תמונות נדירות נחשפות: ירושלים כפי שלא ראיתם

התור לסיגריות בירושלים הנצורה ברחוב בן יהודה במהלך מלחמת העצמאות, 1948(צילום: אדגר הירשביין, באדיבות ארכיון קק"ל)

שבוע בלבד מפריד בין שני מועדים שחוברו להם יחדיו: ציון 53 שנים לשחרור ירושלים – וחג השבועות שבו עלו לירושלים יהודים בהמוניהם, מכל קצות הארץ. עכשיו חושפת הקרן הקיימת לישראל תמונות בלעדיות של מרכז העיר, בין השנים 1970-1948, המגלות לנו מבנים, כיכרות וצמתים שחלקם השתנו דרמטית לאורך השנים, ואחרים לא קיימים כבר.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

כשמגרש הרוסים הוקף בגדר תיל גבוהה

סניף חברת הביטוח האיטלקית "אסיקורציוני ג'נרלי" (כלומר "ביטוחים כלליים") בירושלים לא ידע אפילו שמיד עם היווסדו, ב-1931, הוא יעניק לכיכר שבה הוא נמצא את שמו, רק בטוויסט מצחיק - הירושלמים יקראו לו ולכיכר בקיצור בשם "ג'נרלי", כלומר "כלליים" באיטלקית.

בניין ג'נרלי על רקע כניסת כוחותינו לאזור אחרי עזיבת הבריטים 14/5/1948(צילום: רודלף יונס, באדיבות ארכיון קק"ל)

המבנה ידוע עד ימינו בזכות אריה האבן המכונף שבראשו, שהירושלמים בטוחים כי נבחר בשל סמלו של שבט יהודה, אבל האמת היא שזהו סמלה של חברת "אסיקורציוני ג'נרלי" מראשית דרכה, כבר במאה ה-19, והאריה המכונף מופיע בכל עשרות סניפיה בעולם.

58 נרצחים בפיגוע

ב-22 בפברואר 1948, בשעת בוקר מוקדמת, הרעים קול נפץ אדיר את רחוב בן יהודה. שלוש משאיות תופת, שהוחנו ברחוב על ידי עריקים בריטים שסייעו לערבים, התפוצצו בלבה של ירושלים והרסו עד היסוד שלושה בניינים. עוצמת הפיצוץ הייתה כה עזה, עד שהוא נשמע כמעט בכל העיר וזגוגיות נופצו אף בשכונות רחביה וגאולה. 58 איש נרצחו בפיגוע ועשרות נפצעו. הייתה זו פגיעה פיזית ומורלית קשה מאוד ליישוב היהודי בעיצומה של מלחמת העצמאות.

רוכל מסדר את מרכולתו ברחוב בן יהודה זמן קצר לאחר הפיגוע(צילום: אדגר הירשביין, באדיבות ארכיון קק"ל)

הרוכל היושב ברחוב בן יהודה פינת רחוב בן הלל, זמן קצר לאחר ההגעה ל"גראונד זירו", מלמד שהחיים חזקים מכל ושחייבים להתפרנס ולהמשיך הלאה. משפחת פרסטר, שחנות הכובעים שלה נעלמה כליל בין החנויות בבניין המרכזי שנהרס, מיהרה לתלות את השלט ממול, המלמד שגם מבחינתה עוד לא נאמרה המילה האחרונה. הפרסטרים צדקו, אגב. בבניין החדש שנבנה במקום זה שנהרס הוקצתה להם חנות, והיא חיה ובועטת עד עצם היום הזה. מסר חשוב לכולנו לימים שאחרי הקורונה.

לכבוד המדינה - השטיח הכי יפה בבית

מדינת ישראל בראשית דרכה דשדשה בין המוני עולים חדשים, ניצולי שואה, מעברות, שיכונים, צנע, קשיים, מחלות וכור היתוך. בשל כך הקפידו מנהיגיה לערוך מצעדים וטקסים לרוב, כדי שהלב יתרחב והעיניים יתמלאו דמעות שמחה וגאווה וכל השאר קצת יתגמד לרגע, כי הנה הגשמנו סוף-סוף חלום שנות אלפיים.  

