"לא יכולתי להישאר אדישה, הלב שלי נקרע"
ספיר שלוי, סטודנטית מחולון, קיבלה לאחרונה אות הוקרה מיוחד מהכנסת על תרומתה לחברה במסגרת פרויקט חיבו''ק. על אף שהיא בעצמה נמצאת בקבוצת סיכון, במהלך תקופת הקורונה סייעה ספיר לעשרות נזקקים ואפילו בישלה ארוחת חג לניצולת שואה שנאלצה לחגוג לבד. צפו
ספיר שלוי (24) סטודנטית במרכז הבינתחומי הרצליה, התוודעה לראשונה לפני מספר שבועות לפרויקט חיבו''ק בזכות הודעה ששלחה אחת מחברותיה ללימודים בקבוצת הוואסטאפ.
"כשהתחילו לדבר על סגר, אחת החברות כתבה שהיא זקוקה לסיוע בהעברת תרופות לקשישה שלא יכולה לצאת מהבית", מספרת שלוי. "לא יכולתי לעמוד מנגד ולא לעשות כלום. שלחתי לה הודעה וכתבתי שאני מוכנה לעזור. מאז חלפו כמה חודשים וסייעתי לעוד עשרות קשישים ואנשים חולים הזקוקים לעזרה".
פרויקט חיבו''ק (חברה, בריאות, קהילה) הוא פרויקט חברתי בהובלת הקרן ע''ש רות ורובל. במסגרת הפרויקט, סטודנטים למקצעות הבריאות (פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, סיעוד, רפואה, עבודה סוציאלית וכדומה) יוצאים לסייע לאוכלוסיית הקשישים ומשתמשים בידע המקצועי שרכשו בלימודים, כדי לאתר את המצוקות ולעזור לחולים ולקשישים. בימים אלו הוחלט להרחיב את הפרויקט ולהכשיר עוד 300 סטודנטים חדשים שייקחו חלק בתוכנית.
כבר מגיל צעיר התנדבה שלוי לסייע לקהילה במסגרת תנועת הצופים. אולם כשהגיעה השעה להתגייס לצה''ל, היא נתקלה בקשיים מאחר והצבא סירב לאפשר לה לשרת מסיבות רפואיות. "בצבא לא רצו לגייס אותי בגלל מחלת הקרוהן ממנה אני סובלת", היא מספרת. "החלטתי שאני לא מוותרת. התמודדתי מול הבירוקרטיה המסואבת ולבסוף אפשרו לי להתגייס כמתנדבת".
צפו בספיר שלוי במהלך קבלת אות ההוקרה בכנסת:
שלוי התגייסה לחיל האוויר ושירתה כפקידת מבצעים. "לא הסתפקתי בשירות רגיל. מבחינתי זה לא היה מספיק. לאחר כמעט שנה בצבא, החלטתי לצאת לקורס קצינים. חברים שלי צוחקים וקוראים לי – מתנדבת סדרתית", היא מוסיפה.
לאחר השחרור התחילה ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה אולם עם התפרצות נגיף הקורונה מצאה את עצמה בסגר בבית. ''במהלך אותה התקופה הבנתי שאני חייבת לעזור לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע, לאלו שלא יכולים להסתדר בעצמם. עזרתי לעשרות קשישים – החל מרכישת תרופות דרך עזרה בניקיונות הבית וכלה בהפגת בדידות", היא מפרטת.
"באחת הפעמים העברתי מיקרוגל לדירה של זוג קשישים שחי בגפו. לרוב האנשים זה נשמע מאוד טריוויאלי, אבל עבורם זה ההבדל בין להישאר רעבים לבין ארוחה חמה על השולחן", היא מוסיפה. במקרה אחר במסגרת ההתנדבות פגשה שלוי קשיש שסיפר לה שאין לו כסף לרכוש תרופות. "בדרך כלל כששומעים על סיפורים כאלה מדמיינים אדם עם בגדים מרוטים ופנים נפולות. אבל הוא היה נראה כמו כל אחד, כמו אדם רגיל מן היישוב. הבנתי שהאוכלוסייה הזו שקופה. שלא ניתן להבחין במצוקה האמיתית שהם נמצאים בה. שהקשיים שלהם סמויים לעיתים מן העין", היא מוסיפה.
ספיר שלוי מתגוררת עם הוריה ולכן חששה בכל פעם שיצאה מהבית כדי לסייע לקשיש או חולה הזקוק לעזרה. "פחדתי מאוד להידבק במחלה ולהכניס את הנגיף הביתה להורים שלי. אבל כשרואים את מצבם של הקשישים הבודדים והעריריים אי אפשר היה לעמוד מנגד", היא מודה "אני יודעת שאני נמצאת בקבוצת סיכון בגלל מחלת הקרוהן אבל לא נתתי לזה לעצור אותי".
"מרוב לכלוך בקושי היה אפשר לראות את הרצפה''
בבוקר ליל הסדר, הגיעה אליה בקשה לסייע לקשישה שמתגוררת בגפה, "שאלו אם אוכל לעזור לניצולת שואה לקשישה בת תשעים. עניתי שאשמח ונסעתי אליה", היא משחזרת. "כשהגעתי אליה הביתה, הייתי בשוק. היא סיפרה לי שאף אחד לא מתקשר או דואג לשלומה וזה קרע לי את הלב. היא ביקשה שלא אפנה למחלקת הרווחה אבל לא יכולתי להשאיר אותה ככה ללא מזון בערב ליל הסדר''.
שלוי לא נותרה אדישה – היא גייסה את משפחתה ויחד הם בישלו ארוחת חג חמה ועשירה. ''כמה שעות לפני ערב החג נסעתי אליה, ערכתי לה את השולחן והגשתי את האוכל. לא הייתי מסוגלת לשבת לארוחת חג בידיעה שלה אין מה לאכול", היא מסבירה.
במקרה נוסף התבקשה שלוי לעזור לקשיש במצב סיעודי מורכב. ''נכנסנו אליו הביתה וחשכו עיניי'' היא מעידה, ''כל הבית היה מטונף, כבר מחוץ לדלת הכניסה היה ריח חריף של שתן ומרוב לכלוך בקושי היה אפשר לראות את הרצפה''. שלוי אירגנה "סיירת" של מתנדבים, ויחד הם הגיעו לנקות את ביתו של הקשיש: ''ארבעה מתנדבים נוספים הצטרפו אליי ועשינו מהפך בבית בכמה שעות. לראות חבר'ה צעירים עובדים ביחד למען מטרה כל כך חשובה זה מרגש. יש דברים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם''.
לפני כשבועיים קיבלה ספיר שלוי שיחת טלפון מרגשת. ''התקשרו לבשר לי שוועדת החינוך בחרה להעניק לי אות הוקרה על התנדבותי במסגרת בפרויקט", היא מספרת בהתרגשות. את תעודת ההוקרה קיבלה שלוי בטקס מרגש במשכן הכנסת. באירוע נכח יו''ר הוועדה חבר הכנסת ניצן הורביץ שהודה לסטודנטים על פועלם החברתי. "לא בחרתי להתנדב ולעזור כדי לזכות בהוקרה או בפרס. אבל זה משמח ומרגש לדעת שמישהו שם לב, שהעבודה שלנו משפיעה ושאולי זה יגרום לאחרים לבוא ולהתנדב".
- להתאמת התנדבות לפי תחומי עניין, מקום מגורים ושעות פנאי היכנסו לאתר של עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון.
לפנייה לכתב/ת 
