דיון בכנסת בפרשת השמלה בכיתה: "שיקול דעת לא מידתי"
פרשת התלמידה מפתח תקווה שנאלצה להוריד את שמלתה בגלל היעדר שרוולים הגיעה לוועדת החינוך של הכנסת. המפקחת על בתי הספר היסודיים בעיר: "טוב היה אם האירוע לא היה קורה". פרקליטת המשפחה: "הילדה עברה בית ספר כי הופעל לחץ, האווירה הייתה עוינת"
ועדת החינוך של הכנסת קיימה הבוקר (יום ב') דיון מיוחד בסוגיית קוד הלבוש והסערה הציבורית המתחוללת על רקע "מחאת המכנסונים" ופרשת השמלה בכיתה. במהלך הדיון דיווח משרד החינוך על אודות קוד הלבוש, והבהיר בסמכות מי לבדוק אם תלמיד או תלמידה עומדים בו. בדיונים השתתפו גם הורים, תלמידות, נציגי משרד החינוך וארגוני נשים. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
עו"ד ויקטוריה רוטמן, המייצגת את משפחתה של תלמידת כיתה ב' מפתח תקווה שאולצה לשבת בתחתונים בכיתה, אמרה כי "הילדה עברה בית ספר כי הופעל לחץ, האווירה הייתה עוינת". לדבריה, משפחת התלמידה תבקש משר החינוך למנות ועדת בדיקה חיצונית לבדיקת הדו"ח הפנימי של משרד החינוך: "המנהלת והמורים הפעילו לחץ והאווירה הייתה עוינת. הבנו שהילדה לא יכולה להיות שם. היה לנו חשוב שהיא תתקבל בבית ספר חדש".
המפקחת על בתי הספר היסודיים בפתח תקווה, קמי כהן, אמרה כי בעיניה מוטב היה שהתקרית לא הייתה מתרחשת. "משרד החינוך רואה בראש ובראשונה את כאב הילדה והמשפחה, וגם את כאב בית הספר", אמרה כהן. "שיקול הדעת של המורה לא היה מידתי".
מנהלת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך עינב לוק הוסיפה: "אנחנו מצירים על האירוע, והוא אכן לא היה צריך להתרחש. על-פי המדיניות של משרד החינוך, לבתי הספר ניתנת האוטונומיה לקבוע מהו קוד לבוש הולם, והם אמורים לעשות את זה בשיתוף עם ההורים והתלמידים כדי לייצר הסכמה. היכולת לאכוף את זה ולהתנהל באופן מכובד היא יותר גבוהה, וההתנהלות הזאת או הקביעה של מדיניות צריכה להיעשות באופן מידתי ושוויוני בין בנים ובנות, תוך שמירה על כבוד האדם".
סימה אדיב, היועצת המשפטית של משרד החינוך במחוז תל אביב, הצטרפה לדברים ואמרה כי "האירוע הזה נבדק על ידי הגורמים המקצועיים. אנחנו בודקים את זה גם מול בית הספר וגם מול הורי התלמידה במסגרת הכלים העומדים לרשותנו".
אלינור דוידוב משדולת הנשים בישראל אמרה: "גם כאשר נעשות מחאות, התלמידות נענשות. מוסיפים חטא על פשע. מיותר לציין שגם המנהלים ה'ליברלים' אינם מבינים במה מדובר. אני מבקשת לדבר עם המורים ועם צוותי החינוך כדי להטמיע חשיבה מגדרית. אותה מורה שהפכה ל'דגל' היא מקרה פרטי. אני מבינה שהיא מורה מוערכת, אבל אם היא בעצמה הגיעה למצב שילדה בת שבע צריכה להחליף את בגדיה - היא לא מבינה במה מדובר".
דיון על מחאת המכנסיים הקצרים: "אין מקום למשטרת צניעות"
יו"ר הוועדה ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), שהחליט לקיים את הדיון, אמר כי "אין מקום למשטרת הצניעות במערכת החינוך. זריקת התלמידות מהכיתה בגלל מכנסיים קצרים היא כפייה משפילה לבנות בלבד. זו אותה אפליה עתיקה ומוכרת שמטרתה משטור נשים בנימוקים עבשים של 'צניעות'". לדברי ח"כ הורוביץ, הוועדה "תדרוש תשובות עבור התלמידות ששואלות מחוץ לשער בית הספר: 'למה הוא נכנס? יש לנו אותו מכנס'".
