תוכנית הרמטכ"ל לנצח במלחמה הבאה מתנגשת במשבר הקורונה
כוכבי כבר מיישם בפועל את התוכנית הרב-שנתית "תנופה", שלדבריו תאפשר ניצחון צבאי בעימות הבא תוך צמצום האבידות וההרס. אלא שהעלות כנראה לא תתיישב עם צורכי הממשלה שמתמודדת עם השבר הכלכלי. כך נערך צה"ל לדיונים על תקציב המדינה הבא - ולאפשרות של סיפוח והסלמה
בצה"ל מגששים עדיין באפלה ומנסים לברר היכן ואיך מתכוון ראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל את ריבונות ישראל ביהודה ושומרון, אם בכלל תגיע כוונת הסיפוח לכלל מימוש. בכל מקרה, כל "חליפת סיפוח" עלולה לייצר תגובה שונה של הרשות הפלסטינית והרחוב שלה, של הירדנים, של מדינות האזור כולל האיראנים ושלוחיהם, ושל הקהילייה הבינלאומית.
צה"ל יצטרך להתאים לכל תרחיש חליפת מענה תפורה לפי מידה. המידתיות חשובה מפני שהשאיפה היא למנוע הסלמה רבתי שעלולות להיות לה השלכות אזוריות ובינלאומיות שליליות על מדינת ישראל, ובה בשעה יצטרכו צה"ל ושב"כ לתת הגנה ליישובים היהודיים ולסכל טרור על צירי התנועה; להביא כוחות גדולים למוקדי חיכוך עם טרור עממי כדי לשלוט בגובה הלהבות בלי ללבות אותן, ולהביא בהדרגה לדעיכה באמצעות הימנעות מהרג פלסטינים ומזעור ככל האפשר של הפגיעה במרקם החיים הפלסטיני. בפיקוד מרכז ובאגף המבצעים כבר החלו לתכנן על פי הנחיות הרמטכ"ל ונערכים אימונים ייעודיים ליחידות המתוכננות להיות מוקפצות בהתרעה קצרה לשטח שהחל לבעור.
למרות כל זאת ההסלמה הפוטנציאלית בשטחים וההשלכות שעלולות להיות לה גם על זירות אחרות אינן כרגע בראש מעייניה של צמרת צה"ל. הרמטכ"ל כוכבי ואנשיו נערכים כעת למערכה על אישור ומימוש תוכנית העבודה הרב-שנתית (תר"ש) "תנופה". זו אמורה לתת למדינת ישראל ואזרחיה, עד 2030, צבא מודרני וחזק שכבר בשנים הקרובות יהיה יעיל וקטלני יותר.
כוכבי משוכנע שהוא והמטכ"ל הצליחו לגבש – ואף התחילו לממש - מענה צבאי כולל ויעיל לאיומי צבאות הטרור ואיראן על העורף האזרחי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל אומר בפורומים צבאיים סגורים בביטחון עצמי מידבק שצה"ל יוכל כבר בעוד שנתיים-שלוש – אם יידרש למלחמה - להשיג ניצחון צבאי מהיר וברור שיצמצם באופן דרמטי את האבידות וההרס בעורף האזרחי של מדינת ישראל ואת מספר הנפגעים בלחימה בקרב חיילי צה"ל, תוך הסבת אבידות כבדות לאויב ולנכסיו.
תוכנית "תנופה" אמורה להפחית משמעותית את מספר הטילים, הרקטות והפצמ"רים שיספוג העורף, הן מפני שמשך הלחימה יתקצר והן מפני שצה"ל, על הקרקע, יתמרן בסיוע אווירי מהיר וקטלני אל אזורי השיגור העיקריים בעומק שטח האויב. הישג נוסף שלו מקווים בצה"ל הוא ניצחון צבאי ותודעתי ברור שייצר לישראל הרתעה אסטרטגית ארוכת טווח, כזו שתדחה או תמנע את המלחמה הבאה.
הרמטכ"ל כוכבי, שמכהן כבר שנה וחצי בתפקידו, סבור שחזון הניצחון החד-משמעי על צבאות הטרור במינימום אבידות ונזקים בצידנו הוא בהישג יד, והוא ינסה לשכנע בכך כבר בתחילת יוני את שר הביטחון החדש (והרמטכ"ל לשעבר) בני גנץ שיקבל את אישורו ל"תנופה".
