"סופר" מריו: לגמור את הסוס בגיל 28
שש שנים אחרי שהבקיע את שער הניצחון המפתיע בגמר מונדיאל 2014, מריו גצה הוא שחקן שתהילתו מאחוריו ושימיו בבונדסליגה תמו. בלתי נתפס כשנזכרים שהוא היה אז בן 22, שחקן מבטיח וסופר מוכשר שנראה שעתידו לפניו
לפני קצת פחות משש שנים כבש מריו גצה את פסגת העולם. זה קרה אחרי שהחלוץ הגרמני בן ה-22 הבקיע את שער הניצחון בגמר המונדיאל מול ארגנטינה. זה היה סיפור מופלא על שחקן שנכנס כמחליף בדקה ה-88 והבקיע שער שנכנס להיסטוריה, שבע דקות לסיום ההארכה.
גצה כבר היה אז שם גדול בכדורגל הגרמני. הוא זכה באליפויות עם דורטמונד ועבר בקיץ 2013 לבאיירן מינכן תמורת 37 מיליון יורו. כן, הוא נחשב ל"ילד פלא", אבל השער בגמר המונדיאל שם אותו במקום אחר לחלוטין. הכובש הצעיר ביותר בגמר המונדיאל מזה 48 שנה הפך לאגדה ונכנס בענק לספרי ההיסטוריה של הכדורגל העולמי. בכל פעם שיזכירו את נבחרת גרמניה ואת ההישגים הגדולים שלה, השם מריו גצה יעלה.
מסי הגרמני
ב-13 ביולי יציין גצה שש שנים לרגע הגדול בקריירה שלו, הרגע הגדול בחייו, אולם הוא יעשה זאת כשאין לו קבוצה. כמעט שש שנים אחרי אותו ערב בלתי נשכח באצטדיון המרקאנה בריו דה ז'ניירו, אפשר לכנות את גצה has been. מי שהיה.
בשבוע שעבר הודיע לו מנכ"ל דורטמונד מיכאל צורק שאין יותר צורך בשירותיו וכי הוא משוחרר מהקבוצה. המאמן לוסיין פאברה אמר בדיפלומטיות ש"יהיה קשה למריו לקבל מקום בהרכב". לותר מתיאוס, כוכב העבר ופרשן ההווה (וגם מאמן מכבי נתניה לשעבר) היה ישיר יותר. "היום כבר אין צורך בשחקן בסגנון שלו. מעל הכל כבר אין לו את המהירות שנדרשת לשיטת המשחק של קבוצות הצמרת. אני מציע לו לחפש קבוצה מחוץ לגרמניה", אמר.
אז איך קרה שאחד הכשרונות הגדולים בעולם, ומי שב-2014 חזו הפרשנים שיהיה הכוכב הכי גדול של הכדורגל הגרמני בעשור הנוכחי, הפך לשחקן לא רלוונטי?
כדי להבין מה קרה למריו גצה ראוי לחזור לגמר מונדיאל 2014. זה היה אמור להיות הרגע הגדול בקריירה של לאו מסי, המשחק שבו יוכתר סוף סוף כאלוף עולם ויוכר על ידי כולם כשחקן הגדול בכל הזמנים. אבל מסי לא היה בשיאו ואם לומר את האמת, גם המשחק עצמו לא התעלה.
ממש לפני סיום 90 הדקות, יואכים לב, המאמן הגרמני, הרגיש שארגנטינה מתחילה להתעייף. הוא החליט להוציא את החלוץ הבכיר שלו, מירוסלב קלוזה בן ה-36, ולהכניס במקומו את גצה הצעיר וקל הרגליים. כשגצה התייצב על קו האמצע, מוכן להיכנס, "יוגי" לב ניגש אליו ואמר לו: "תראה להם שאתה יותר טוב ממסי".
בדקה ה-113 גצה קיבל את הכדור ברחבה הארגנטינית, עצר אותו על החזה ואז שלח ברגל שמאל לרשת. זה היה ביצוע מלוטש, מבריק, שגם מסי היה מתגאה בו. וכן, לפחות באותו ערב גצה הראה לכולם שהוא יותר טוב ממסי. כמה דקות לאחר מכן נשמעה שריקת הסיום. גרמניה הוכתרה כאלופת העולם. גצה נכנס לפנתיאון שבו נמצאים מתי מעט, אותם שחקנים שהבקיעו שער ניצחון בגמר המונדיאל.
לתקשורת בגרמניה לא היה ספק. "מסי הגרמני" הייתה כותרת שחזרה על עצמה באין ספור עיתונים ומגזינים.
