העימות בימין סביב הסיפוח: "נצטרך לוותר רק כשהפלסטינים יהפכו מזאבים לכבשים"
בפאנל באולפן ynet הסביר ראש מועצת אפרת עודד רביבי מדוע הוא תומך בתוכנית טראמפ, חרף סוגיות המובלעות והמדינה הפלסטינית: "זה יקרה, אולי, עוד ארבע שנים". מהצד השני טוענים: "סיפוח יהיה אסון בכמה רמות. נאבד את הציונות". סאיב עריקאת: "זה סוף הניסיון להגיע לשלום"
בעוד חודש אמורה מדינת ישראל להתחיל ביישום החלת הריבונות על חלקים מיהודה ושומרון, בהתאם לתוכנית טראמפ, ואף שטרם ברור אם ובאיזה מתווה ייצא המהלך לפועל, צפות על פני השטח מחלוקות בין המחנות השונים ובתוך המחנות עצמם. בדיון בנושא באולפן ynet הבוקר (יום ג') השתתפו ראש מועצת אפרת עודד רביבי, התומך במהלך כבר עכשיו, ומולו אריה פלמן, איש שב"כ לשעבר וכיום חבר תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, ועו"ד גלעד שר, שהיה בעבר ראש הצוות המו"מ המדיני. שני האחרונים מתנגדים להחלת ריבונות חד-צדדית.
- רביבי, הוויכוח הפנימי בימין מרתק. לא כולם מחבקים את תוכנית הסיפוח.
רביבי: "אני לא יודע אם הוא הכי מרתק, אולי הוא המפתיע. הוא נובע בעיקר מחוסר הבנה של מה מוצע, ואולי גם איזושהי תקווה שאפשר לקבל יותר. אני נמנה על אלה שתומכים. אני חושב שצריך להתקדם עם מה שאפשר. אני מבין את ההזדמנות שיש בפנינו, גם בראייה ההיסטורית וגם בציר הזמן".
- מה אתה אומר לאותם גורמים בימין שנדמה שתוקעים מקלות בגלגלים של התוכנית? הם מדברים על המובלעות ומחפשים את הבעיות.
"יש כוס. אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה, הם מעדיפים להסתכל על חצי הכוס הריקה. יש דברים שלא היינו רוצים לראות, אבל משיחות שלי עם ראש הממשלה, עם יריב לוין, וגם עם בכירים מאוד בארה"ב, אני מבין שבעת הזאת ישראל רק מקבלת. הדברים שאותם אולי נצטרך לתת ייוולדו רק אחרי מו"מ שאמור להימשך כארבע שנים, אחרי שהפלסטינים אמורים להפוך מזאבים לכבשים, או כדברי השגריר פרידמן, להפוך להיות קנדים. לכן אני אומר בואו נגיד 'כן' על מה שאפשר, ולא 'לא' על מה שמפריע לנו".
- פלמן, אתה שומע את עמדת רביבי, מה הבעיה עם זה?
פלמן: "אני מכבד את דעתו של רביבי. הוא איש עם אינטרסים ואמונות וזה בסדר גמור. אבל אני מסתכל על הבעיה בראייה לאומית. זה לא נכון לעשות עכשיו סיפוח חד-צדדי, ואני מדגיש שזה חד-צדדי כי אנחנו בעד סיפוח בהסכמה. אבל סיפוח חד-צדדי הוא לדעתנו אסון בכמה רמות. קודם כל, כשהולכים לסיפוח, צריך להגדיר את תחנת הסוף, את היעד שאליו אנחנו רוצים להגיד".
- מה הסכנה בהכרזה, בהצהרה, בתהליך שאומר "חבר'ה, אלה אזורים שממילא יישארו בידי ישראל, אז נחיל את החוק". מה הבעיה עם זה?
פלמן: "הבעיה שזה יוצר רעשים וסדקים במערכת ואנחנו נשלם עליהם מחיר יקר. בלי הצהרות אנחנו יושבים שם כבר 53 שנים, אז נשב שם עוד כמה שנים. אין אף כוח בעולם שמנסה להוציא אותנו משם או דורש מאיתנו".
- אז מה המחיר שנשלם ברמה הביטחונית?
