"לא מתערבת בחינוך של הבן שלו"

כשהקשר בין מור וניצן הפך לרציני היא הודיעה לו שהיא רוצה מינימום שני ילדים ועל פחות מזה אין מה לדבר. ניצן, שהיה גרוש עם ילד, אמר - "המינימום זה המקסימום", והשאר היסטוריה.

נעים מאוד

מור רביב ניר (33), עצמאית מתחום השיווק והדיגיטל, מייסדת ומנהלת קהילת נשים בשם "אמא משלבת" - נשים שבחרו בזוגיות עם הורה לילדים מנישואים/קשרים קודמים.

ניצן ניר (44), יזם. אבא לנועם (10).

ילדים משותפים - עתי (4) ואגם (שנתיים). בזוגיות שמונה שנים, נשואים חמש שנים וגרים במושב בני ציון.

מור וניצן. "חשוב להבין מהם העקרונות המשותפים"(צילום: אלבום פרטי)

ההכרות שלנו

"הייתי תקציבאית בחברת פרסום וניצן היה אחד הלקוחות הקשים שלנו", מספרת מור. "אפילו הבוס שלי לא הבין איך אני מצליחה לנהל אותו כי שהייתה לפני לא הצליחה. ניצן התחיל לחזר אחרי ולא כל כך הייתי בעניין. הרתיע אותי שהוא גרוש פלוס ילד. אבל הוא היה אסרטיבי ושאל אותי - 'באיזה יום את מעדיפה לצאת, שישי ב-21:00 או שבת ב-21:00?' הביטחון שלו קנה אותי".

המפגש הראשון עם נועם

"נועם היה בן שנתיים ונפגשנו בבית שלהם בכפר-סבא", מספרת מור. "האינסטינקט הראשוני שלי היה לרדת לגובה העיניים ולהציג את עצמי - 'נעים מאד קוראים לי מור אבל החברים הכי טובים שלי קוראים לי מוש. אתה רוצה גם להיות חבר שלי ולקרוא לי מוש?' הוא לא נפתח מיד ואני לא לחצתי. נתתי לו להתקרב בקצב שלו. תכננתי להישאר שעה וללכת, וכך היה. בפגישות אחרי שיחקנו ופיתחתי איתו מערכת יחסים חברית".

ניצן: "מהרגע שפגשתי את מור ראיתי שלמרות שהיא צעירה היא מאוד בוגרת. הרגשתי בנוח להכיר לה את נועם".

המעבר לבית המשותף

"אחרי חצי שנה שגרנו בכפר סבא עברנו למושב בני ציון", מספרת מור. "נועם מאוד אוהב את המרחב הירוק שפה והיום הוא נהנה משני סגנונות חיים - אחד בתל אביב עם אמא שלו ואחד פה במושב".

אוהבים את המרחבים הירוקים(צילום: אלבום פרטי)

האתגרים הראשונים

ניצן: "לי לא היו, מודה שזכיתי. ראיתי רק את הדברים הטובים. מור נכנסה לחיים שלנו כמו שמש. הפיצה הרבה אור וחום עליי ועל נועם. אם יש לי אתגר זה לשמור את מור מאושרת שלא תרגיש שהיא מפסידה שהיא קיבלה את החבילה הזאת ושיש בזה יותר יתרונות מחסרונות.

"מאז שהגיעו הילדים היא ישנה פחות טוב בלילות, עייפה יותר וגם העזרה קצת מוגבלת כי אמא שלי חיה בארצות הברית. לעומת זאת, המשפחה של מור אימצה את נועם אליה. אמא שלה היא כמו מור -עם אנרגיה טובה, שרה ורוקדת עם הילדים".

קראו עוד:

"הבנות שלנו הפכו לחברות הכי טובות"

להקים משפחה אחרי גירושים קשים

"בכל ריב של הילדים - היינו מתכווצים"

מור: "מבחינתי האתגרים היו האחריות סביב נועם והחוויה הזוגית השונה. הייתי צעירונת ונכנסתי ישר אל תוך מערכת יחסים משולשת. כשיש נוכחות של ילד אין את הספונטניות של זוגיות בלי ילדים. יש הרבה לקיחת אחריות על טיפול בילד שהוא לעיתים חולה וקם בלילות. הורות זה הקרבה.

