המסכה על הפנים פוגעת בחצי מיליון איש

אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה מתמודדת בימים אלה עם בעיה קשה: הם לא יכולים לקרוא שפתיים. יש לכך כמה פתרונות, והם אפילו לא מסובכים

דבי מנשהפורסם: 08.06.20 , 14:47

דבי מנשה

אף שמגפת הקורונה שוויונית לכאורה ופוגעת בכולם באותו האופן, הפתרון שבחרנו לה פוגע בקבוצה גדולה בחברה: חבישת המסכה מהווה הדרה של אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה, כחצי מיליון איש בישראל. אחת הדרכים המרכזיות של חירשים וכבדי שמיעה לתקשר היא באמצעות קריאת שפתיים, וכשמחייבים את האזרחים לעטות מסכות על פניהם מונעים מאיתנו את היכולת לתקשר עם אחרים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

החיים בלי יכולת לתקשר עם הסביבה הם מייאשים, וגם הפעולות הפשוטות ביותר הופכות מורכבות עד בלתי אפשריות. כשכולם עוטים מסכות על הפנים, ואין אפשרות להבין או לקרוא את השפתיים, זה מגביל אפילו ביציאה לסידורים כמו קניות בסופר, ביקור בחנות, מבחן שנתי לרכב והרשימה עוד ארוכה.

גם מוסדות וגופים ממשלתיים – כולל מרפאות, בתי חולים ועוד - אינם מנגישים את השירות לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה, ובכך שוב אנו מוצאים את עצמנו מחוץ לחברה. במהלך הסגר הזדקקו רבים לשירותים חיוניים ולתמיכה אך לא הייתה להם האפשרות לעשות זאת מכיוון שאת השירות ניתן היה לקבל רק באמצעות הטלפון. גם כאשר הגיעו החירשים וכבדי השמיעה אל המקומות שעוד היו פתוחים, הם לא הצליחו לקבל את השירות בשל חוסר היכולת לתקשר עם הסביבה שעטתה מסכה.

כך למשל, חבר סיפר לי שהלך לעשות טסט לאוטו, אך אטימותם של עובדי המוסך לסיטואציה החזירה אותו לביתו ללא הצלחה במשימה. ויש עוד מאות סיפורים כאלה.

חזרתה של מערכת החינוך לפעילות השאירה גם את הדור הצעיר של החירשים וכבדי השמיעה חסר אונים. ההחלטה על עטיית מסכות למשך כל השיעור השאירה אותם מחוץ למהלך הלימודים הרגיל ושוב הם נדחקו לשוליים. חשבו כיצד מרגיש ילד שיושב בכיתה ואינו מבין דבר ממה שהמורה וחבריו אומרים.

הפתרון אינו מסובך, הוא רק מצריך מחשבה ורגישות. למשל, תורן עם טלפון סלולרי שיהיה מחובר לוואטסאפ בקופות החולים או במוסדות הממשלתיים. כך יוכלו חירשים וכבדי שמיעה לקבוע תורים, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולקבל שירות מרחוק ללא בעיה.

בנוסף מומלץ שכלל העובדים בחברות, הארגונים והגופים הממשלתיים ונותני השירותים המרכזיים יחבשו מסכות שקופות ויעברו הדרכה על שפת הסימנים או יגייסו נציגים דוברי שפת הסימנים.

לא בטוח מתי הקורונה תעזוב אותנו, אבל אולי דווקא מתוך המשבר הזה יימצא פתרון קבוע לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה. המגפה עשויה להיות הטריגר שיצעיד אותנו כחברה לעבר קבלה אמיתית אל המרכז החברתי.