בשלב הבא תוצג התר"ש לאישור הקבינט הביטחוני של הממשלה החדשה, ואחרי שתצלח את שתי המשוכות הללו - יגיע השלב הקריטי שבו יתבקשו שר האוצר ישראל כץ ושר הביטחון גנץ להסכים על מתווה תקציבי שיאפשר להוציא לפועל בחמש השנים הקרובות את יעדי הליבה של התוכנית.
הטייס מדבר עם הגולנצ'יק
כוכבי טוען שכדי לנצח במינימום אבידות והרס צריך צה"ל לבצע קפיצה גדולה קדימה בחמישה תחומים: לחימה משולבת "רב-ממדית", תגבור הקטלניות של יחידות היבשה, ייצור סיטוני אך אמין של מטרות על ידי סוכנויות המודיעין, חדשנות בשיטות ואמצעי לחימה כולל בסייבר, והיערכות חדשה להגנה מפני איומים טיליים ואוויריים, כולל בתחום הלייזר.
הלחימה המשולבת הרב-ממדית היא העיקר: המטרה היא לארגן ולצייד את צה"ל ולאמן אותו בשיטות לחימה שונות מאלו שהורגל בהן, באופן שיאפשר לכל היחידות מכל הזרועות לפעול ביחד, לתאם ולחלק ביניהן את המשימות ולהסתייע זו בזו. כוכבי שואף שכולם יתקשרו עם כולם ויעבדו ביחד תוך כדי קרב - לא רק במקרים חריגים, אלא כשיטת לחימה וכעקרון בתורת הפעלת הכוח הצה"לית, שעל פיו מתאמים ומחלקים את העבודה על פי יתרון יחסי של פלטפורמת הלחימה, זמינות ותנאי השטח.
במילים פשוטות יותר - הוא רוצה שמג"ד גולני, מ"פ ההנדסה מ"מ הטנקים, מפקד סוללת מרגמות, טייס הקרב, מפעיל הכטמ"מ ומפקד האגד הארטילרי ידברו זה עם זה תוך כדי קרב, יחלקו ביניהם מטרות שאיתרו או שקיבלו מהמודיעין, ויתקפו אותן ללא הפסקה בין אם בטיל מהאוויר או בהסתערות קרקעית או בפגז טנק.
האידאל של כוכבי היא היחידה הרב-ממדית שבה פעילים כל הגורמים האלה תחת פיקוד אחד והם, למשל, מפעילים רובוטים ורחפנים זעירים מתאבדים כדי לחסוך בנפגעים בעת לחימה בשטח בנוי. יחידה ניסיונית כזו כבר פועלת וממציאה את עצמה ואת שיטות הלחימה שלה. אחרי כמה תרגילים נראה שהתוצאות מבטיחות. בכמה צבאות זרים פועלות כבר יחידות דומות אולם היחידה הצה"לית מותאמת ומכוונת לשכלל את הלחימה בצבאות טרור היברידיים כמו חיזבאללה, המיליציות השיעיות שמפעילה איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, המשלבים שיטות גרילה וטרור עם אמצעים וחדשנות של צבאות סדירים מודרניים.
הגברת הקטלניות של היחידות המתמרנות על הקרקע נועדה לאפשר למפקדי הגדודים והפלוגות להסב לאויב אבידות ונזק חמורים בפרק זמן קצר, גם כשהוא נסתר מהעין או מנסה לחמוק. השימוש בשיטות לחימה ובאמצעים חדשניים נועד לאפשר תקשורת נתונים מאובטחת, התגברות על אמצעי שיבוש שמפעיל האויב, ובעיקר לייצר בסיטונות מטרות איכותיות באמצעות שיטות חדשניות כמו בינה מלאכותית ולפגוע בהן תוך דקות או אפילו עשרות שניות באמצעים קינטיים (כדור רובה או פצצה) או באמצעות סייבר שמשבש את המחשבים המפעילים את מערכותיו.
תוצאות בשטח
העבודה על עיצוב תוכנית "תנופה" החלה עוד כשכוכבי היה סגן הרמטכ"ל והיא בנויה על התשתית שהניחה התוכנית הרב-שנתית "גדעון" שגיבש ומימש הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט. "גדעון" קידמה בעיקר את המוכנות של צה"ל למלחמה בצבאות הטרור של חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. "תנופה" שואפת לשמר את המוכנות למלחמה מהרגע להרגע, אבל תוך כדי כך לשנות מהיסוד את צה"ל ויכולותיו.
"'תנופה' יצאה לדרך והיא מתקדמת לכל רוחב הגזרה", כתב השבוע כוכבי למפקדי צה"ל. לדבריו היא "מאזנת בין אתגר המוכנות ואתגר ההשתנות ומגדירה את התמהיל הנדרש בין השקעה בהתקפה (70%) להשקעה בהגנה (30%)". מכאן עולה שכוכבי לא חיכה שתוקם ממשלה חדשה, אלא התסער עם מה שיש באישור ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון הקודם בנט.
התוצאות כבר ניכרות בשטח. סגן הרמטכ"ל האלוף אייל זמיר, יחד עם היועץ הכספי לרמטכ"ל ועם ראש אגף התכנון האלוף אמיר אבולעפיה, הצליחו כבר בתחילת השנה לחלץ לטובת "תנופה" 600 מיליון שקל מתקציב ממשלת המעבר (התקציב השנתי לשנת 2019 מחולק ל-12 חדשים). התקציב המאולתר הושג באמצעות הסטת תקציבים בתוך צה"ל מתוכניות אימונים והצטיידות שאינן בעדיפות מיידית, מניצול מוקדם של תקציב הסיוע האמריקני, באמצעות אשראי ספקים מתעשיות הביטחון, ומה שראוי לציון - מצעדי התייעלות וחיסכון כולל סגירת יחידות – טייסת קרב עוצבה לחטיבה – שהפלטפורמות שלהן התיישנו.
מתבצע גם מעבר מואץ לאימונים יחידות היבשה באמצעות סימולטורים. צעדים אלה, שחלקם הושלמו וחלקם מתבצעים, מבליטים את העובדה שעיקר השינויים המתוכננים בצה"ל במסגרת תר"ש תנופה אינם פיזיים-כמותיים אלא תפישתיים וארגוניים שעלותם הכספית נמוכה יחסית.
דוגמה: במסגרת תוכנית תנופה כבר החלה לפעול לפני חודשים ספורים "מינהלת מטרות" צה"לית מרכזית המשותפת לכל הזרועות. שינוי ארגוני מהותי זה, שעתיד לייעל את הלחימה במאות אחוזים, הביא גם חיסכון לא מבוטל לצד אלפי מטרות איכותיות שנוספו לאחרונה לבנק המטרות של צה"ל, והיד עודה נטויה. דוגמה נוספת היא חטיבת "שילוח" (שיטות וחדשנות) שהוקמה לאחרונה וכבר פועלת במטכ"ל. תפקידה "לעצב ולתכנן מענה מערכתי שלם לאתגר התלול-מסלול" (בשפה פשוטה - לאתר שיטות חדשות להתמודדות כוללת עם איום הטילים והרקטות על העורף). במשבר הקורונה עברה היחידה החדשנית הסבה מהירה שסייעו למערכת הבריאות לטייב את המענה לנגיף.
מאיפה הכסף?
אולם בצה"ל לא שוכחים ש"תנופה" עדיין לא אושרה פורמלית על ידי הקבינט ועדיין אין תקציב ביטחון לשנה הנוכחית ולשנים הבאות. ומה שהכי מדאיג את המטכ"ל - איש אינו יודע אפילו להעריך כמה כסף יישאר לביטחון אחרי שתתוקצב ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה.
תוספת התקציב שצה"ל מבקש עבור "תנופה" לשנים 2024-2020 מסתכמת במיליארדי שקלים בודדים. מטעמי צנזורה אי אפשר לנקוב בסכום המדויק, אולם הוא ממש לא גדול בהשוואה ל-57 מיליארד השקלים של תקציב הביטחון הנוכחי.
בכל מקרה צה"ל מתכנן כמה חלופות תקצוב שהגבוהה שבהן היא למקרה שבסיס תקציב הביטחון יישאר בגודלו הנוכחי. פקידי האוצר טוענים שהציפיות של הרמטכ"ל ואנשיו אינן ריאליות בתקופה הנוכחית ונערכים לדרוש קיצוץ תקציבים הקשורים בכוח האדם של צה"ל, כולל שכר והטבות סוציאליות של אנשי צבא הקבע, שתמיד משמשים מטרה פופולרית לדרישות קיצוץ וזוכות לגיבוי ציבורי.
מנגד טוענים בצה"ל כי ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של צה"ל, ואם רוצים להגיע להישגים בשדה הקרב באמצעות תר"ש תנופה צריך שמ"פ הטנקים יתוגמל כראוי, כמו מומחה הסייבר. משרתי הקבע של צה"ל נמצאים כיום בתחתית הטבלה שהכינו באוצר שמדרגת את תוספות השכר במגזר הציבורי בשנים האחרונות.