"חברות שלי אמרו לי 'מה את צריכה את החבילה הזאת? תמצאי לך רווק'. הייתי חשופה, כמו הרבה אחרים, לסטריאוטיפים על גרושים, כמו 'עץ עקום אף פעם לא מתיישר', והטריד אותי שאני לא אהפוך אותו לאבא פעם ראשונה ושיש תמיד עוד אקסית ברקע.

"אבל גם ניצן וגם אני באים מבתים בהם ההורים גרושים וההורים שלי שכבר חיים במשפחות שניות קיבלו את זה, אז כן, זה הרתיע, אבל לא מספיק כי זה לא הרגיש לי זר. אמרתי אני אנסה ומקסימום זה לא יילך. האמת שמהדייט הראשון הרגשתי טוב. ראיתי איזה אבא הוא לנועם וקסם לי שהוא יהיה כזה אבא לילדים שלי".

תאום ציפיות

"בכל מה שנוגע לנועם יש לי מנדט להעיר בדברים שקשורים בבית, כמו למשל לא לשים רגליים על כריות אבל אין לי מנדט לחנך", אומרת מור. "ניצן מוביל בחינוך של נועם ואני לא מתערבת. עם עתי ואגם זה אחרת. אנחנו מגבים אחד את השני לפניהם, גם אם אנחנו לא מסכימים, ואז מתווכחים על זה אחר כך בינינו. בגלל החיבור של ניצן ושלי כילדים להורים גרושים, אנחנו יכולים להזדהות עם המשקעים והרגישויות שזה מביא".

ניצן: "לפני שהתחתנו הלכנו לסדנת 'פיזיקה משפחתית', ושם למדנו שציפיות מזמנות רק דברים רעים. צריך לתאם ולהציב מטרות משותפות. המטרה שלנו הייתה לבנות בית חם לנועם ולילדים שיבואו".

"ציפיות מזמנות רק דברים רעים"

היריון ראשון

חששתי שניצן לא יתרגש כמו שהוא התרגש בלידה של נועם, אבל התבדיתי", אומרת מור. "הבנתי שכל ילד הוא עולם ומלואו וכל לידה היא חוויה מרגשת בפני עצמה. בלידה השנייה זה אפילו לא העסיק אותי. גם ההורות הביולוגית לא חיברה אותי ישר להבנה מהי הורות. החיבור עם עתי התחזק עם הזמן, כשיותר למדנו להכיר אחד את השנייה. וכן יש פער בין שני סוגי ההורות. בהורות ביולוגית הרגשתי רצון לגונן יותר".

מערכת היחסים עם נועם

"יש לנו קשר טוב", אומרת מור. "הוא גם יודע שכשהוא מתווכח עם ניצן ברוב המקרים אני מצדדת בו והוא מנצל את זה. הוא יכול לבוא אליי אחרי ויכוח איתו ולהגיד לי 'מוש, אבא כעס עליי, תגני עלי'".

ניצן: "הם מאוד קרובים. יש דברים שהוא מרגיש שהוא יכול לדבר איתה ולא איתי ושהיא צינור אליי. היא כן תעיר לו על דברים שקשורים לערכי המשפחה וחשובים לה כמו ארוחות משפחתיות והוא לא יערער את זה. הוא מכיר כבר את מור והרגישויות שלה".

אחים חדשים

"נועם חיכה מאוד לעתי", מספרת מור. "הוא רצה אח לשחק איתו כדורגל, עד שהוא הבין שיש בזה גם מחירים והוא צריך לחלוק אותנו איתו. הבין שהוא הולך ובא ויש כאן ילד שנשאר איתנו כל הזמן. זה עורר הרבה בכי והתנגדות. הם ישבו על אותה המשבצת - הבנים של אבא.

"כשאגם נולדה היא הכניסה איזון לבית. נועם מאד קשור אליה, משחק איתה, נותן לה הרבה תשומת לב. עתי מעריץ את נועם והם רבים, אוהבים, מקנאים ומרביצים, אחים לכל דבר ועניין ואנחנו מעצימים את זה שנועם הוא הבכור. הוא הבכור משני הצדדים כי גם בבית של אמא שלו יש לו שני אחים בנים. בארבע שנים נולדו לו ארבעה אחים".

ניצן: "תקופת הקורונה יצרה עוד יותר קרבה ביניהם. הם היו 24/7 יחד, ישנו באותו החדר שיחקו הרבה יותר והדביקו פערים ביחסים. אז כן, צפו גם הריבים שהיו קודם אבל גם דפוסי תקשורת חדשים".