שטיחים צבעוניים במקום ספריי-קצף. יום העצמאות השלישי, 1951(צילום: פריץ שלזינגר, באדיבות ארכיון קק"ל)

כשהחרדים היו גאים במדינה

מצעד צה"ל ביום העצמאות עבר במשך שנים בלבה של ירושלים, אבל התמונה הזאת מפתיעה בכל קנה מידה, מפני שהיא צולמה בכיכר השבת, כלומר במעוז החרדי הבולט ביותר בגבול גאולה-מאה שערים. ניתן להבחין שלא רק שהמצעד עובר והקהל מרוצה ומביט נרגש וגאה, אלא שמעל הראשים מתנוססת באין שורף ומרסס בספריי שחור תזכורת לציבור לתרום מכספו למען "המלווה הלאומי", כלומר לקרן הציבורית שנועדה לעזור למדינת ישראל לצלוח את חבלי לידתה והמוני עוליה.

מצעד יום העצמאות עובר בכיכר השבת, 1948(צלמי קק"ל)

ימיו האחרונים של המנדט הבריטי

רחוב יפו פינת קינג ג'ורג' נקרא היום "צומת האיקסים", בשל מעברי החצייה האלכסוניים החוצים אותו, אולם בימי המנדט וגם קצת אחריהם הוא היה פשוט צומת סואן מאוד, סואן כל כך עד שבלבו עמד דרך קבע שוטר תנועה מיוזע שכיוון את התנועה.

לפני המעבר חציה האלכסוני - שוטר מנווט את התנועה, ושלטי המנדט הבריטי מכווינים(צילום:אדגר הירשביין, באדיבות ארכיון קק"ל)

מבנק ברקליס - למבנה ציוני

ב-1955 יזם צה"ל צעדה אביבית בת ארבעה ימים, שאספה חיילים בבסיסים שונים לאורך קילומטרים והסתיימה בירושלים. ההצלחה העצומה הביאה לכך שבשנים הבאות סחפה הצעדה חיילים ואזרחים גם יחד, והיא גדלה כל כך, עד שבשנת 1966 השתתפו בה למעלה מ-15 אלף צועדים. ב-1968 צומצמה הצעדה לשלושה ימים בלבד ונקראה מאז "צעדת שלושת הימים", אך מאז היא צומצמה בהיקפה, באופייה ואפילו בזמנה, כשהועברה לקיץ, הפכה לאזרחית בעיקרה והיא נקראת כיום "צעדת ירושלים". 

סיפור בשלוש מערכות: צעדת שלושת הימים ברחוב יפו, על רקע בניין העירייה(צילום: פוטו אביב, באדיבות ארכיון קק"ל)

צעדת שלושת הימים ברחוב יפו, פסח 1970. היום קוראים לזה "צעדת ירושלים"(צילום: פוטו אביב, באדיבות ארכיון קק"ל)

צעדת שלושת הימים ברחוב יפו, פסח 1970(צילום: פוטו אביב, באדיבות ארכיון קק"ל)

צעדת שלושת הימים על רקע בניין העירייה, 1970(צילום: פוטו אביב, באדיבות ארכיון קק"ל)

"מרכז העיר היה ועודנו אבן שואבת לאנשים, בעלי עסקים ולאירועים מרכזיים שאת חלקם שכחנו. המוסדות הלאומיים של קק"ל נמצאים במרכז ירושלים שנים על גבי שנים ומסמלים את החיבור שיש לנו כגוף היסטורי למדינה ולעיר ירושלים", אומר דניאל עטר, יו"ר קק"ל. "התמונות משקפות הלך רוח לאומי מרגש. קק"ל תציין בשנה הבאה 120 שנים לארגון, ומבחינתנו חגיגות העיר ירושלים הינן חגיגות משותפות לציון החגיגות שלנו".

המצעד הצבאי ביום העצמאות השני למדינת ישראל(צילום: פריץ שלזינגר, באדיבות ארכיון קק"ל)

שוק מחנה יהודה ארבעה חודשים לאחר פריצת המצור על העיר, אוגוסט 1948(צילום:אדגר הירשביין, באדיבות ארכיון קק"ל)

המצעד הצבאי ברחוב המלך ג'ורג', ביום השנה השני לעצמאות ישראל, 1950(צילום: פריץ שלזינגר, באדיבות ארכיון קק"ל)

תהלוכת ט"ו בשבט עוברת ברחוב המלך ג'ורג', 1962(צילום אלכס סטרז'מיסטר, באדיבות ארכיון קק"ל)

יום השוטר בירושלים, 1969(צילום: דב דפנאי, באדיבות ארכיון קק"ל)

• תמר הירדני היא חוקרת ירושלים ומורת דרך