שתף קטע נבחר

 

פחות אנוכיים, יותר לאומנים: העולם בקורונה

מחקר שבחן את השפעות המגפה בשש מדינות הראה שהקורונה חיזקה את הקהילתיות והמעורבות החברתית. תוצאות נוספות של "מגמת ההתכנסות" - עלייה בלאומנות, ירידה בסובלנות ובאמון בארגונים בינלאומיים

 

בזמן הבידוד: האיטלקים שרים יחד מהמרפסות    (מתוך הטוויטר)

בזמן הבידוד: האיטלקים שרים יחד מהמרפסות    (מתוך הטוויטר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מחקר חדש מלמד שמגפת הקורונה חיזקה את הלאומנות ואת תחושת הקהילתיות בעולם, והאיצה תהליכים שבדרך כלל לוקחים שנים. לפי המחקר, שנערך בשש מדינות ברחבי העולם, בעקבות המגפה גדל מספר האנשים שרוצים להיות חלק מארגונים שמחויבים לשינוי חברתי.

 

"אנשים מודעים יותר ויותר למה שקורה בקהילות שלהם, וגם הופכים לביקורתיים יותר", אמר מרטין למפרט מסוכנות המחקר ההולנדית Glocalities. "יש עכשיו הרבה הזדמנויות לשינוי, מכיוון שבעתות משבר דברים הופכים לנזילים יותר, והשינוי יכול לקרות הרבה יותר מהר".

נגיף קורונה איטליה נאפולי אנג'לו פקוני סל הזדהות תרומות רחוב (צילום: mct)
סל תרומות ברחוב בנאפולי(צילום: mct)
 

המחקר שבחן את מגמות הקורונה מבוסס על שני סקרים שנערכו שבהם השתתפו 4,271 נשאלים בשש מדינות. הסקר הראשון נערך לפני המשבר, והשני בזמן שרוב העולם היה בסגר.

 

מספר הנשאלים שאמרו שהם מרגישים מעורבים מאוד בחיי הקהילה עלה ב-10% באיטליה, ב-9% בארה"ב, בריטניה והולנד וב-6% בדרום קוריאה. בברזיל לא חל שינוי של ממש. "זו מגמה משמעותית. בדרך כלל אנחנו רואים שינויים כאלה לאורך שנים רבות", אמר למפרט.

מחיאות כפיים ל צוותים צוות רפואיים ב בריטניה נגיף קורונה הקורונה (צילום: EPA)
מוחאים כפיים לצוותים שנאבקים בקורונה בבריטניה(צילום: EPA)
 

כשיש איום בריאותי משותף, וכשהסגר מפריד בין חברה אחת לאחרת, תשומת הלב של האנשים מוקדשת למעגלים הקרובים שלהם. "אנשים רוצים לתרום ומעוניינים לשפר את החברה. הם הופכים לקצת פחות אנוכיים", מספר למפרט.

 

המחקר הראה שהמגפה והסגר הובילו למגמות של "התכנסות" ו"התכווצות", ולהאצת מגמת הלאומנות שהתפתחה עוד לפני המשבר. בזמן משבר הקורונה גדל חוסר האמון של אזרחים בקבוצות אחרות וחלה ירידה בסובלנות לתפישות שונות. האמון בממשלות לאומניות עלה – בשעה שאנשים איבדו אמון בארגונים בינלאומיים.

נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו מפגין נגד ה סגר  (צילום: AP)
נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו מפגין נגד הסגר בארצו (צילום: AP)
 

למפרט טוען שהירידה בפתיחות וב"בינלאומיות" גרמה לתגובת נגד של אנשים "גלובלים" או שוויוניים יותר בהשקפתם, ו"יצרה קרקע פורייה" לתנועות חברתיות כמו Black Lives Matter. "מצד אחד אנחנו רואים ירידה בסובלנות ועולם ש'מצטמצם', ומצד שני את תגובת הנגד לזה". המחקר נערך לפני גל המחאה בארה"ב – ואחר כך גם במדינות רבות בעולם – בעקבות מותו של העצור השחור ג'ורג' פלויד.

 

בנוסף מראה המחקר שהאמון במדע גבר. "אחרי תקופה ארוכה של ביקורת ציבורית על מומחים וקידום 'עובדות אלטרנטיביות', המדע – והשכלה באופן כללי – עשה קאמבק מכיוון שהחיים שלנו תלויים בו", אמר למפרט. "אנחנו בעידן שמצריך יותר שקיפות ואמת". שניים מחמישה ברזילאים ושליש מהאמריקנים שהשתתפו בסקר חושבים שהממשלות שלהם מסרו להם מידע שקרי על המגפה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
כפיים לצוותים הרפואיים בבריטניה
צילום: EPA
מומלצים