שתף קטע נבחר

 
צילום: מוטי קמחי

פניית הפרסה של סדצקי: מאחורי ההחלטה להרחיב את הבדיקות

ראש שירותי בריאות הציבור התנגדה בעבר לבדיקות קורונה המוניות, והשקיעה במקום בחקירות אפידמיולוגיות. כעת חתמה על ההנחיה שמרחיבה את הזכאות לבדיקה, במערכת תוהים אם הדבר נכפה עליה או ששינתה את דעתה. "צריך מדיניות בדיקות חכמה, להתמקד בצברי תחלואה"

 

אדלשטיין, אמש: "מעתה נבדוק אנשים בלי תסמינים"    (צילום: אלכס גמבורג )

אדלשטיין, אמש: "מעתה נבדוק אנשים בלי תסמינים"    (צילום: אלכס גמבורג )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

אמש (א'), בתום מסיבת העיתונאים שבה הכריז שר הבריאות יולי אדלשטיין על שינוי במדיניות המשרד בכל הנוגע לבדיקות לאבחון נגיף הקורונה, פורסמה הנחיה חדשה לקופות ולבתי החולים שמרחיבה באופן משמעותי את היקף ביצוע הבדיקות. על ההנחיה החדשה חתומה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שלאורך המשבר, וביתר שאת בימיו הראשונים, קידמה מדיניות שלא העמידה את ביצוע הבדיקות והנגשתן לציבור במרכז המאבק במגיפה.

 

בהתאם להצהרת השר, נכתב בהנחיה כי מעתה יורשו להיבדק גם אלו שלא פיתחו תסמיני מחלה, "שהיו במגע הדוק עם חולה מאומת במסגרת מוסדות חינוך והופנו לבידוד". בנוסף, מעתה בני בית של חולה מאומת, גם אם אין להם תסמינים, ייבדקו ביום אימות בן הבית ויעברו בדיקה נוספת לאחר חמישה ימים.

  (צילום: שלו שלום, יואב דודקביץ)
שינתה את דעתה על הבדיקות? סדצקי ועמדת דרייב-אין ללקיחת דגימות מתלמידים בירושלים(צילום: שלו שלום, יואב דודקביץ)

השינוי המשמעותי בעקבות הצהרת השר היא שכעת יוכלו להיבדק גם אנשים ששוהים בבידוד בעקבות חשיפה אפשרית לחולה קורונה. בעוד שעל פי המדיניות הישנה הם יכלו לצאת מבידוד ללא בדיקה, כעת הם, כמו גם בני משפחותיהם, זכאים לשתי בדיקות קורונה.

  

"דיברתי עם עמיתים שלי בדנמרק ובארה"ב", אמרה פרופ' סדצקי בחודש מרץ בתדרוך לכתבים. "אצלם לא בודקים קורונה לחשודים אלא אם כן זה מגיע למצב קשה בבית החולים. תחשבו על מודל השפעת: במודל הזה לא בודקים אם יש שפעת, אלא אנו מבוססים לפי מדגמים ומטפלים בחולים. הרעיון שלנו הוא שככל שנגביר את מספר הבידודים הממוקדים שלנו, אנו מקטינים את ההדבקה מאדם נגוע ובכך משטחים את העקומה.

 

נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית היוצא באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית היוצא באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"לשם כך אנו משקיעים בחקירות אפידמיולוגיות. זו הסיבה הראשית שאנו עושים בדיקות כה נרחבות. אנו רוצים למצוא הרבה חולים ואנחנו ממש מחפשים מתחת לפנס, כי כעת מתחת לפנס יש הכי הרבה חולים. אנו לא רוצים למצוא כל חולה וחולה, הרעיון הוא לדעת מה המצב בישראל. באיטליה לא חיפשו את המחלה, הזניחו אותה, אז היא התפרצה".

 

באשר לנחיצות ביצוע הבדיקות, היא הוסיפה אז: "זה לא יוסיף כלום. מספר החולים כרגע נמוך מדי ולכן גם מדגם גדול לא יספק שום מידע משמעותי".

