הבר האהוב לא חזר: "התלבטות אם לשלם לספקים או להביא אוכל הביתה"
הלקוחות הנאמנים של בר הפול האוס במחנה יהודה חיכו לפתיחה המחודשת בשבוע שעבר. אבל בניגוד למקומות אחרים, הבעלים הודיעו על סגירה והתחילו למכור את הציוד והאלכוהול כדי לשלם את החובות. "הפכתי לשקוף בעיני הממשלה", סיפר רפי בן דרור. סיפורם של העסקים שנסגרו
עשרות ברים ומועדונים פתחו בשבוע שעבר את הדלתות, אחרי תקופה ארוכה של הגבלות הקורונה. אבל לא כל המקומות שרדו את המשבר הכלכלי הקשה. אחד מהם הוא הפול האוס בשוק מחנה יהודה בירושלים. "אנחנו לא מסוגלים להחזיר את החובות", סיפרו הבעלים. ynet ממשיך בליווי העסקים שנסגרו בעקבות הקורונה.
"לא חוזרים" – פרויקט מיוחד:
בית הספר למוזיקה של דורון לא שרד את הקורונה
רפי בן דרור עלה לארץ בשנת 1990 מקוסטה ריקה מתוך מניעים של ציונות ואהבת הארץ. כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שהספיק לשרת במערכת הביטחון ולהתגרש, הוא חידש את הקשר עם חברת ילדותו מלינה טליאנסקי, שעלתה בעקבותיו לארץ. בשנות הארבעים לחייהם חיפשו השניים מקום שבו יוכלו לעבוד, ליהנות ולהתפרנס בכבוד והקימו את הפול האוס.
"בתחילת דצמבר 2017 פתחנו את הבר, ההתחלה הייתה ממש קשה", סיפר בן דרור. "חשבנו שהכנסנו את עצמנו למקום שממנו לא נתפרנס, אבל לאט לאט בנינו מאגר לקוחות שהפכו למשפחה, ועד היום מתקשרים לשאול מתי נפתח".
"הבר היה פתוח שבעה ימים בשוע והתאפיין באווירה לטינית. החזקנו ארבעה עובדים, ולפעמים יותר. היו לנו לקוחות קבועים מכל הגילים ומכל הסוגים, סטודנטים ומבוגרים. אחרי כמה זמן התחלנו לתת במה ללהקות צעירות שרצו להשתפר ולהשמיע את החומרים שלהן".
בן דרור ובת זוגו עבדו שניהם בעסק – היא הייתה הבעלים והוא המנהל הכללי. עם התפרצות הקורונה והאיסור על פתיחת מקומות בילוי השניים מצאו עצמם ללא פרנסה ועם הצורך לשלם לספקים.
"בהתחלה פנינו להלוואה המפורסמת בערבות המדינה, וכמו רוב העסקים בארץ ענו לנו שאיננו זכאים מכיוון שאנחנו עסק שנחשב ברמת סיכון גבוהה. הבנק גם התחיל להקשות עלינו, כי הצ'קים חזרו ומחוסר ברירה חתמו על הלוואת הסדר מול הבנק".
"ספקים התקשרו, בעלי הדירה רצו כסף וההתלבטות הייתה ממש אם לשלם לספקים או להביא אוכל הביתה לילדים", שיתף בן דרור. "בן אדם בן 48 לא נעים לו להגיד לילדים שלו שאין, אבל זה המצב, פשוט אין. הגעתי למצב שאני חייב למכור את האלכוהול והציוד כדי לשלם את מה שהתחייבתי לספקים והחלטתי לסגור את העסק לצמיתות".
"כרגע אנחנו לא מסוגלים להחזיר את החובות, אני מברר על תהליך של פשיטת רגל מחוסר ברירה. כבר קרוב לשלושה חודשים שאני לא ישן, לא מצליח להירדם בלילה מהדאגות", הוסיף. "אני וזוגתי נאלץ לעבוד קשה בשנים הקרובות כדי לשלם את החובות של העסק. צר לי על הלקוחות ועל המקום שבנינו בארבע ידיים, אבל אני לא יודע לאן אני הולך מפה".
בן דרור אמר שהתמיכה המועטה שקיבל מהממשלה לא תפגע ברגשות שלו למדינה, אך כן תשפיע על היחס שלו לרשויות. "אני לא אפסיק להיות ציוני בגלל מה שקרה לי, אני יכול להבטיח שבבחירות הקרובות, שאני מעריך שיהיו קרובות מאוד, אני לא אשתתף בהן. כמו שאני הפכתי להיות שקוף עבור הממשלה, כרגע הממשלה שקופה בעיניי. זה אנשים שאם תיקח להם את המשכורת לשלושה חודשים, ותעמיד אותם במקום שאני עומד בו, אני לא יודע מה הם היו עושים".
לפנייה לכתב/ת 
