הסכסוך המתלקח בין סין להודו בהימלאיה
אלפי חיילים סינים והודים מוצבים במרחק מאות מטרים אחד מהשני גבוה בהרי ההימלאיה, באזור לדאק הנתון למחלוקת. התנגשויות בין הצדדים, שכללו אף קרבות אגרופים, מגבירות את הדאגה מפני חידוש הסכסוך ארוך השנים
המתיחות בין סין להודו, בגבול ביניהן באזור הרי ההימלאיה, הסלימה בשבועות האחרונים – עם עימותים בין חיילים שהידרדרו לקרבות אגרופים ויידוי אבנים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בממשלת הודו אומרים כי העימותים בין הצדדים החלו בתחילת חודש מאי, כאשר חיילים סינים נכנסו לטריטוריית לדאק שבשליטת הודו, והקימו שם אוהלים ועמדות שמירה. לטענת ההודים, החיילים הסינים התעלמו שוב ושוב מדרישותיהם לעזוב את המקום, ובין הצדדים פרץ קרב צעקות שהסלים להשלכה הדדית של אבנים ואף לקטטות אגרופים.
בעמק בשם גלוואן באזור לדאק שוכנים כעת אלפי חיילים משתי המדינות, כשרק מאות מטרים מפרידים ביניהם. סין ניסתה להפחית בחשיבות העימות, אך לא סיפקה הסברים על שאירע שם. דובר משרד החוץ הסיני, ג'או ליג'יאן, אמר ביום רביעי בשבוע שעבר כי המצב בגבול "יציב באופן יחסי". לדבריו הצדדים נמצאים בקשר אחד עם השני דרך ערוצים צבאיים ודיפלומטיים, ודנים בדרכים לפתור את המחלוקת "באמצעות דיאלוג".
סין מתנגדת לכוונתה של הודו לבנות בעמק הזה כביש שיקשר את האזור לשדה תעופה, וייתכן שהתנגדות זו היא שהובילה מהלך מצדה שנועד כנראה לחזק את טענתה לריבונות על טריטוריית לדאק, שבה הגבול בין הודו לסין לא מוגדר היטב.
בין היתר, בשנה האחרונה, סין הרחיבה את פעילותו של שדה תעופה אזרחי-צבאי סמוך, והציבה שם סוללות של טילי קרקע-אוויר וכן ארבעה מטוסי קרב. האנליסט כריס ביגרס אמר לסוכנות הידיעות האמריקנית AP כי תמונות לוויין מהתקופה האחרונה, של נמל נגארי גונסה, מראות שנערכות שם עבודות בנייה שונות.
עימות דומה בין סין להודו, בדוקלאם, בקצה השני של האזור הנתון למחלוקת בגבול בין שתי המדינות, פרץ ב-2017 ונמשך אז 73 ימים. הודו שלחה אז חיילים לאותו אזור, בתגובה למה שראתה כצעדים סיניים שמטרתם להגדיל את הנוכחות שלה בגבול עם בהוטן.
המתיחות שם נפתרה בסופו של דבר בעקבות מגעים דיפלומטיים, אך היא המחישה את החשש הרב מהתלקחות של ממש באזור. בין סין והודו, נזכיר, פרצה ב-1962 מלחמה בשל המחלוקת על הגבול ביניהן, מלחמה שגם עשרות שנים לאחר סיומה העיבה מאוד על יחסיהן.
בלב הסכסוך בין סין להודו נמצאים 90,000 קמ"ר שסין טוענת לבעלות עליהם במדינת-המחוז ארונאצ'ל פרדש, שבצפון-מזרח הודו. שטח זה מכונה בסין "דרום טיבט", ואוכלוסייתו בודהיסטית בעיקרה.
מנגד, הודו טוענת שסין שולטת על שטח שאמור להיות בריבונותה ברמת אקסאי צ'ין, במערב אזור ההימלאיה, שטח שמתפרש על פני 38,000 קמ"ר. אזור זה כולל בתוכו גם את לדאק, שם אירעה הקטטה האחרונה בין החיילים ההודים והסינים.
למתיחות בין סין להודו תורם גם הזעם של בייג'ינג על כך שהודו מארחת בשטחה את המנהיג הטיבטי הגולה, הדלאי לאמה, שברח מטיבט ב-1959. הדלאי לאמה הקים בדרמסאלה שבצפון הודו ממשלה גולה, ואלפי טיבטים השתכנו שם מאז.
המתיחות בין הצדדים פחתה ב-1993, אז הם חתמו על הסכם שכונה "שמירה על השלום והשלווה", לאורך מה שכיום ידוע כ"קו השליטה בפועל" בגבול. אלא שהצדדים לא קרובים כלל לפתרון המחלוקות ביניהם, גם אחרי 20 סבבי שיחות בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי.
התמיכה של בייג'ינג בפקיסטן, במחלוקת בינה לבין הודו בעניין קשמיר, מהווה גם היא גורם לחשש רב בהודו. מנגד, הודו מסרבת לתמוך בתוכנית הפיתוח הכלכלית של הנשיא שי, "חגורה אחת, דרך אחת".
למרות ההתנגשויות הספורדיות על הגבול, היחסים הכלכליים בין הודו לסין התרחבו מאוד בעשור האחרון. לפי הרשויות בהודו, יותר מ-100 חברות סיניות, רבות מהן בשליטה ממשלתית, פתחו משרדים בהודו. חברות סיניות כמוו וואווי ושיאומי מחזיקות בנתח של כ-60% משוק הטלפונים הסלולריים של הודו, בעוד הודו מייצאת לסין חומרי גלם, כמו כותנה ונחושת.
לפנייה לכתב/ת 