התנהגות של ילד
גצה חזר לגרמניה כגיבור הגדול. ההערצה אליו לא ידעה גבולות. רבים היו בטוחים שהוא יהיה גם הכוכב הגדול של באיירן מינכן, שמאמנה החדש היה פפ גווארדיולה. את עונת 2014-15 הוא סיים אמנם עם 15 שערים ועם אליפות, אבל רוב הזמן הוא היה שחקן מחליף.
נשיא באיירן דאז, פרנץ בקנבאואר האגדי, אמר עליו אז: "הוא מתנהג על המגרש כמו שחקן נוער. כשהוא מאבד את הכדור, הוא עוצר. זו התנהגות של ילד. זה לא מה שמצופה משחקן בבאיירן. הגיע הזמן שהוא יתבגר. כולם יודעים שהוא כישרון ענקי, אבל כישרון זה לא הכל".
ה"קייזר" כמובן צדק באבחנתו. גצה סומן ככישרון-על מאז שהיה בן תשע, אבל אף פעם לא היה אחד שנלחם על המגרש. אולי זה קשור לרקע שממנו הוא בא. בשונה ממרבית חבריו, גצה הגיע ממשפחה מבוססת. אביו יורגן הוא פרופסור באוניברסיטת דורטמונד. כילד מפונק הוא לא נלחם על העתיד הכלכלי שלו כששיחק כדורגל.
עונת 2015-16 כבר הייתה ממש גרועה. מריו שותף רק ב-21 משחקים וכבש רק שישה שערים. גווארדיולה התייאש ממנו, ובקיץ 2016 הוא נמכר בחזרה לדורטמונד. אבל מי שחשב שהחזרה לקבוצה בה החל את הקריירה תחזיר את "סופר-מריו" לטופ, טעה בגדול.
בארבע השנים האחרונות גצה הפך לשחקן די שולי בדורטמונד. הוא מיעט לשחק, וכמעט לא הבקיע. 14 שערים בארבע שנים זה מאזן עלוב עבור מי שרק לפני כמה שנים כונה "המסי של גרמניה".
האמת היא ש"יוגי" לב קצת מתחרט. "מה שאמרתי לו אז לפני שהוא נכנס כמחליף בגמר היה ספונטני. האם בדיעבד זה היה רעיון מוצלח? אני לא יודע. מה שבטוח זה שמה שאמרתי לא עזר למריו בתקופה שאחרי המונדיאל. אם שחקן מבקיע שער כה מכריע בגיל כה צעיר, זה יכול להפוך למעמסה".
העונה גצה השלים 90 דקות רק פעם אחת והבקיע רק שלושה שערים ב-21 משחקים. וכאשר דורטמונד רכשה בינואר את ארלינג הולאנד הנורווגי, היה ברור שלגצה כבר אין מה לחפש בקבוצה. על הנבחרת כבר מזמן אין מה לדבר. לב השאיר את גצה מחוץ לסגל שנסע למונדיאל ברוסיה בקיץ 2018, ולמען האמת, אף אחד לא ממש הופתע.
שער מקולל
בגרמניה יש אמונה טפלה הטוענת שמי שמבקיע את שער הניצחון בגמר המונדיאל, יזכה למנות הגונות של ביש מזל בהמשך דרכו. הלמוט ראן, שכבש את השער המנצח מול הונגריה בגמר 1954, וגרד מילר, מבקיע ה-1:2 נגד הולנד הגדולה ב-1974, סבלו בבגרותם ממחלות קשות. אנדי ברמה, שהבקיע את הפנדל שניצח את ארגנטינה בגמר 1990, נקלע לחובות עצומים והיה על סף פשיטת רגל. עכשיו מצטרף גם גצה לרשימה.
ביום רביעי יחגוג מריו גצה יום הולדת 28, וזו לא תהיה חגיגה ממש שמחה. הוא לא מתכוון לפרוש ואין גם ספק שיהיו לו הצעות. היכן נראה אותו בעונה הבאה - באנגליה, איטליה, אולי בליגה פחות נחשבת? לכך יש עוד זמן.
אז נכון, לכולם ברור וגם למריו גצה עצמו, שהוא כבר לא יהיה כוכב-על בכדורגל העולמי, כפי שצפו רבים. אפשר לומר שאת ההזדמנות הגדולה שלו הוא פספס. אבל דבר אחד בטוח: את המקום שלו בהיסטוריה, אף אחד לא יוכל לקחת.
לפנייה לכתב/ת 