הילדים אחים לכל דבר(צילום: אלבום פרטי)

רגע של "למה הייתי צריכה את זה?"

"בתחילת היחסים הרגשתי שנכנסתי לנעליים גדולות מדי", אומרת מור. "אמרתי לניצן שאני צריכה ללכת לכמה ימים להורים שלי כדי לחשוב. הוא אמר לי - 'מוש, את אהבת חיי/ אני רוצה להיות איתך, אבל זו החבילה - נועם ואני. תצטרכי להחליט'. אחרי כמה ימים הגעגוע ניצח".

רגע מרגש

מור: "בחתונה. התחתנו בנישואים רפורמים כתבנו יחד את הכתובה וכל בני המשפחה, כולל נועם, חתמו עליה. בחופה הוא הושיט לנו את הטבעות ושבר עם ניצן את הכוס. הוא היה ב'היי' מטורף".

ניצן: "המפגש של נועם עם עתי בבית חולים אחרי הלידה. הוא היה מוקסם ממנו. אחרי הלידה של עתי הבאתי את נועם לבית החולים ומור נרתעה ושאלה אותי למה היה חשוב לי להביא אותו ב-24 שעות הראשונות. אמרתי לה - 'תארי לעצמך שיהיה לך עוד ילד ותרצי שעתי יבוא לראות אותו'".

שברו ביחד את הכוס(צילום: shimrit shabtay )

עצה להורים במשפחות משולבות

מור: "כשהאישה היא המשלבת, הגבר צריך להעצים אותה ולתת לה הרגשה שהיא המלכה שלו ולא מספר שתיים. אין היררכיה. זוגיות והורות הם לא באותה המשבצת. ניצן מאוד מפרגן ורגיש".

ניצן: "להבין אחד מהשני מהם חמשת העקרונות שחשובים לכל אחד ולמצוא את הדרך ביניכם להכיל אותם גם אם הם שונים. כמו נושא ערכי המשפחה שחשובים למור, ארוחות יום שישי, חגיגות ימי הולדת, חגים ומסורות, שגם אם זה לא מחמשת הערכים המובילים שלי, זה מספיק חשוב לה אם זה חשוב לי".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

מור וניצן לקחו אחריות על היעד המשותף

בגלל חוסר הידע הנגיש לבניית משפחה שניה, הרבה משפחות שניות בונות מודל שעובד על ניסוי וטעיה. העניין הוא שזה לא משחק פאזל שבו אם חלק לא מתאים מנסים חלק אחר. כאן, חיבורים שנעשים ללא תכנון ומחשבה עלולים לפצוע ולקטב.

מור וניצן נכנסו לזוגיות הזאת עם עיניים פקוחות לרווחה. מור לא נתנה להתאהבות לצבוע את המציאות בצבעים ורודים ולקחה אחריות על ההחלטה. אם יש בורות בשביל בו אתם הולכים הדרך הכי טובה להימנע מליפול אליהם היא להחליף שביל.

מור וניצן לקחו אחריות על היעד המשותף - להקים משפחה - והלכו ללמוד דרך. הדבר הכי מרשים בסיפור שלהם הוא העובדה ששניהם באו עם סבלנות. סבלנות שבבסיסה ההבנה שמשפחות פרק ב' הן תהליך ולא אירוע, ושכל אחד מגיע עם מטען רגשי שונה, חיבור שונה, מנדט שונה ואם יש משהו שיגרום לכל זה להתחבר זו רק עבודת הצוות הזוגית.

אין פנטזיות של "היא תאהב מיד את הילד שלי" או "אני אוהב מיד את הילד שלו" או אפילו "אני אוהב אותו בדיוק כמו את הילד שלי". יש מציאות שבה יש בני זוג ששומרים על תקשורת רציפה, שיודעים להגיד הכול עם שמירה על הערך אחד של השני והכרה מילולית בטוב אחד של השני.

ובבקשה, אל תצאו מנקודת הנחה שהצד השני יודע שאתם חושבים עליו/ה דברים טובים. תגידו להם. כל משפחות פרק ב' מתמודדות עם אתגרים - הפער בין אלו ששורדות לאלו שלא, הוא במיומנויות התקשורת ביניהן. מור וניצן הם דוגמה נפלאה למודל השני.

הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות