"שירות קבע כבר לא אי של ביטחון תעסוקתי": עיוותי הפנסיות במיליארדים של צה"ל
ההצעה שנחשפה ב-ynet לפיה היציאה לפנסיה בגיל 43 תישמר כהטבה רק לקצינים לוחמים עוררה הדים רבים בצבא הקבע, זאת לאור בריחת המשרתים האיכותיים למקצועות אזרחיים והנתון שרק 1 מתוך 10 אנשי קבע מגיע לגיל הפרישה המוקדמת
החוליים במודל הפנסיות של צה"ל יכולים להיפתר בחודשים הקרובים: צלילה לעומק סוגיית מודל הפנסיות מציפה בעיות מובנות, שמתחילות בנעילת 8 מיליארד שקלים לפנסיות פורשי צה"ל מדי שנה, ונמשכות, כך מסתבר, בליקויים שכבר כעת נאלצים להתמודד עימם אנשי קבע רבים.
חשיפת ynet את ההצעה שצפויה לעלות בקרוב לשולחן הדיונים בין צה"ל למשרד האוצר, לפיה מרבית פנסיות הגישור המוקדמות לפורשים יומרו במענק חד פעמי ושכר משרתי הקבע הצעירים במערך הטכנולוגי יועלה בצורה ניכרת, עוררה הדים רבים בקרב אנשי הקבע.
לפי ההצעה, שלרובה צפויים בצבא להתנגד, היציאה לפנסיה בגיל 43 תישמר כהטבה ייחודית לקצינים לוחמים, ויתר אנשי הקבע שיגיעו לגיל פרישה ישתחררו בעשור החמישי או השישי לחייהם תמורת מענק של מאות אלפי שקלים. בצבא טוענים שרבים ממשרתי הקבע יסרבו להישאר בשירות התובעני ונטול זכויות ההתאגדות, וצבא הקבע יתמלא במשרתים בינוניים.
בנוסף, יטענו בצה"ל, שיפור בשכר הטכנולוגיים לבלימת הימלטות המוחות לחברות ההיי-טק, ינפץ את האתוס הקרבי בצה"ל, שכן קצין בן 25 מיחידת מודיעין ישתכר פי 2 ממ"פ בגבעתי.
מודל הפנסיה שקובע שתי תחנות יציאה, בגילים 28 ו-35, לפני המשך השירות עד גיל 43, מעורר בעיות, הגם שהחל רק לפני 4 שנים. המודל טרם נקבע סופית בתקנות, ובאוצר מזהים הזדמנות לשבור את טאבו הפנסיות, מיליארדי שקלים שכלואים מדי שנה, וממנו לא נהנים בסקטורים ציבוריים אחרים. עד כה שוחררו כמה עשרות משרתי קבע במודל זה, והמסה תגיע משנת 2025.
זאת, לצד הגירעון שהעיב על תקציב המדינה עוד לפני הקורונה, שהובילה למה שנראה כקיצוץ נרחב, מול תוכנית רב שנתית חדשה ושאפתנית של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי. מאחר ועדיין המודל לא נקבע בתקנות, אנשי הקבע שפרשו מאז 2016 מקבלים את פנסיית הגישור כמקדמה אותה ייאלצו להחזיר במידה ותחול מהפכה נוספת בפנסיות או אם התקנות לא יאושרו.
"יש לקיים הסכמים בין הצבא למשרתיו"
"יש לשמר כוח אדם איכותי ולהקטין פערים בין פורשי הקבע מהפנסיה התקציבית, הקודמת, לפנסיה הצוברת החדשה, ולקיים הסכמים בין הצבא למשרתיו, על בסיסם צעירים בחרו במסלול שירות ארוך", הסביר רב סרן במילואים, עורך הדין שלמה רכבי, שמייצג אנשי קבע מול צה"ל. באחד המקרים בהם מטפל רכבי, נגד בן 43 חזר לשירות קבע ב-2004, ולכן שייך לפנסיה הצוברת, אך לאחר שירות מצוין כרס"ר נקלע למצוקה רפואית קשה עד שצה"ל נאלץ לסיים את שירותו.
