אין כסף, קחו טבעת: לסולימאני עדיין אין תחליף בעיראק
חצי שנה אחרי חיסול מפקד כוח קודס האיראני, מיליציות "אל-חשד א-שעבי" מפולגות, והסנקציות והקורונה פוגעות בזרם המזומנים. המחליף איסמעיל קאאני לא מדבר ערבית, בכניסה לעיראק דורשים ויזה – והמהפכה של מפקד המיליציות אל-מוהנדיס נעצרה. אבל כמו תמיד, אל תמהרו להספיד את טהרן
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק החוץ
לקראת ביקורו השני, קאאני כבר התבקש להגיש בקשה לוויזה, דבר שכמותו לא נשמע בימי קודמו בתפקיד, קאסם סולימאני. היה זה צעד אמיץ מצד הממשלה החדשה בבגדד, שלמעשה הפחית את חופש התנועה של איראן בתוך עיראק.
האירועים האלה, שהובאו לידיעת סוכנות הידיעות AP על-ידי כמה גורמים רשמיים בעיראק, ממחישים את המאמץ שנדרש מאיראן כדי לשמר את השפעתה על המיליציות העיראקיות שישה חודשים אחרי שארה"ב חיסלה את סולימאני ואת מנהיג מיליציות "אל-חשד א-שעבי" אבו מהדי אל מוהנדיס בהפצצת מל"טים. הם מתרחשים בשעה שאיראן מתמודדת גם עם השפעות הסנקציות האמריקניות ומגפת הקורונה על כלכלתה.
בהיעדר דמויות מרשימות כמו סולימאני ואל-מוהנדיס שיוכלו לאחד את הסיעות השונות, מחלוקות צצו בתוך אל-חשד א-שעבי, ארגון הגג של עשרות מיליציות עיראקיות, שיעיות ברובן. מותם שיבש גם את תהליך המיסוד של המיליציות, שאל-מוהנדיס תכנן בדקדקנות בברכתו של סולימאני. "עם לכתו של אל-מוהנדיס חסר עוגן שסביבו תתנהל הפוליטיקה של אל-חשד א-שעבי", אומר פנאר חדד, חוקר עיראקי.
במקום המפקד: שולחים את השגריר
לסולימאני, שהיה האחראי על קשריה של איראן עם ארגוני הלוויין שלה במזרח התיכון ובעולם, היה מעמד של כמעט-אגדה בקרב הפוליטיקאים השיעים והמיליציות השיעיות בעיראק. הוא היה אדם כריזמטי ודובר ערבית, וקשריו עם הבכירים העיראקים היו כאלה שאין דומה להם. סולימאני נכנס לעיראק ויצא ממנה כדבר שבשגרה כדי לתכנן פעולות, לתווך בין הגורמים השונים ולסייע בכסף. מאז מותו ניכר חוסר הסכמה בקרב הסיעות השיעיות, וכך למשל הן התעמתו זו עם זו על זהותו של ראש הממשלה החדש פעמיים לפני שהצליחו להגיע להסכמה על מינוי מוסטפה אל-קזימי.
יורשו של סולימאני כמפקד כוח קודס, איסמעיל קאאני, מוכר פחות למנהיגי המיליציות העיראקיות, והוא מדבר אליהם באמצעות מתרגם. לעוד ועוד פגישות עם בעלי בריתה של טהרן בעיראק נשלח דווקא השגריר האיראני בבגדד, איראג' מסג'די, בעצמו איש כוח קודס לשעבר.
לדברי גורמים רשמיים בעיראק, מטבעות הכסף שהביא קאאני במתנה – פריט שיש לו חשיבות סמלית באיסלאם השיעי – ניתנו במהלך פגישה עם מנהיגי כמה מהמיליציות בחודש אפריל. הגורמים סיפרו כי קאאני אמר להם שלעת עתה יצטרכו להסתמך על מימון מהמדינה העיראקית, סימן למשבר הכלכלי שבו שרויה טהרן.
מיליציות אל-חשד א-שעבי מקבלות את עיקר המימון שלהן ממוסדות המדינה של עיראק – בשנת 2019 עמד תקציבן על כשני מיליארד דולר – אבל הכספים אינם מחולקים ביניהן שווה בשווה. ארגונים קטנים יותר הנתמכים על-ידי איראן מסתמכים על מקורות הכנסה אחרים, לא רשמיים, ומקבלים תוספות מטהרן, בין שלושה לתשעה מיליון דולר, לפי גורמים עיראקיים המקורבים למיליציות.
הוראות? רק מראש הממשלה
ארגון הגג "אל-חשד א-שעבי", נזכיר, הוקם בשנת 2014 כמסגרת המאחדת אלפי לוחמים שהתנדבו להילחם נגד דאעש, אחרי שזה כבש שליש משטח עיראק. בזמן שחלף מאז, דאעש נוצח, אבל כוחן הפוליטי והצבאי של המיליציות המשתייכות לארגון רק גבר. תחת הנהגתו של אל-מוהנדיס הפרו-איראני הפך אל-חשד א-שעבי לערוץ שדרכו משפיעה טהרן עמוקות על המתרחש בעיראק.
מותו של אל-מוהנדיס נתן לסיעות המתנגדות להשפעה האיראנית הזדמנות להתעמת עם הנהגת אל-חשד א-שעבי. מיליציות מהסוג הזה מתלוננות שארגונים ידידותיים-לאיראן זוכים ליחס מועדף. האיש שנחשב ליורשו של אל-מוהנדיס, עבד אל-עזיז מוחמדווי, הידוע בכינויו "אבו פדק", נתקל בהתנגדות מצד מיליציות הרואות בו המנהיג הרצוי מבחינתה של איראן.
כמה מהמיליציות המקורבות ביותר לאיראן בתוך אל-חשד א-שעבי גילו לאחרונה סימני התפלגות מהארגון. מנגד, ארבע מיליציות הודיעו כי מעתה יקבלו הוראות ישירות מראש ממשלת עיראק, ולא ממנהיגי אל-חשד א-שעבי. הסדקים נגלו בבירור כששבועות אחרי מינויו ביקר ראש הממשלה אל-קזימי במטה הארגון: לימינו ישבו דמויות ידידותיות לטהרן, ולשמאלו – אלה שפחות.
מעל עתידו של אל-חשד א-שעבי מרחפת שאלה גדולה יותר. אל-מוהנדיס הוביל תוכנית שמטרתה להפוך את המיליציות לכוח אחיד, משולב ומקצועי יותר, כזה בעל מבנה צבאי מסודר ושמתמסר גם לעבודות כמו סלילת כבישים. לדברי מפקדים בשלוש מהמיליציות, התוכניות הללו לא נשלמו מאז.
לעת עתה נראה כי איראן פועלת בעיראק בזהירות ומתוך עמדת מגננה, אבל מומחים אומרים כי סביר להניח שהמצב הזה לא יימשך זמן רב. "איראן כבר הוכיחה שהיא לומדת ומתפתחת", אומרת רנדה סלים ממכון לחקר המזרח התיכון. "עכשיו היא בשלב הלמידה".
לפנייה לכתב/ת 