"השיח הזה מעוות מהבסיס", הוסיף ח"כ הורוביץ. "העובדה שאנחנו מדברים על שרוולים של ילדה ביסודי, ובעצם של כל ילדה, נערה או אישה, היא בעיה חמורה ומסוכנת. יש יותר מדי מקרים כאלו. התופעה הזו היא הפנמת הכפייה והמשטור של נשים מגיל צעיר. חובתנו לאפשר לתלמידות מרחב בטוח ומכבד בבתי הספר, ולהתייחס אליהן בדיוק באותם פרמטרים שאנו מתייחסים לתלמידים הבנים. הכלל הכי פשוט שצריך לזכור כל איש ואשת חינוך - אנחנו מדינה חופשית".
נטעאל ברק, תלמידת כיתה י' מגדרה שהייתה מיוזמות המחאה, אמרה: "לכולם מותר להגיע עם מכנסיים עד הברך. על בנים מקפידים פחות ועל בנות יותר. מפריע לי שמודדים אורך בכניסה. כשבנים נכנסים לאף אחד לא אכפת. כשמחינו בבית הספר שלי, נענשנו. באתי לכאן כדי שישמעו אותי. צריך להתייחס לזה באופן שוויוני".
ברק הוסיפה: "לי אמרו שאני אישה ואני צריכה לשמור על הרגליים שלי 'צנועות'. זה משפט שמאוד הכעיס אותי. הם טענו ש'זה קצר מדי' ושהמכנסיים - שהיו של בנים - לא באורך מתאים. גובהי 1.52 מטר. מכנסיים של בנים ארוכים עליי, ובכל זאת זה היה 'קצר מדי'. למה? כי אני אישה".
איילה פישמן, בת 13 מראשון לציון שלומדת בכיתה ז', סיפרה: "לדעתי כל העיסוק במכנסיים הקצרים לא מוצדק. זה משפיל ולא מעביר מסר. אני מסכימה שיש להתלבש באופן מכובד לבית הספר - אבל ברגע שמודדים אותנו זה משפיל. מתייחסים לגוף שלי ולא לאישיות".
רויטל שפירא, מנהלת אגף החינוך ברעננה, התייחסה לסוגיה גם היא: "מנהלי בתי הספר מקיימים דיון כל הזמן עם ההורים והתלמידים על קוד הלבוש. אנחנו נותנים אוטונומיה. תנו למנהלים להחליט יחד עם הקהילות שלהם על קוד הלבוש בתוך בית הספר. מה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר. טוב יעשה משרד החינוך אם לא יתערב".
חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד אמרה בדיון כי "צר לי שבעידן הזה מתקיים עדיין שיח על מה ראוי ולא ראוי ללבוש. ביוני אשתקד, חוזר מנכ"ל חידד מחדש את חובת האכיפה השוויונית וקבע שקוד הלבוש ייקבע על ידי הנהלת בית הספר, ההורים והתלמידים, והעניק כלים להתמודד עם העוולות האחרונות שנגרמו בין כותלי בית הספר".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה: "לצערי, מחאת המכנסיים הקצרים היא מחאה עונתית. בקיץ, כשהחום עולה מעל 25 מעלות והילדים והילדות מתלבשים כמו שמתלבשים בישראל, המחאה צצה. גם בכנסת זה קרה והכנסת, לכל הדעות, זה מקום שצריך להגיע אליו בצורה מכובדת; אבל הכבוד הזה הופך לניסיון לכפות עלינו משמרת צניעות אורתודוקסית שמרנית - וזה זולג גם לבתי הספר".
זנדברג הוסיפה כי "אסור לנו לבלבל בין לבוש מכובד לבין כפייה של קוד צניעות שבמסגרתו מודדים עם סרגל רגליים של ילדות. בסופו של דבר הילדות חוזרות הביתה עם המסר שלפיו מודדים את גופן".
לפנייה לכתב/ת 
