האמת הרפואית לגבי הקורונה, נמצאת אי שם באמצע
הקורונה פרצה לחיינו והפכה אותם על פיהם כבר לפני כחצי שנה, ועדיין רב הנסתר על הגלוי בנוגע למגפה הזו. פרופ' יהודה אדלר עושה סיכום ביניים לגבי המידע שישנו וגם זה שחסר, ומסביר מה צריך לעשות כדי לשמור על הבריאות וגם על הכלכלהעד שהקורונה לא תהיה יותר
לאחר חמישה חודשים בהם נחשפנו יחד עם העולם לווירוס הקורונה ולאחר שמיעת אלפי דעות וניתוחים, חלקם מהימנים חלקם פחות, אני חייב לומר בשיא הצניעות שחבריי לדעה ואני, צדקנו ברוב ניתוחינו.
נתחיל בכמה מילים לגבי הווירוס, מהדברים שברורים לנו: מדובר בווירוס מאוד מדבק, אחוזי תמותה של כאחוז מהלוקים בזיהום (לעומת 0.1% בשפעת רגילה עונתית), קבוצות הסיכון (ובזה דומה מאוד לשפעת) הינם קשישים, אנשים עם מחלות רקע כמו מחלות לב קשות, מחלות ראות קשות, סוכרת קשה ומעשנים כבדים, אין חיסון כרגע לקורונה (לשפעת יש), כמו כן אין תרופה. בנוסף ידוע כי ילדים נדבקים פחות ומדביקים פחות.
אבל הרבה נתונים חסרים לנו, כמו למשל: איך יגיב הווירוס למזג אוויר חם, ללחות גבוהה, האם משנה את צורתו? מה פשר התופעה המאוחרת של מחלה קשה דמוית קוואסאקי ועוד שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהן.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מתחילת המגפה טענתי, תבודדו את הקשישים ואת החולים קשה, ותנו לשאר המשק לפעול תוך כדי אמצעי הזהירות שהותוו על ידי משרד הבריאות המגמגם שלנו בקדנציה הקודמת. שאלו אותי מי הם הקשישים? עניתי אלו מעל גיל 67, מדוע? כדי לא לפגוע בשוק העבודה. חזרתי והסברתי שמדובר באתגר רפואי כלכלי, נכון שהרפואה קודמת אבל הכלכלה לא פחות חשובה. הזהרתי, הטרגדיה הכלכלית תהיה קשה מהרפואית! (280 מתים כרגע מקורונה לעומת 1,000 מתים משפעת בשנת 2013).
בנקודה זו נחשפנו לשתי גישות קיצוניות למגפה: זו של משרד הבריאות היוצא, גישה של סגר ושיתוק המדינה וזו של פרופסור יורם לס ואחרים הדוגלים בקיצוניות השנייה שכולכם בוודאי מכירים. מה התוצאות כרגע: חוסר אמון טוטלי של אזרחי המדינה בהוראות משרד הבריאות המגמגם והלא אמין בקדנציה הקודמת, מסיבות אירועי ים ועוד של אנשים מצטופפים ללא מסכות, בתי ספר שנפתחו ובצדק ללא יישום הוראות המינימום לריחוק חברתי ועוד, ובסיכומו של דבר עלייה במספר הנבדקים.
כל זה, כולל רוב המתים מהמגפה, היו נמנעים אלו היו מקשבים לחבריי ולי, מבודדים את הקשישים (תראו את האסון במשען באר שבע), ואת החולים קשה. תנו למשק להמשיך לפעול עם הגדרות הבטיחות של מסכות, ריחוק חברתי, לא להתקהל והיגיינה אישית (זה הכל ארבעה דברים ליישום, לא בשמיים) והחזרת אמינות משרד הבריאות. לצערי, השר החדש, אותו אני מאוד מעריך, לא התחיל נכון.
נשאלת השאלה מה עושים עכשיו, כשיש התעוררות של הגל הראשון (כן, זה לא גל שני, כי הראשון כלל לא הסתיים), לשם כך עלינו לשלב מספר פעולות:
משמעת שיא של הציבור - אין משהו חשוב מזה. כרגע הציבור "שם פס" על ההנהגה.
פעילות מהירה ויעילה של משרד הבריאות - להגיע לכל האנשים במעגל הראשון והשני, לבדוק, ולבודד. המון אנשים יצטרכו להיכנס לבידוד. ומלא אנשים צריכים להיבדק ומהר. אני בטוח שזה לא מה שקורה.
סיוע כספי של האוצר - זה חלק קריטי, כי הוא ייתן לעסקים ודאות ויציבות ויאפשר להם לפעול תוך שמירה על הוראות משרד הבריאות (כלומר, תוך הפסד כלכלי). למערכת הבריאות יש שוליים רחבים מספיק בשביל להכיל כמה וכמה הכפלות של המספר הנוכחי של החולים. אבל מעבר לנקודה מסוימת כבר לא. אף אחד לא רוצה להגיע שוב לסגר שהוא כשלעצמו פעולה היסטרית ולא נכונה ברוב המקרים, המחיר יהיה איום ונורא. לכן המשמעות היא ש*עכשיו* כולנו צריכים לעשות את *כל* הצעדים מהציוץ הקודם בשביל שהמספרים שוב ירדו.
אם אתם מרגישים לא טוב היבדקו והימנעו מאנשים אחרים. זה הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות כרגע. ואם אתם מרגישים טוב, שמרו על מרחק מאחרים והשתמשו במסכה. זה הדבר הכי טוב שאתם מסוגלים לעשות כרגע בשביל שכולנו לא נחזור אחורנית.
ולסיום, שאלה קטנה למנכל משרד הבריאות היוצא, שבתקופתו מערכת הבריאות שלנו הידרדרה לתהומות שלא ידענו בעבר, הרי אחרי התרת הסגר היו למשרד הבריאות 3 נקודות לביצוע: גוף תחקור מהיר, מוקד ידע אחוד והשלמת רגולציה לתו הסגול, מה מכל אלה בוצע?
בסיכומו של דבר, כל המערכת חייבת להשתנות, כל הגישה חייבת להשתנות, אחרת לא היו כאן מיליון מובטלים תהיה פה קטסטרופה כלכלית חסרת תיקון.
הכותב הינו דיקאן הפקולטה למערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות קרום ושריר הלב
לפנייה לכתב/ת 
