איכון שב"כ ייפסק והחוק נבלם, ראש השב"כ: פתחו אפליקציה אזרחית
בהמלצת ראש השב"כ החליט קבינט הקורונה לעצור את קידום החוק שנועד להסדיר את השימוש באיכון שב"כ למעקב אחר חולים. נתניהו: "עלייה בתחלואה, עצרנו את ההקלות". פתיחת מוסדות התרבות נדחתה בשבוע לפחות. חוק הקורונה יקודם בגרסה מרוככת
אחרי ביקורת ציבורית והכרעת בג"ץ, החליט בצהריים (יום ב') קבינט הקורונה לא לקדם את חוק איכון שב"כ. ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר את נוסח החוק, אך הוא יוקפא ולא יקודם לקריאות בכנסת. כבר בימים הקרובים ייפסק השימוש באיכון שב"כ. עם זאת הקבינט אישר את חוק הקורונה המרוכך, והוא יובא מחר לאישור סופי בוועדת השרים לחקיקה. אחרי הישיבה אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "יש עלייה חדה בתחלואה. החלטנו להרים הנדברקס, עצרנו את כל ההקלות".
ראש השב"כ נדב ארגמן אמר בישיבה כי יש "אי נוחות" בשב"כ מהשימוש בכלי המאפשר איכון טלפונים סלולריים לצורך מעקב אחר חולים כעת. עם זאת הוא ציין כי אם תהיה התפרצות מחודשת, ניתן יהיה לחוקק את החוק במהירות, וכי "השב"כ יהיה ערוך". הוא קרא לפתח אפליקציה אזרחית ואמר כי ארגונו יסייע בכך, כפי שעזרו לפתח את אפליקציית "המגן".
הממשלה החלה לקדם את עיגון המעקב אחר חולי קורונה בחוק בעקבות דרישת בג"ץ. עם התפרצות הנגיף בישראל הוסמך השב"כ באמצעות תקנות לשעת חירום לבדוק מי בא במגע עם חולי קורונה מאומתים באמצעות איכון הטלפונים הסלולריים שלהם. שימוש זה ביכולות החשאית של השב"כ עורר מחאה, בעיקר מצד ארגוני זכויות אדם. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר לבסוף את הצעד, אך הורה להגביר את הפיקוח עליו.
לדרישת היועמ"ש נקבע כי צוות קטן מהשב"כ יעסוק באיכון, וכי החומר לא ישמש לצורך אחר. נקבע גם כי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת תפקח על הפעלתו, וכי היועץ עצמו יקבל מדי שלושה ימים דו"ח על הפעילות. אך בעקבות עתירות לבג"ץ, החליטו השופטים לאסור על המשך המעקב, וקבעו כי יש לאפשר אותו רק בחקיקה ראשית של הכנסת.
בתום הישיבה אמר ראש הממשלה נתניהו: "סיימנו עכשיו קבינט קורונה. הישיבה נפתחה בסקירה של המומחים, הם מראים לנו שיש עלייה חדה מאוד בתחלואה. יכול להיות שאנחנו כבר בתוך המדד הזה של הכפלה תוך עשרה ימים של קצב הנדבקים. אני מקווה מאוד שלא".
נתניהו הוסיף: "הדבר שהחלטנו לעשות זה קודם כל להרים הנדברקס. אנחנו עצרנו את כל ההקלות שהיינו אמורים להחיל בימים הקרובים, נבדוק את זה בשבוע הקרוב. יוצא מן הכלל אחד זה אולמות אירועים - נאפשר את הפעלתם בהתאם להנחיות משרד הבריאות ונדווח לכם בהמשך".
"הדבר העיקרי שכל המומחים וכל יודעי הדבר הדגישו זה שמוכרחים לשמור על שלושת הכללים. אני קורא להם 'פסח, מצה ומרור' - זה חבישת מסכות, שמירת מרחק של שני מטרים והיגיינה - שטיפת ידיים. אני מבקש מכם, למען הכלכלה שלנו, למען הבריאות שלנו, למען החיים של כולנו - אנא הקפידו על הכללים", אמר ראש הממשלה.
חוק הקורונה שאושר נועד להחליף את התקנות לשעת חירום שבהם השתמשה הממשלה עד כה, ללא פיקוח של הכנסת. נוכח הביקורת הציבורית הוחלט כי ניתן יהיה במסגרתו להכריז על מצב חירום לתקופה של 30 יום בלבד. הכנסת תהיה רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בכל עת; תקנות מכוח החוק יהיו חייבות לקבל את אישור הכנסת תוך שבוע; הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבוע; הממשלה תחויב בהתחשבות מיוחדת באנשים עם צרכים מיוחדים; והחלטות הממשלה יתקבלו תוך התייחסות להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק.
פתיחת מוסדות התרבות נדחתה בשבוע
קבינט הקורונה החליט גם על דחיית פתיחתם של מוסדות התרבות ובתי הקולנוע, שתוכננה ליום ראשון. המוסדות אמורים היו להיפתח למופעים ולהצגות לקהל של עד 500 איש ובהיקף של עד 75% מתפוסת האולם. משרד התרבות והספורט הודיע כי לפי שעה נדחתה פתיחתם בשבוע, ליום ראשון 21 ביוני. בתחילת השבוע הבא יתכנס הקבינט שוב להערכת מצב מחודשת.
שר התרבות והספורט חילי טרופר אמר: "דחייתו של מתווה התרבות על ידי קבינט הקורונה היא בשורה מעציבה, אך לצערי התחלואה הגוברת הביאה את הקבינט להחליט על כמה צעדים שיעצרו את התפשטות נגיף הקורונה. יש בי כאב ואני מודע לכאב הרב של אנשי התרבות אשר נערכו לפתיחה מחודשת כבר ביום ראשון הקרוב. אני מחויב לעולם התרבות ואמשיך לפעול כדי לאפשר לעולם התרבות לשוב לפעילות ולסייע לו להיחלץ מהמצוקה הקשה שאליה נקלע".
מוקדם יותר היום מתח יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ביקורת חריפה על חוק הקורונה ואמר: "זה חוק שנותן לנאשם בפלילים סמכויות מוחלטות על המשטרה. הוא יוכל לאסור על אנשים להפגין נגדו. הוא יקבע, זה מופיע בחוק, הוא יקבע מה זה 'שימוש סביר בכוח למניעת התקהלות'. הוא לבד. אין כנסת. אין קבינט. אין ממשלה. אין ראש ממשלה חליפי".
עוד אמר לפיד: "האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל, הוא לא הקורונה. האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא שאנחנו מפסיקים להיות דמוקרטיה. מעולם לא היה דבר כזה. בתקופות הכי הגרועות שלנו - מלחמת יום הכיפורים, במשברים הכלכליים הכי גדולים - שמרנו על הדמוקרטיה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
