זעם על דחייה אפשרית נוספת ברכבת: "משרד הבריאות מנותק, זה טירוף"
אחרי שמועד חידוש תנועת הרכבות נדחה פעמיים, הנוסעים חוששים מעיכוב נוסף ומודאגים מהצפיפות באמצעי התחבורה שכן פועלים. "זה מפחיד, אין מגבלת נוסעים, אנשים בלי מסכות", אמרה נוסעת באוטובוס. נוסע ברכבת הקלה בירושלים: "אחד דוחף את השני. לא מעניין אם יש קורונה"
נוסעים רבים חוששים מדחייה נוספת בחידוש פעילות הרכבות שצפויה להתחדש ביום שני, זאת לאחר שבכירה במשרד הבריאות הביעה דאגה היום (ג') מקיום המהלך. "מישהו איבד את זה במשרד הבריאות לגמרי, האוטובוסים מלאים בנוסעים עד אפס מקום ורובם ללא מסכות ואין כלל פיקוח, אין אכיפה, טירוף", אמר דני מהצפון.
במסגרת אסטרטגיית היציאה מהמשבר בתחבורה הציבורית, הרכבת הייתה אמורה לשוב לפעילות כבר ב-17 במאי. אחר כך הוחלט לשנות את תאריך היעד ל-1 ביוני, אך בשבוע שעבר סוכם בהחלטת שר הבריאות יולי אדלשטיין, שרת התחבורה רגב וגורמי המקצוע כי הדבר יקרה ב-8 ביוני.
"זו הבשורה לה ציפו אזרחי ישראל", אמרה אז רגב. היום היא נשמעה פחות נחרצת. "כולנו תקווה שנתוני התחלואה לא יובילו לשינוי במועד פתיחת הרכבת ונוכל להחזירה בשבוע הבא לפעילות מלאה כמתוכנן", צייצה רגב בטוויטר.
"כדאי שבכירי המשרד יירדו אל העם, ייסעו באוטובוס, ילכו למועדונים ויבינו שהם מנותקים", אמר דני. "הרכבת, היא חבל ההצלה שלהם לוועדת החקירה שתקום לאחר שניתקו את הצפון מהמרכז. זה לא יכול להימשך".
רונית מחיפה סיפרה: "נסעתי באוטובוס מתל אביב והיה פשוט מפחיד - אין מגבלת נוסעים, אנשים בעיקר צעירים ללא מסכות, לא מאפשרים לפתוח חלונות וכשהערתי על כך אחד הנוסעים טרק את החלון ואמר שאם אני בקבוצת סיכון אני מוזמנת להישאר בבית".
לדברי רונית, "הנהג השתעל כל הדרך, ללא מסכה, ושוטר במדים הניח אותה באופן מרושל. גם כשהערתי לו התעלם. ואחרי כל זה דואגים לבריאות הציבור וסוגרים את הרכבת".
גם מוטי מירושלים סיפר על חוויה דומה בתחבורה הציבורית. "אתמול הייתה סכנת נפשות ברכבת הקלה, לפחות 100 איש ברכבת, אנשים בלי מסכות בלי מרחק, הכול בלגן", אמר מוטי. "בהתחלה שמו מדבקות שאסור לשבת במקומות מסוימים ועכשיו אין בכלל. אחד דוחף את השני".
הוא הוסיף כי "אם לא הייתי צריך לנסוע לא הייתי נוסע, אבל הירושלמים חייבים להשתמש ברכבת הקלה כדי להתנייד. גם בקווי אגד בעיר עולים לפחות 60-50 אנשים, אף אחד לא שם מסכה ולא מעניין אם יש קורונה או אין. מישהו צריך לתת את הדין".
גורמים שונים מעריכים כי החזרת הרכבת לפעילות תסייע להפחית את העומס והצפיפות באוטובוסים. "אפשר לפתוח את הרכבות עם המלצות סבירות על ריחוק חברתי, חבישת מסכות והימנעות מתשלום במזומן, כפי שהשכילו לעשות במדינות אחרות בעולם דוגמת שווייץ, גרמניה ויפן", אמר רן ברודר, מ"מ מנכ"ל פיוצ'ר מוביליטי.
לדברי ברודר, "ככל שהימים מתקדמים ופעילות הרכבת לא שבה לסדרה, אנו עדים לפקקים בכבישים ההולכים וגדלים. הסרת המגבלות על רכבת ישראל הינה מרכיב קריטי בחזרת המשק לפעילות".
מעוז יינון, מנהל עמוד הפייסבוק "בארכבת", אמר: "ההתעללות בשכבות החלשות ובפריפריה חייבת להיפסק ויפה שעה אחת קודם. לא ייתכן שעובדי המגזר הציבורי עם הרכב הצמוד ימשכו ליהנות מהיכולת להשתכר ולעבוד ואילו השכירים, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים שההכנסה שלהם נפגעה דרמטית כתוצאה מסגירת המשק - לא יכולים לחזור לשגרה ולפרנס את עצמם ומשפחתם בשל סגירת הרכבת".
טל מעיין בן ארי, צעירה עם מוגבלות שמתניידת בכיסא גלגלים, סיפרה אתמול לאולפן ynet שהיא לא יכולה לחזור לעבודה משום שהרכבת, כלי התחבורה הציבורית הבינעירוני היחיד שמונגש לנכים, לא חזרה לפעילות. "יש תחושה של חזרה לשגרה", היא סיפרה. "אני נאלצת להישאר מאחור. אוטובוסים בינעירוניים לא מונגשים לאנשים עם מוגבלויות. אנשים חוזרים לשגרה, איך יכול להיות שציבור שלם לא יכול?".
בדיון שהתקיים היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, על רקע הפרסום ב-ynet
אודות עלייה בחשיפה לקורונה באוטובוסים, אמרה ראש חטיבת הבריאות במשרד הבריאות רותי גרוס כי "אולי נצנן קצת את ההתלהבות. נקיים דיון בחמישי עם המל"ל, האם זה באמת ייפתח. אנחנו רוצים לשמור על הבריאות של הציבור, אם התחלואה תמשיך לעלות - יצא שכרנו בהפסדנו".
ראש הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמיר אסרף, אמר בדיון כי בהתאם לסיכומים הרכבת תחזור לפעילות ב-8 ביוני ללא מגבלת נוסעים. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), אמר בהתייחסו לדברי אסרף: "קראתי את הבעת הפנים שלה (גרוס - א"ז) שהיא כבר שלחה באותות מורס למקבלי ההחלטות... אם לא תכין מתווה איך שלום הציבור יישמר ברכבת – הרכבת לא תיפתח, יש לי חשש כבד שהיא לא תיפתח".
מתנועת לינק 20, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה, נמסר: "כל דחייה בהפעלת הרכבת פוגעת קשות באלפי ישראלים עם מוגבלות. אוטובוסים בינעירוניים אינם נגישים מספיק וכלל לא למי שמתנייד באמצעות כיסא גלגלים. הרכבת היא הפתרון היחיד, גם אם לא האידיאלי מבחינת נגישות, עבור אנשים בכיסאות גלגלים. בלי שירות זמין ומתפקד של הרכבת, אנשים עם מוגבלות לא יוכלו לחזור לעבודה ולחיים פעילים בקהילה, בתרבות ובפנאי. המחיר הכלכלי והחברתי כבד, ובעיקר מדובר בפגיעה אנושה בשוויון".