נחשף מהיכן הגיעו הכנענים לאזורינו
המחקר, שנערך בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, קובע כי הכנענים היו תערובת גנטית של אוכלוסיות מקומיות ואוכלוסיות מהגרים מאזור איראן והקווקז
ארץ כנען מוכרת לנו בעיקר מסיפורי המקרא בתור הארץ המובטחת, שמאוחר יותר נכבשה על ידי בני ישראל. בספרות הארכיאולוגית, כנען הינו חבל ארץ שמתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת, באלף השני לפני הספירה. בסיפור המקראי ובמקורות קדומים נוספים מהמזרח הקרוב, מוזכרים עמי המקום ככנענים, אך מעבר לעצם קיומם, מעט מאוד ידוע עליהם ועל מוצאם.
עתה, מחקר חדש שפורסם הערב (יום ה') בכתב העת הנחשב Cell בהובלתם של פרופ' לירן כרמל, ד"ר לילי אגרנט-תמיר, ד"ר שי כרמי, פרופ' בני יקיר ושמאם ולדמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים וכן חוקרים נוספים מהארץ ומהעולם - מציג ניתוח מפורט של הגנטיקה של אוכלוסיית הכנענים, המתבסס על דגימות של דנ"א קדוםמעשרות פרטים שנאספו מאתרים ארכיאולוגים שונים באזור.
איפה הם היום: מחקר קודם חושף את גורלם של הכנענים
לפי ממצאי המחקר, הכנענים היו תערובת של שתי אוכלוסיות; אנשים שיישבו את האזור בזמנים קדומים עוד יותר ואנשים שהיגרו לארץ כנען מאזורים שהיום נכללים בשטחי איראן והקווקז. ד"ר אגרנט-תמיר אמרה: "כניסת אנשים מאזורי איראן והקווקז לאזורנו נראית בבירור כבר בדוגמאות בנות 4,500 שנים, והגעתם לאזור התרחשה ככל הנראה עוד הרבה קודם. השפעתם הגנטית על האוכלוסייה המקומית עוד המשיכה במהלך תקופת הברונזה. תוצאות אלו נתמכות גם על ידי עדויות ארכיאולוגיות להשפעה קווקזית על תרבויות האזור בערך לפני 4,500-4,900 שנים".
החוקרים אספו וריצפו 73 דגימות דנ"א קדומות מחמישה אתרים ברחבי ישראל וירדן, ואליהן הוסיפו מידע קיים מעוד ארבעה אתרים בישראל, ירדן ולבנון. האתר ממנו נדגם המספר הרב ביותר של דוגמאות גנטיות הינו תל מגידו, שהיווה עיר-מדינה כנענית מרכזית בצפון ישראל, והיה מיושב ברציפות במהלך תקופת הברונזה.
שלושה פרטים ממגידו בני כ-3,500 שנים התגלו כצאצאים של מהגרים מאזור איראן או הקווקז, שהיגרו לאזור זמן לא רב לפני כן. יחד עם עדויות נוספות של הגירה שמתוארכות כאלף שנים מוקדם יותר, החוקרים יכלו לקבוע גם כי ההגירה מאזור איראן או הקווקז התרחשה לאורך מאות שנים. בנוסף מצאו החוקרים כי אוכלוסיות כנעניות בערי מדינה שונות היו דומות זו לזו מבחינה גנטית. זהו מקרה בו נמצא דמיון גנטי במקביל לדמיון תרבותי.
"גם היום ניתן למצוא שרידים גנטיים של אוכלוסיות כנעניות אלו באוכלוסיות מודרניות שמוצאן במזרח הקרוב, כולל הלבנט", מוסיף ד"ר שי כרמי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר. ד"ר כרמי ממשיך: "ברור גם שאוכלוסיות מודרניות הושפעו רבות מתהליכים דמוגרפיים נוספים שקרו בזמנים מאוחרים יותר. במקרים מסוימים ניכרת כניסה מאוחרת יותר מאפריקה ומאירופה שהשפיעה על הגנטיקה של האוכלוסיות בנות ימינו".
פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שהיה גם הוא ממובילי המחקר, הוסיף: "פריצות טכנולוגיות בתחום הדנ"א העתיק גרמו למהפכה ביכולת שלנו לחשוף את התהליכים הדמוגרפיים אשר עיצבו את האוכלוסיות האנושיות. המחקר הנוכחי השתמש בטכנולוגיות אלו על מנת לנתח את מוצאן של האוכלוסיות הכנעניות באזור בתקופת הברונזה, ולהסביר חלק מהתהליכים הדמוגרפיים שהתרחשו באזורנו מאז".
בצוות המחקר היו שותפים גם פרופ' דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רון פנחסי מאוניברסיטת וינה וחוקרים נוספים.
למאמר המלא
לפנייה לכתב/ת 
