משבר קורונה + סיפוח = מתכון להסלמה בגדה
היציבות הכלכלית ברשות בעשור האחרון מנעה אלימות. אבל הקריסה הכלכלית, בשילוב הפסקת התיאום הביטחוני, עלולות להצית את הרחוב
ארכיון(צילום: רויטרס)
בקיץ 2014 ניטשה מערכה קשה ברצועת עזה בין ישראל לבין חמאס מבלי שאחד הצדדים היה מעוניין בה או נערך להתכתשות בהיקף ובמשך זמן כזה. "צוק איתן" התפתח בעקבות שילוב בין העדר ערוצי שיח ומיסקלקולציה בין שני הצדדים, כאשר ברקע משבר כלכלי חריף ברצועת עזה, שחידד חשש של חמאס מערעור שלטונה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מצב הגדה המערבית כיום שונה למדי מזה של הרצועה, והשקט היחסי שקיים בה בעשור האחרון מנוגד לשבריריות ולנפיצות המאפיינות את עזה. אולם ההתפתחויות בגדה בחודשים האחרונים, ובראשן הכרזת אבו מאזן על הפסקת התיאום עם ישראל, עלולות לגרום להידרדרות.
על פניו לא נראה שהרשות מעוניינת בשבירת כלים עם ישראל. הצמרת הפלסטינית עדיין חרדה מאיבוד נכסים שלטוניים וכלכליים בעקבות הסלמה רחבה, והאיומים הנישאים משקפים מצוקה אסטרטגית ונועדו בייסודם לקדם לחץ בינלאומי על ישראל שימנע שינוי חד-צדדי של המציאות באמצעות סיפוח שטחים.
האיום המרכזי במצב החדש לא מגולם בהכרח במהלכי ובתוכניות הרשות, אלא באופן שבו יגיב הרחוב, שכיום נפיץ יותר מאשר בעבר. הדבר עלול לגרום לכך שההכרזות הנוכחיות לא יצטרפו לים המלל של העשור האחרון אלא ייהפכו לאתגר ממשי, ושהרשות תתקשה לעמוד מאחורי הבטחתה לישראל כי הפסקת התיאום לא תלווה בגל אלימות.
מנגנוני הביטחון מונעים מצה"ל להיכנס לחברון
לאחר עשור שבו נמנע הציבור הפלסטיני מהצטרפות לעימותים אלימים והיה ממוקד בטיפוח מרקם חייו, מתרחשות תמורות דרמטיות שעלולות להשפיע על התנהגותו, ובמוקדן השפל הכלכלי החריף בעקבות משבר הקורונה (התרחבות האבטלה ומעגלי העוני, וקריסת עסקים). היציבות הכלכלית היוותה בלם מרכזי בפני התממשות תרחישי אינתיפאדה שלישית.
איום נוסף מגולם בפרשנות עצמאית וקיצונית שעלולים להעניק גורמי שטח, במיוחד מהפתח וממנגנוני הביטחון, להכרזות אבו מאזן שיובנו על-ידם כאור ירוק לקידום אלימות נגד ישראל. במקרה הטוב יתרחשו חיכוכים מילוליים בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים לכוחות צה"ל, ובמקרים החמורים יותר - אותם פלסטינים עלולים לקדם פיגועים נגד ישראל.
כך, גם ללא תכנון או רצון של ההנהגה הפלסטינית, עלול לפרוץ עימות אלים. יתרה מכך, נוכח שיבוש ערוצי השיח והתיאום - שמהווים מייצב אסטרטגי של המציאות בגדה המערבית - עולה הסבירות למיסקלקולציה ולהפיכת חיכוכים נקודתיים להסלמה רחבה.
כל עוד לא ימומשו מהלכי סיפוח מעשיים, יש אולי בכוחה של ישראל לשמר יציבות מסוימת בגדה המערבית, תוך מניעת החיבור הנפיץ בין התסיסה הציבורית על רקע השפל הכלכלי לבין המשבר הפוליטי שמובילה הצמרת ברמאללה. לצורך כך מומלץ שישראל תבטיח תמיכה פיננסית ברשות הפלסטינית (למרות המשבר המדיני החריף); תשקול השהייה זמנית של מהלכי ענישה בנושא - המוצדק והלגיטימי - של קיזוז הכספים המוענקים למשפחות המחבלים; תשיב במהירות את הפועלים הפלסטינים לעבודה בישראל, ותעודד גיוס תרומות חיצוניות לטובת הפלסטינים.
מעבר למימד הכלכלי, מומלץ שישראל תשמור ככל שניתן על ערוצי התיאום בכלל המישורים, ובמיוחד זה הביטחוני, ועל דיאלוג במישור המדיני (גם אם באופן חשאי); תאותת בפומבי לציבור הפלסטיני על כוונתה לשמר את מרקם החיים בגדה המערבית; ותנהל תיאום הדוק עם גורמים בינלאומיים ואזוריים (בפרט מצרים, ירדן ומדינות המפרץ) בנושא הפלסטיני.
מימוש ההמלצות האלה עשוי להקנות לישראל יציבות זמנית של כמה חודשים בגדה המערבית. אולם, בחלוף הזמן האפקטיביות של מאמצי הריסון תפחת, והם עלולים לאבד מהשפעתם על רקע תרחיש של סיפוח מעשי של שטחים. במצב הזה, הרציונל ודפוסי ההתנהגות של ההנהגה והרחוב הפלסטיניים עלולים להקצין באופן שיקשה על הרגעת השטח באמצעות הכלים האזרחיים בלבד.
- מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ורכז פרויקט המאבק נגד אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל במכון ה-INSS
- מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מיכאל מילשטיין
מומלצים