"פנסיית הגישור הפכה לרשת הביטחון היחידה שלו ושל משפחתו, כי ברור שלא יכול היה לפתוח פרק ב' בחייו, לאור מצבו הרפואי", טוען רכבי. "שנות שירותו בצבא לא הכינו אותו לאזרחות שכן המקצוע שלו כרס"ר, כמו מקצועות אחרים בצבא, לא ישימים באזרחות. זו דוגמא אחת מני רבות לכך שמשרתי הקבע, זקוקים, פשוטו כמשמעו, לפנסיית הגישור לצורך קיום משפחתם".
כבר היום יש אפליה בין משרתי הקבע, ביחס לאלו שהתגייסו לפני 2004. כך, איש קבע שהגיע לצה"ל אחרי 14 שנים בשב"כ, ובגיל 47 מצא עצמו עם פנסיה של 4,000 שקל בגלל הדרך בה צה"ל חישב את פנסיית הגישור שלו. זאת, לפי נוסחה שמובילה לתוצאה אבסורדית, כשמקבילים לו ששירתו רק בצה"ל בתפקידים זניחים מקבלים פנסיה של 15-17 אלף שקלים.
נתון צה"לי מלמד כי רק איש קבע אחד מתוך עשרה שמתחילים את שירותם בקבע בגיל 22, יגיעו לגיל פרישה, מעוררים בריחות של משרתים איכותיים. "צה"ל הוא כבר לא אי של ביטחון לזמן ארוך", העיד עו"ד עידן פסח, שגם מייצג מול הצבא אנשי קבע שנקלעו לתסבוכות כלכליות.
"יש לאנשי קבע הצעות מפתות מבחוץ"
איש קבע כבן 40 שפרש בתפקיד קרבי הבין את ההיגיון שמאחורי ההצעה שתעלה: "יש לאנשי קבע, בעיקר טכנולוגיים, הצעות מפתות מבחוץ, גם מגופי ביטחון אחרים שיודעים לתגמל את משרתיהם, ולכן זה נכון שייקחו את הפנסיות הגבוהות והמוקדמות ויעלו איתם את שכר המשרתים. אבל יש משרתים רבים שבגיל 45 לא ימצאו עצמם במעגל העבודה".
כלכלנים במערכת הפיננסית טוענים שפנסיית הגישור תחזק פרזיטיות שתפגע במשק. "מבדיקה שערכו באוצר ב-2015, עשרות אחוזים מפורשי צה"ל באמצע שנות ה-40 לחייהם, לא עבדו לאחר כאזרחים, ונהנו מ-14 עד 19 אלף שקל שנכנסו כל חודש, כמו שעון, על חשבון המדינה, במקום שיהיו בשיא הקריירה, יתרמו לכלכלה ויחזקו את המשק", טוענים גורמים כלכליים.
"זה עיוות שצבאות מערביים רבים מזדכים עליו. צה"ל הוכיח בשנים האחרון שהוא יודע לפעול בדיפרנציאליות, לתעדף ולתקצב יותר מערכים שיותר חשובים. לא הכל מקשה אחת. מה גם שבשנת 2020 יש בני 70 ו-75 שעובדים, גם בעבודות פיזיות, אז למה שבן 45 ששירת בצריפין או בקריה רוב שירותו יישב רגל על רגל בבית ויקבל פנסיה של 5 ספרות למשך מחצית חייו?".
הוויכוח צפוי להיות נוקב, ויעמיד את צה"ל בדילמות, אך הוא יכול להוביל גם שינוי, שישים גם סוף למשבר כוח האדם בצבא. כבר כעת מסתמן צידוד בקרב גורמים בצבא לפחות לגבי הארכה מחודשת של גיל הפרישה, לכיוון 48-47 בקרב קצינים. המהלך יבלום את הצערת אנשי הקבע כפי שהתבטאה במג"דים שמונו לתפקיד בגיל 32 בשנים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
