שתף קטע נבחר

 

"חלון ההעברות" החוקתי והמפתה לח"כים בעקבות החוק הנורבגי | פרשנות

החוק הנורבגי מדאיג את הקואליציה, שחוששת מכניסת אנשי יש עתיד לכנסת במקום שרי כחול לבן. הפתרון שנמצא הוא תיקון חוק שייתן לח"כים החדשים 24 שעות לבחור לאיזו סיעה להצטרף. וכאן ייכנסו הפיתויים | פרשנות משפטית

 

ההצבעה על החוק הנורבגי, הלילה    (צילום: ערוץ הכנסת )

ההצבעה על החוק הנורבגי, הלילה    (צילום: ערוץ הכנסת )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

לחוק הנורבגי שעבר הלילה (בין שני לשלישי) יש מטרה חשובה שעיקרה שיפור עבודת הכנסת. ההסדר מתיר לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא חבר בממשלה, ובכך הוא מבטיח שלסיעות הקואליציה יהיו מספיק ח"כים שיכולים להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. יש בכך כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת ייצוג הציבור בדיונים ובוועדות, וכן לאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמסר לעבודתם ברשות המבצעת.

 

לצד זאת, יש הטוענים שהחוק הנורבגי דווקא מחליש את כוח הפיקוח של הכנסת על הממשלה, משום שהח"כ שייכנס במקומו שר שפינה את מקומו יודע ששינויים במבנה הקואליציה עלולים לעלות לו בתפקידו, ולכן תהיה לו מוטיבציית יתר לשמור על יציבות הממשלה.

 

בנוסף, במימוש החוק הנורבגי התעורר אילוץ פוליטי משמעותי הנוגע להסדרת השיוך הסיעתי של ח"כים: הרי כחול לבן התמודדה כרשימה אחת בבחירות תוך שילוב של כמה מפלגות – חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם. לאחר הכניסה לממשלת נתניהו התפצלה כחול לבן לכמה סיעות שחלקן באופוזיציה, וגנץ ביקש למנוע כניסת ח"כים מיש עתיד במקום השרים של כחול לבן.

 

ואולם, סעיף 43(א) ל"חוק יסוד: הכנסת" קובע כי "נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים".

 

כלומר, הכניסה לכנסת היא בהתאם לסדר הרשימה שפורסם טרם הבחירות. כיצד יתגברו על בעיה זו? בתחילה קבעו הליכוד וכחול לבן בהסכם הקואליציוני כי יחוקק "החוק הנורבגי המדלג", ולפיו הכניסה לכנסת לא תהיה של המועמד הבא בתור, אלא של המועמד הבא ששייך לסיעה של השר שפינה את מקומו.

 

אלא שהמשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, הבהיר בבג"ץ שעסק בחוקיות ההסכמים הקואליציוניים ששינוי הוראה זו על דרך של דילוג על פני מועמד ששמו נקוב אינו חוקתי, שכן בתיקון שכזה יש ניסיון לשנות בדיעבד ובאופן פרסונלי – לאחר הבחירות – את תוצאות הבחירות, תוך כדי פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר.

ד
ד"ר מתן גוטמן(שלומי יוסף)

בעקבות כך נמצא פתרון יצירתי שלא מצריך שינוי בחוק יסוד: הכנסת, אלא תיקון בחוק הכנסת. נקבע הסדר של "חלון העברות" חוקתי אשר יאפשר לח"כ שנכנס לכנסת במסגרת החוק הנורבגי להודיע בתוך 24 שעות לאיזו סיעה הוא מבקש להשתייך. בדרך זו אימצה הכנסת בחוק מנגנון שהיה קיים בתקנון שלה.

 

מה המשמעות? בעקבות הפרידה של ח"כ פנינה תמנו-שטה מסיעת יש עתיד בעת הרכבת הקואליציה, והקביעה המשפטית שלפיה מדובר בסיעה שהתפלגה, כעת ייתכן שח"כים שהיו משויכים לסיעת יש עתיד וייכנסו לכנסת בעקבות החוק הנורבגי, יוכלו להצטרף לכחול לבן בקואליציה גם ללא הסכמת סיעת יש עתיד.

 

מכל מקום, ברור שקביעת "חלון העברות" לשיוך מחדש של חברי כנסת לסיעות שונות הוא פתח למתן פיתויים לח"כ שנכנס לכנסת, והדברים כמובן בעלי משמעות כאשר הח"כ החדש יכול לחבור למפלגה בקואליציה, ויש בידה תפקידים וכיבודים משמעותיים יותר לתת מאשר לסיעה המצויה באופוזיציה.

 

ככל הנראה הסדר זה יגיע לבחינה בבג"ץ, ודווקא העובדה ש"חלון העברות" של ח"כים אומץ בחקיקה ולא בתיקון לחוק היסוד, מרחיב את האפשרות שיש לבג"ץ להתערב. כלומר, נראה שהחוק הנורבגי עוד ימשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה.

 

ד"ר מתן גוטמן, המרכז הבינתחומי, המומחה המשפטי של אולפן ynet

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים