צוללי ביצות ששוחררו בקריות נדדו לעמק יזרעאל
צולל הביצות מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה בשטח תחום תפוצתו. החוקרים אמרו כי ייתכן שהזוג גם נדד לאפריקה ומקווים כי הם יביאו דור המשך
הפתעה משמחת: זוג ברווזים נדירים מסוג צולל הביצות, שבקעו בגרעין רבייה ושוחררו לפני כשנתיים לטבע, נדדו למקווה מים המרוחק עשרות קילומטרים מהמקום שבו שוחררו. החוקרים מעריכים כי נדדו בתקופה הזו גם לאפריקה, ושבו לארץ. החוקרים הביעו תקווה כי השלב הבא במסעם יהיה קינון מוצלח.
שני הברווזים בקעו בפרויקט הרבייה של הגן החיות התנ"כי ורשות הטבע והגנים, ושוחררו לפני כשנתיים בשמורת עין אפק שליד קריית ביאליק. בסוף השבוע האחרון הם נצפו - וזוהו על פי נזם ממוספר על אפם - במאגר מים בעמק יזרעאל. לברווזים הנדירים גם טבעות על רגליהם, אך אותן קשה יותר לראות, בעיקר בעת שהם במים.
הווטרינרית הראשית בגן החיות התנ"כי, ד"ר נילי אבני מגן, אמרה: "דרישת השלום הזו מזוג צוללי הביצות שלנו, היא מאוד חשובה עבורנו. אנחנו לא יודעים בוודאות אם זוג צוללי הביצות שנולדו בגן נדדו ליבשות אחרות וחזרו, אבל אנחנו משערים בסבירות גבוהה שכן, מפני שמדובר בציפור נודדת. הזוג שנצפה הוא זכר ונקבה שנמצאים בעונת הקינון, כך שאנחנו מקווים ומצפים לדור המשך. בגן נמצא גרעין רבייה שממשיך להתרבות ואנחנו מקווים שגם בחורף הבא נוכל לשחרר את האפרוחים שיבקעו".
צולל הביצות מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה בשטח תחום תפוצתו - למעלה מ-50 אחוז במשך 20 השנים האחרונות. בנוסף, אוכלוסייתו קטנה מ-250 פרטים בוגרים. הוא נחשב לברווז חורף וחולף נדיר במיוחד, וגם למקנן נדיר. הוא בעל מבנה גוף קטן יחסית. אורך גופו הוא 40 ס"מ. מוטת כנפיו 65 ס"מ ומשקלו כחצי ק"ג.
עד לאמצע המאה ה-20 היה מקנן מצוי למדי (עשרות ואולי אף מאות זוגות) בצפון הארץ, בעיקר בעמק החולה. הקינון בצפון פסק לאחר יבוש ביצות החולה וביצות נוספות בצפון. בשנות ה-70' של המאה הקודמת נתגלה שוב כמקנן, במספרים קטנים ולא מדי שנה. בעשור האחרון נעלם כמעט לגמרי כמקנן בצפון הארץ, אך הרחיב את תפוצתו בשפלת יהודה ובדרום ים המלח.
מאמצי השימור והאישוש של המין כוללים הקמת גרעין רבייה בגן החיות התנ"כי ושחרור פרטים צעירים לטבע באתרים שונים ברחבי הארץ בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, שם הם עושים את הצעדים הראשונים שלהם בטבע. משנת 2011 עד כה שוחררו כ-100 פרטים.
לפנייה לכתב/ת 
