אדלשטיין הזהיר מהעלייה בחולים, אך התעקש: "לפתוח עוד את המשק"
שרי הממשלה דנו הבוקר בעלייה בתחלואת הקורונה - אך שר הבריאות אדלשטיין התעקש כי למרות ש-800 בני אדם אובחנו השבוע יש להמשיך לפתוח את המשק והרכבת לצד הגברת הבדיקות והאכיפה המשטרתית. בינתיים, נוסעי הרכבת יושבים בבית: "עד שלא תחזור, המיתון יעמיק"
קבינט הקורונה התכנס הבוקר (שני) לדיון בנושא העלייה במספר הנדבקים בתקופה האחרונה. שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר כי בשבוע האחרון אובחנו 800 חולי קורונה, אך אמר כי בעיניו יש לפעול ב"מינימום סכנה ומקסימום הגנה", כלומר לפתוח את המשק - כולל את הרכבת - יותר, לצד עלייה במספר הבדיקות היומיות והגברת האכיפה.
"אסור להישאר אדישים למספר הזה", התייחס אדלשטיין למאובחנים החדשים. "המשטרה חייבת לחזור לאכיפה חריפה בקניונים, באוטובוסים, ברכבות, במסעדות, בגני האירועים ובכל מקום כדי להחזיר את הציבור למשמעת ולאפשר לנו להמשיך את פתיחת המשק". עוד ציין השר כי "קיימת חשיבות קריטית בתגבור של לפחות 200 עובדים במעבדות קופות החולים ובתי החולים", אמר שר הבריאות שציין כי בימים האחרונים מספר הבדיקות עלה לעד 16 אלף ביום.
על חשבון הנוסעים: המאבקים הפוליטיים שמעכבים את פתיחת הרכבת
אדלשטיין הציג גם סקר לפיו 80% מהציבור תומך בהגברת האכיפה על כללי הריחוק, ההיגיינה ועטיית המסכות כדי לא לחזור לימי הסגר. "הפתרון משולב", אמר אדלשטיין. "עוד פתיחה של המשק, גם של הרכבת במתווה שסיכמנו עם משרד התחבורה, אבל יחד עם כמה שיותר בדיקות, הגברה משמעותית של האכיפה ועוד הסברה", ציין השר. עם זאת, אדלשטיין לא פירט את המתווה לפתיחת הרכבת, ולא אמר אם תהיה הגבלה על מספר הנוסעים וכיצד הרכבת תפעל.
גם מנכ"ל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו, התייחס היום לעלייה במספר הנדבקים. "כמות הנדבקים איננה 'גל שני', אלא תיקון טכני לכמות נדבקים סבירה למשק שפתוח כמעט כולו", אמר גמזו. "יש להמשיך לעשות צעדים נוספים לחזרה לשגרה: לפתוח את הרכבת, להחזיר את המשק לפעילות ולהציל את הכלכלה הישראלית. חובה עלינו לעשות כל שניתן למען רווחתם ושלומם של כלל האזרחים".
קודם לכן אמר שר הרווחה איציק שמולי כי הוא מתכוון לעסוק בפתיחת הרכבת במסגרת קבינט הקורונה. בריאיון לאולפן ynet אמר שמולי כי ההחלטה שלא להפעיל את הרכבת "לא עולה בקנה אחד עם הרצון של הממשלה לדחוף כמה שיותר עובדים לתוך שוק התעסוקה בחזרה", והוסיף כי "אנחנו יודעים היטב שיש עובדים, ובפרט עובדים בעלי שכר נמוך, שתלויים בתחבורה הציבורית כי אין להם רכב פרטי, ואם התחבורה הציבורית לא תחזור בהיקפים נורמליים הם לא יוכלו לחזור גם לתעסוקה ולכן זה אינטרס ראשון במעלה".
שמולי נשאל מדוע בכל זאת האוטובוסים נותרו צפופים, והשיב כי "הממשלה קשובה ומנסה לעשות, יחד עם זאת יש החלטות שאנחנו צריכים לתקן תוך כדי תנועה. זו הסיבה שיש ישיבות ממשלה ויש קבינט קורונה, ואני בטוח שלגבי חלק מהדברים אנחנו בהחלט נמצאים בדרך להחלטות".
בתוך כך, הבוקר אובחנה תלמידה באולפנת "אהבת ישראל" בבית שמש כחולת קורונה. בעקבות האבחון בית הספר נסגר למשך שבועיים והתלמידות ילמדו מרחוק. זהו מקרה הקורונה הראשון בבית ספר בבית שמש.
הוועדה לביקורת המדינה: "ברגע האמת - הנוהל נזרק"
במקביל, הוועדה לביקורת המדינה דנה הבוקר בדו"ח מבקר המדינה 70א' על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. הדו"ח מצביע על שורת מחדלים ומציין כי הגופים השונים אינם ערוכים למקרה של התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת כמו שפעת פנדמית.