במסגרת תר"ש תנופה מתכנן המטכ"ל להקים אוגדת חי"ר נוספת (אוגדה 99), יחידות הגנה אווירית נוספות ומערכים שונים שיצריכו תוספת משמעותית בכח אדם. לשם כך מתכוון כוכבי לנסות לפחות לבטל את רוע גזרת קיצור השירות לבנים המרחפת מעל המאגרים המידלדלים של כוח האדם לוחם בצה"ל. אפשר להעריך שזה יהיה אחד מנושאי השיחה הראשונים בתקופה הקרובה בין הרמטכ"ל לשר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ.
הטיעון כבד המשקל ביותר של צה"ל ומערכת הביטחון בדיונים עם האוצר נוגע לרכש כחול-לבן במסגרת תר"ש "תנופה": פלטפורמות לחימה חדשות; טנקים מרכבה סימן 4 שמיוצרים ביותר ממאה מפעלים בארץ; מאות נגמ"שי "נמר" שמעניקים ממד חדש והרבה יותר בטוח ללוחמת היבשה; רחפנים זעירים מתאבדים; רובוטים קרקעיים שיעשו את הלחימה בשטחים אורבניים (בעזה למשל) להרבה פחות מסוכנת והרבה יותר יעילה ומהירה; הצטיידות במלאים גדולים של חימושים מדויקים מתוצרת רפאל, אלביט והתעשיה הצבאית שיאפשרו השמדת מטרות בקצב מהיר מהאוויר ומהקרקע; אלפי טילים-ליירוט-טילים, ותוספת של מאות סימולטורים לאימוני יבשה.
כל אלה תומכים בטיעון של צה"ל ומערכת הביטחון שהרכש הביטחוני מהתעשיות הישראליות הוא מנוע צמיחה ושימור מקומות עבודה משמעותי ביותר שהפעלתו בתקופה הנוכחית אינה מותרות אלא כורח שיביא תועלת כפולה, כלכלית וביטחונית.
עניין של כלכלה כחול לבן
צה"ל נמצא בעיצומן של ההכנות למאבק על התקציב ועל מימוש התר"ש אולם עוד בטרם החל התהליך שצפוי להיות מייגע וכואב, ואולי גם מביש ומבזה, הנחיית הרמטכ"ל לפקודיו היא חד-משמעית: להבין ולהפנים שהמשק הישראלי נקלע למצוקה אמיתית – כלכלית, תברואתית ופסיכולוגית - עקב מגפת הקורונה, ולכן חייבים להכיר בכך שצריך לתת עדיפות לשיקום הכלכלה, העסקים והמועסקים שנפגעו; זאת גם אם יהיה צורך למתוח את ביצוע "תנופה" על פני שנים נוספות ואפילו אם מרכיבים מסוימים בה לא ימומשו.
הנחיה שנייה היא לסייע ככל האפשר למשק ובעקיפין גם לצה"ל ולהגביר את הרכש בתעשיות הביטחוניות הישראליות באופן שייצר מקומות עבודה ויזרים משאבים לכלכלה כחול-לבן, אפילו אם במקרים מסוימים זול יותר לקנות בחוץ ומתקציב הסיוע האמריקני.
שלישית – למצוא שיטות מימון יצירתיות שיאפשרו לצה"ל לרכוש ולהצטייד מייד, ולהתחייב לשלם בעוד שנתיים-שלוש, אחרי שתתחדש הצמיחה במשק. צוות מיוחד בהובלת סגן הרמטכ"ל עובד על יצירתיות פיננסית בהקשר הזה.
רביעית - לא להיגרר למאבקי בוץ והכפשות עם האוצר ושאר משרדי הממשלה כמו לפני בעבר הרחוק. הנעלם הגדול כעת הוא באיזו מידה של אפקטיביות ונחישות יפעיל שר הביטחון בני גנץ את המנוף הפוליטי העומד לרשותו, כדי לסייע לרמטכ"ל הנוכחי להגשים את המהפכה בעניינים הצבאיים שהוא ומטהו מבקשים לחולל. החזיקו חזק – ביוני תתחיל המערכה שמתוצאותיה נדע מה מפחיד יותר את הציבור בישראל – הנגיף, או הטילים של חיזבאללה.
לפנייה לכתב/ת 
