צה"ל תומך בהעלאת גיל הפרישה; בכירה באוצר: "להסיט כסף מהפנסיות למשרתים"

לקראת הדיונים על תקציב הביטחון והתוכנית הרב-שנתית החדשה של הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, התייצבו הבוקר (ד') בכירים בצה"ל בכנסת לדיון על הפנסיות הצבאיות המוקדמות.

הדיון נערך על רקע החשיפה ב-ynet של ההצעה לשנות את מודל הפנסיות, כדי למנוע בריחת מוחות וקצינים איכותיים. לפי ההצעה, הפנסיה המוקדמת מגיל 42 או 43, שכיום הממוצע שלה הוא 18 אלף שקלים בחודש, תישאר כהטבה ייחודית לקצינים לוחמים בלבד, בעוד יתר הפורשים יזכו למענק פרישה של מאות אלפי שקלים. בנוסף, שכרם של אנשי הקבע הצעירים במקצועות הטכנולוגיים, שרבים מהם בורחים משירות הקבע, יועלה באופן ניכר.

"הזדמנות שאין להחמיץ". דיון בכנסת על שינוי מודל הפנסיות בצה"ל(צילום: אביהו שפירא)

"פשע שלטוני". יו"ר הוועדה עפר שלח(צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה שבה נערך הדיון, ח"כ עפר שלח מיש עתיד, אמר כי מדובר ב"הזדמנות שאין להחמיץ, אחרת צה"ל יהפוך לשוקת שבורה". ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז, אמר כי "הצערת הצבא יצרה חיכוך גדול, יש קצינים שלא נמצאו להם מחליפים".

בפתח הדיון אמר שלח: "זה פשע שלטוני שלא תוקן. כולם יודעים שהמתווה הזה לא מתכנס. אנו בתקציב משברי וזו ההזדמנות לשנות כיוון בדבר הזה לכל הגופים אם אנו לא רוצים באמצע העשור להגיע למשבר תקציבי וגרוע מזה משבר חריף בצבא הקבע. גיל הפרישה 46 ופנסיה ממוצעת בסך 19 אלף שקל לפחות לא השתנו זה כמעט ארבע שנים, למרות שהמצב אמור היה להיות מתוקן ולפי איך שצה"ל התחייב".

אלוף אלמוז אישר את הפרסום ב-ynet שלפיו הנטייה בצה"ל היא לבגר בחזרה את גיל הפרישה לסביבות 47, לפחות בקרב קצינים במערכים הטכנולוגיים והטכניים: "נצטרך תיקונים למודל הקבע כמו במערך הטכנולוגי. אנו צריכים לתקן חלק מהאוכלוסיות ולהשאירם בגיל מבוגר יותר. קשה עד בלתי אפשרי להוריד את גיל הפרישה מ-47 לגיל 43-42 במערכים כמו הטכניים והטכנולוגיים".

"הצערת הצבא יצרה חיכוך גדול". אלוף מוטי אלמוז(צילום: אלכס קולומויסקי)

אלמוז הוסיף: "בעשור האחרון הכנסנו עוד ועוד משרתים טכנולוגיים ועכשיו כאילו צריכים להיפטר מהם ועלינו לתקן זאת. חלקם חוזרים אלינו בדרך לא דרך. כדי לתקן את הממוצעים האלה יהיה צורך בהגדלת מכסות (של תקנים, י"ז). ניסינו להוריד את הגילאים אבל יש מקומות בהם לא מצאנו מחליפים לאלה שסיימו תפקיד. התיקונים שנצטרך הם לא בכל המודל ואינם סבוכים".

באשר לפתרון אפשרי, הוסיף אלמוז כי "אין צעד שאנו עושים שאינו מגובה או לא חוקי והאוצר מציג אותנו כבריונות כאילו אנו לא רוצים לבוא ולהיפגש. השלטון בישראל יצטרך להכריע בשבועות הקרובים".

ראש מחלקת תקציבי יבשה בצבא, אלוף-משנה יבגני ורמיק, אמר בדיון: "במשך ארבע השנים האחרונות אין סעיף שאנו לא עומדים בו. בשנה שעברה כן הורדנו את הפנסיה הממוצעת לפורש ל-18 אלף שקלים ואם נמשיך להתנהג כפי שהתנהגנו עד כה אז אני אופטימי".

יו"ר הוועדה שלח הטיל בכך ספק: "שום דבר לא יוכרע בשבועות הקרובים ואל תצפה ששר הביטחון והאוצר יפתרו את הבעיות האלה שהם בבסיס התפיסות לתוכנית רב-שנתית. זה חייב לבוא מכם ומאנשי האוצר. כל משבר הוא הזדמנות וכעת אפשר לבחון הרבה הנחות יסוד. מקבל פנסיית גישור מגיל 43 עד גיל 67 בסך 12 אלף שקל בחודש, מקבל פי 6 או 7 משכר של איש הייטק עד לגיל הזה ואז עוזב בגלל חילופי דור. יכול להיות שצריך להסיט כסף מהפנסיות לרכיב השכר. יש לנו הזדמנות כעת שאין להחמיץ וזה דורש התעלות של כל רכיבי המערכת תוך יציאה מנקודות הנוחות הקיימות כולל מחשבה עמוקה על הגדרות מחדש של פיצוי אנשי הקבע. אם צה"ל לא יעמוד בנקודה אחרת באמצע העשור הבא הוא יהיה בפי שוקת שבורה".

נציגת האוצר: "צה"ל יצטרך לתרום את חלקו, הרמטכ"ל כוכבי עצמו אמר זאת"(צילום: יריב כץ)

בהמשך לפרסום ב-ynet אמרה בדיון טל אוברמן, מנהלת תחום חוץ וביטחון באגף שכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, כי יש לשקול בחיוב הסטות כספים מהפנסיות לפורשים לשכר המשרתים: "הרבה קולות בצבא כן חושבים כך אבל בצמרת צה"ל עדיין לא רואים עמנו עין בעין בנושא".

רכזת ביטחון באגף התקציבים באוצר, יעל אגמון, אמרה: "צה"ל משלם מקדמות פנסיה כפי שהוא רוצה כעת בידיעה שהם לא יחזרו לקופת המדינה. צה"ל לא מדווח על כך לאוצר ולא מקבל על כך אישור... לאור המצב הכלכלי הנוכחי המאוד מורכב צה"ל יצטרך לתרום את חלקו כפי שהרמטכ"ל אמר בעצמו".

בוועדה התייחסו המשתתפים גם לממצאי דו"ח המעקב האחרון של מבקר המדינה, העוסק בהגדלות החריגות שמאשר הרמטכ"ל לפורשים מצה"ל כאחד מסלעי המחלוקת בין צה"ל למשרד האוצר. בדו"ח מצא המבקר ליקויים בדרך שבה צה"ל מנפח את הפנסיה המוקדמת, שאליה יוצאים בלאו הכי גמלאי צה"ל, בניגוד ליתר הפורשים במגזר הציבורי.

מצה"ל נמסר כי "צה"ל פעל ופועל בשקיפות ועל-פי חוק. כל ניסיון לטעון אחרת מטעה את הציבור. צה"ל מימש בשנים האחרונות רפורמות מרחיקות לכת וצעדי התייעלות רבים בתחום כוח האדם והגמלאות, באופן ייחודי ביחס למשק הציבורי. הנושאים הנדונים בדו"ח המבקר מצויים במחלוקת מקצועית בין צה"ל לבין משרד האוצר.

פעולות צה"ל בנושאים אליהם התייחס דוח הביקורת נעשות כדין, ואף משרד מבקר המדינה לא הצביע על כל ליקוי חוקי בעשיית צה"ל. צה"ל ימשיך לעמוד על זכויות משרתי הקבע, המגיעות להם בזכות ובדין, המבצעים שירות משמעותי ומורכב, לילות וימים, בשגרה ובחירום, מתוך שליחות ומחויבות לביטחון המדינה.

"צה"ל ימשיך לפעול על מנת להגיע להסכמה בשיח בין המשרדים. לפי הנתונים שהוצגו בכנסת, המדינה מתקצבת מדי שנה בשמונה מיליארד שקלים את גמלאי צה"ל, שלפי מודל הקבע החדש יוצאים לגמלאות בגיל 43, כאשר 1.1 מיליארד שקלים שולמו בשנת 2018, לפי משרד האוצר, לפורשים, תחת הסעיף של הגדלות הרמטכ"ל. במשרד האוצר אומרים כי נתון זה עולה מדי שנה למרות שאמור לרדת".