 

פרופ' סדצקי בחרה שלא להתייחס לטענות, אך גורמים במשרד הבריאות אומרים כי היא זו שיזמה את השינוי במדיניות עליו הצהיר השר אתמול, וכי ניתן לראות שגישתה השתנתה ככל שחלף הזמן מהתפרצות המגיפה בישראל.

Coronavirus tests in Ichilov hospital  ()
"לחפש מתחת לפנס". סדצקי התנגדה בתחילת המשבר לבדיקות המוניות

עדות לכך, על פי אותם גורמים, היא מהלך הבדיקות הנרחב בבתי אבות, שבמסגרתו נבדקו דיירים ועובדים בבתי אבות ומתחמי דיור מוגן - גם ללא תסמינים. למהלך זה הייתה שותפה פרופ' סדצקי.

 

מדיניות הבדיקות ידעה שינויים רבים במהלך המשבר. בתחילה הורשו להיבדק במוקדי מגן דוד אדום בלבד רק השבים מחו"ל, שגילו תסמינים כמו שיעול או חום. בתחילת חודש אפריל, עם המעבר לבדיקות בקופות החולים, הן הונחו לאשר בדיקות למבוטחיהן רק במקרים שבהם גילו תסמינים קליניים ובהם חום מעל 38 מעלות, שיעול או קושי בנשימה או תסמין נשימתי חד אחר, שילוב של כמה מן התסמינים הללו או כולם.

 

מדיניות בדיקות חכמה

יתר האנשים שרצו בדיקה לא יכלו לקבל אותה על פי ההנחיות הקודמות של משרד הבריאות, למעט עובדי מערכת הבריאות. בהמשך, כאמור, נוספו גם דיירי ועובדי בתי האבות והמוסדות הגריאטריים. בעדכון מהשבוע שעבר נכתב נוסף "שינוי או אובדן חוש טעם וריח" לרשימת התסמינים, וצוין כי "יש לשקול בדיקה בהתוויה זו גם בקרב ילדים עם תסמינים אלה".

 

 

"מדיניות הבדיקות צריכה להיות חכמה", אמר בתגובה לשינוי במדיניות המשרד פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית. "אנחנו יודעים שהסימפטומטיים (אלו שפיתחו תסמינים) הם רק קצה קרחון ויש עשרות אחוזים, תלוי בקבוצות הגיל, שיכולים להדביק אחרים. כדי לגלות אותם צריך מדיניות סיקור שמתמקדת בחקירת צברי תחלואה כמו בתי אבות, בתי ספר וצוותים רפואיים.

 

"המדיניות של הבדיקות צריכה להיות של בדיקה לא רק של המעגל המיידי אלא של מעגלים נרחבים יותר, כולל א-סימפטומטיים היות שראינו בכמה חקירות אפידמיולוגיות שנעשו בבתי ספר ובבתי אבות שחקירה נרחבת יותר מגלה הרבה מקרים מהסוג הזה. אני לא יודע למה לא עשו את זה היום. איגוד רופאי בריאות הציבור קורא למדיניות הזו כבר מתחילת ההתפרצות ואנחנו שמחים שהמדיניות הזו השתנתה".

 

"יש יתרונות ויש חסרונות להנחיה החדשה", אומר בכיר באחת מקופות החולים. "אני מעריך שהשינוי במדיניות הזו נכפה על פרופ' סדצקי. בתקופת השיא היו במדינת ישראל רבע מיליון אנשים בבידוד. אם ההנחיה הנוכחית הייתה אז היינו צריכים חצי מיליון בדיקות בשבוע. זה מטורף ואי אפשר היה לעמוד בזה. אני מעריך שההצהרה שלו הייתה בעיקר פוליטית. בפועל, מי שקובעת זו סדצקי, כי היא יכולה להגיד על בית ספר מסוים שלא צריך לבצע בו בדיקות. בסופו של דבר היא שמרה לעצמה את הכוח איפה יעשו בדיקות ואיפה לא".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב דודקביץ
מרחיבים את הבדיקות. סדצקי
צילום: יואב דודקביץ
מומלצים