטונים משנות הארבעים ניתן לאתר ברקע את העיר העתיקה, "מה שמעניין לראות הוא שכיפת הזהב איננה מזהב. הציפוי המוכר לנו היום הוא רק מ-1995, בתרומתו של חוסיין מלך ירדן".

 

    (באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)
הריסות ממילא בימי העיר המחולקת: זהו שטח ההפקר שעליו לימים הוקם מדרחוב אלרוב(באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)

 

הכותל מושך את הקהל

בסינמטק מספרים כי חנה פרקש-הימזלי הייתה ד"ר לבקטריולוגיה מהאוניברסיטה העברית, שצילמה שעות רבות של סרטים במצלמת 8 מ"מ אישית אשר תיעדו את משפחתה, מכריה ואת נופי ואנשי הארץ במבט אישי. בסרטוני ירושלים שלה מתועדת העיר המופגזת, בתוך ואחרי מלחמת העצמאות.

 

  (צילום:  פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)
שנות הארבעים. "כיפת הזהב" איננה מזהב, היא צופתה רק בשנת 1995 בתרומת חוסיין מלך ירדן(צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)

 

משפחת מרגוליס ביקרה בישראל מספר פעמים. אבי המשפחה, אלכסנדר, תיעד את הנהירה לכותל המערבי מיד אחרי שחרורו, בקיץ 1967, כשברקע נראות עדיין הריסות, מרחב התפילה מעט מצומצם ממה שאנו מכירים – ובלב עזרת הגברים נטועים עצים.

 

בימים אלה פותח סינמטק ירושלים את אוצרות ארכיון הסרטים הישראלי לציבור, ומאפשר הצצה נדירה לעשרות-אלפי כותרים, מ-1896 ועד היום. "מדובר בלמעלה מ-30 אלף פריטים, ולמעלה מ-4,500 שעות יצירה תוצרת הארץ שהיו על פילמים ומועברים לארכיון דיגיטלי", מתגאים שם. "הפרויקט שיצא לדרך לפני שלוש שנים כולל דיגיטציה של מרכיבי הפילם והווידיאו; הקמת מערכת שימור דיגיטלי מתקדמת וקטלוג מפורט. הסרטים עצמם יונגשו באתר אינטראקטיבי המוקם בימים אלה".

 

    (באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)
מלון "המלך דוד" לפני שהגביהו אותו בשתי קומות ועוד אפשר היה לראות את ה"צ'ופצ'יק" הזה באמצע החזית שלו. בדרך כלל הונף עליו דגל היוניון ג'ק, כך שהנפת דגל ישראל היתה בהחלט מאורע מרגש(באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)

 

הפרויקט שנתמך על ידי הרשות לפיתוח ירושלים ואגף מורשת במשרד לענייני ירושלים, אמור להגיע למחשבי הקהל הרחב במחצית השנייה של חודש ספטמבר. "באתר יהיו מספר חוויות", מפרט רוסו, "חוויה תיעודית, חוויה אמנותית, וחוויה מאוחרת יותר שתהיה לחוקרים".

 

   (באדיבות משפחת מרגוליס)
משמאל על ההרים נראה הכפר סילואן. מעט הבתים ברכס ממול - ג'בל מוכאבר. השטח השומם הזה בנוי היום עד תום, ומעליו עוברת טיילת החומות(באדיבות משפחת מרגוליס)

 

  (באדיבות משפחת מרגוליס)
הריסות הרובע היהודי במלחמת השחרור(באדיבות משפחת מרגוליס)

 

    (באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)
המתחם הצרפתי הסמוך לחומה, שממנו נהגו לצפות אל העיר העתיקה, שנת 1947-1948(באדיבות אוסף משפחת פרקש הימזלי)

 

  (באדיבות משפחת מרגוליס)
שער יפו לאחר שחרור העיר העתיקה(באדיבות משפחת מרגוליס)

  (באדיבות משפחת מרגוליס)
(באדיבות משפחת מרגוליס)

  (באדיבות משפחת מרגוליס)
(באדיבות משפחת מרגוליס)

  (באדיבות משפחת מרגוליס)
(באדיבות משפחת מרגוליס)

  (צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)
"כיפת הסלע" הרבה פחות נוצצת מהיום(צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)

  (צילום:  פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)
(צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום:  פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים
שנות האבעים
צילום: פרופ' אליהו (לוי) גוטמן, באדיבות סינמטק ירושלים
מומלצים