"אני מאמין שההנהגה הפלסטינית תעצור כל מאמץ לאלימות כי הם יודעים שאלימות לא טובה להם. מצד שני, אנו מכירים קצת את הרחוב הערבי. הוא מפוצל ומפורר. יש שם כל מיני גורמים מתחת לפני השטח, כולל חמאס. מה שקורה לאורך כל השנים ביהודה ושומרון מתחיל כתוצאה מאירוע קטן. מישהו פלט כדור, מישהו בטעות הרג מישהו. והתוצאה בסופו של דבר היא אינתיפאדה או איזשהו מהלך שאנחנו אמנם ננצח בו, אבל אם זה יביא אותנו לצורך להשתלט על שטחי A ו-B - אין לנו אסטרטגיית יציאה. אם אנחנו שולטים על מיליוני פלסטינים בלי דרך יציאה החוצה, אנחנו הולכים רק לכיוון אחד: למדינה אחת".
- גלעד שר, ניהלת מו"מ עם הפלסטינים בשנים האחרונות. זה לא עובד. יכול להיות שזו הדרך היחידה לקבוע עובדות בשטח וגם להניע לאיזשהו תהליך?
שר: "ממשלה שמבצעת מדיניות לא פועלת כי אפשר, אלא היא עושה מה שצריך ונכון לעם ולמדינה. את הסיפוח אני רואה כהרעה אסטרטגית כמעט בכל רמה שאתה בוחן אותו. אני מקווה שהוא לא יתממש בשום מסגרת, אלא רק במסגרת של ראייה ארוכת טווח של צרכיה האמתיים של מדינת ישראל".
- אתה חושב שהאמריקנים בסוף לא ילכו למהלך כזה? הם ייבהלו ברגע האחרון?
שר: "התקווה שלי היא שלא נאבד את הציונות כתוצאה מצעדים נמהרים, שסוגרים את הדלת בפני חלופה של מדינה יהודית-דמוקרטית עם גבולות בטוחים ומוכרים. אבל לצערי ההערכות שהם כן ילכו על המהלך הזה, שבתוכו יש קשיים גדולים מאוד, מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ומשפטיים. אנחנו נחזור בסופו של דבר לימים של טרום-אוסלו ונצטרך לנהל את חיי מיליוני הפלסטינים כריבון שם. זה בדיוק מה שהקיצונים בשני הצדדים רוצים".
- רביבי לא מפנטז על שליטה על אף אחד. זה לא נראה לי החלום שלו.
שר: "לעודד רביבי, שאני בהחלט מעריך את מתינותו ואת יושרו הציבורי, אני מציע להסתכל צעד אחד קדימה. לאן הדבר הזה יוביל אותנו? יש לנו יותר שטח, אבל מה יקרה בטווח היותר רחוק? האם אנחנו מתקרבים או מתרחקים?".
רביבי: "הסיבה המרכזית לכך שהתאהבתי בתוכנית טראמפ ואמרתי שיש פה הזדמנות, היא כי זו פעם ראשונה שמסתכלים על המציאות שנוצרה בשטח. מסתכלים איפה חיים יהודים ואיפה חיים ערבים. מסתכלים על שיתופי הפעולה שנולדו בשטח ואומרים: בואו ניקח אותם ונעצים אותם. לצערי גם אריה וגם גלעד רוצים להחזיר אותנו לתוכניות שנוסו בעבר וכשלו.
"לכן, אחרי ביקורת של שנים כלפיי ראש הממשלה על כך שהוא לא עושה שום דבר בתחום המדיני, יש פה הזדמנות למהלך שונה בתכלית ממה שנוסה עד היום, ואנחנו מחויבים לתת לו הזדמנות".
חבר המשלחת המדינית הפלסטינית בסאיב עריקאת אמר לאולפן ynet: "זה המצב הכי חמור שאני זוכר אי פעם. אם יהיה סיפוח, זה הסוף של הניסיון להגיע לשלום בין ישראל לפלסטין. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי למנוע את הסיפוח. אנחנו לא מדברים עם האמריקנים. ישראל לא נושאת ונותנת, האמריקנים עושים זאת בשבילכם. התנאים שמציבים לנו הם לצטרף לתנועה הציונית. אם תלך ברחוב הפלסטיני, 20 אחוז זועמים על ביבי, 20 אחוז זועמים על טרמפ ו-60 אחוז כועסים עליי. אם היה אפשר היינו הולכים על פתרון של מדינה אחת שיוויונית, אבל זה בלתי אפשרי. הפיתרון הוא שתי מדינות".