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח אמר כי "אף אחד לא היה יכול לחזות את הקורונה, אבל נקבעו דרכי עבודה לטיפול במגפות. לא ייתכן שיש נוהל מסודר לניהול אירוע וברגע האמת הוא ייזרק הצידה".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, ציין כי המצוקה העיקרית היא בכוח האדם בגופי בריאות הציבור, בהם במעבדות. "תוספות התקציב למשרד בגלל הקורונה לא יסייעו לנו להתמודד עם מגפות בזמן הרחוק", אמר גרוטו. הוא הוסיף כי התקנים הזמניים של סטודנטים וחיילים שהצטרפו למערך המעבדות לא מספק ויש להוסיף תקנים קבועים.
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, חגי לוין, אמר כי "ללשכות הבריאות אין את הנתונים האפידמולוגים הבסיסיים של המטופלים כדי לקבל החלטות".
שלח אמר בתום הדיון כי "הדברים נפלו בין הכיסאות וכל הסוגיה של הערכה מה הולך לקרות עם הקורונה, לא נעשתה. גם אם יהיה חיסון לקורונה, יכול וכמעט בוודאי שגם תפרוץ מגפה אחרת שלה לא יהיה חיסון ובראש ובראשונה, המצב המשברי במערכת הבריאות יהיה בגלל שאין מספיק כוח אדם במערכת. 50% מהכוח הרפואי ייצא לגמלאות והפער במערכת הרפואית הולך ומצטבר".
הוא הוסיף כי "כדי להתכונן לאירוע כזה, יש כלי שליטה וניהול בתוכניות ספציפיות. זו המציאות שהעולם ומדינת ישראל הולכים אליה, אבל בקורונה, השתמשו פה בפתרונות מימי השפעת הספרדית".
הנוסעים שנותרו בבית: "התסכול בשמיים"
בינתיים, הנוסעים נאלצים להישאר בבית, לעלות על אוטובוסים דחוסים או לעמוד שעות בפקקים זועמים. שלי בראון, אחות שמתגוררת במושב אביאל שליד בנימינה ועובדת בבית החולים איכילוב בתל אביב, אמרה כי "בימים כאלה אני נוסעת ברכב הפרטי שלי. אין לי פתרון אחר כי אין אוטובוסים בשעות האלה ואין רכבות".
בראון אמרה לאולפן ynet כי "הדרך מדלת לדלת שלוקחת בדרך כלל שעה עם הרכבת, לוקחת לי היום שעתיים-שלוש, יחד עם הוצאות כלכליות על הרכב, החניה, דלק ובלאי".
גם שוהם שניר מפרדס חנה שנוסע מדי יום לתל אביב סיפר כי מאז סגירת הרכבת הדרך התארכה משעה לשלוש שעות. "למזלי יש לי את האפשרות לעבוד מהבית, אבל אם צריכים אותי במשרד בתל אביב אשתי צריכה להסתדר עם מוניות".
- כמה זה מתסכל לעמוד שלוש שעות על הכביש?
"זה לא המקרה הכי קיצוני. אתמול בדרך חזרה הביתה חשבתי על זה. יש עוד מיליון אנשים שיושבים בבית ורוצים שיחזרו למעגל העבודה, אבל אני לא יודע איך הם יעשו את זה. זה יכול להגיע גם לארבע שעות על הכביש, כי מה שקורה בכבישים זאת פשוט קטסטרופה. שפעם אחת, אלה שיושבים שם למעלה, ינסו להגיע למשרד שלהם בבוקר בתחבורה ציבורית. אז הם יבינו את הצורך".
מעוז יינון, מנהל עמוד הפייסבוק "בארכבת", אמר כי "מד התסכול" שלו בשמיים. "אנחנו רגילים לעיכובים ולביטולי רכבות, אבל השבתה כזאת גורפת ודחייה רביעית של הרכבת דוחה גם 200 אלף אזרחים, רובם תושבי הפריפריה", אמר. "עובדי בתי חולים, בעלי עסקים ושכירים שהפרנסה שלהם נפגעה קשות בימי הקורונה, ממשיכים להיפגע או לשלם יותר על ההגעה לעבודה. אנחנו מקבלים דיווחים על עובדים שפוטרו כי הם לא מצליחים להגיע לעבודה, זה עצוב לי לשמוע. ממשלת ישראל לא הצליחה לספק פתרונות אלטרנטיביים".
יינון הוסיף כי "70 יום שאנחנו בבית, כשהשרים וראש הממשלה מדברים על כך שההתכווצות והמיתון לא יהיו כל כך קשים. אנחנו בתחילתו של המיתון, וכל עוד הרכבת לא תחזור המיתון רק יעמיק".
שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון "15 דקות", ציינה כי ברחבי העולם עודדו אנשים להמשיך לעבוד מהבית. "אין שום סיבה שלא להחזיר את הרכבות", אמרה נוטמן. "אנחנו רואים את האוטובוסים נוסעים כבר בתפוסה מלאה, והם ימשיכו להגיע לתפוסה מלאה כל עוד לא נחזיר את הרכבות. בסופו של דבר אנשים צריכים איכשהו להגיע לעבודה".
לפנייה לכתב/ת 
