הגיע הזמן לבקש סליחה מבני ברק
העיר הייתה צריכה סגר, וטוב שהיה - אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מכובדת, מכבדת, מבינה ומתחשבת. עכשיו הגיעה העת למילים הטובות
(צילום: נדב אבס )
מתחת לרדאר הפכה בני ברק למעבדת המחקר של המדינה. תושבי העיר – "עושקי מכונות ההנשמה", "מרעילי הבארות" ובוגרי הסגר המשפיל ביותר של הקורונה – נודבו להיות עכברי המעבדה האנושיים עבור פרויקט הבדיקות הסרולוגיות, בהיקפים חסרי השוואה לכל יישוב אחר. מבלי לזלזל בפרויקט, הנתונים מחייבים מסקנות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מדובר בפרויקט לאומי בשיתוף משרד הבריאות, קופות החולים וגלריה מרשימה של חוקרים ורופאים. עד סוף השבוע האחרון השתתפו בניסוי 1,091 מבין 7,500 תושבי בני ברק המיועדים לקחת בו חלק – זקנים וצעירים, גברים, נשים וטף, מגיל 7 עד בני 90 פלוס. אין כמעט מסרבים. כולם פושטים ידיים, מרימים שרוולים, נדקרים, ודמם ממלא אלפי מבחנות.
יותר מ-98 אחוז מהמועמדים נענו בשמחה, מדווחים בעירייה. אלא שבפרויקט כולו, לפי התוכניות, אמורים להשתתף כ-70 אלף איש, וגם אם נצא מנקודת הנחה אופטימית שבסוף זה אכן יהיה מספר הנבדקים – הרשו לי לפקפק – הרי שעדיין חלקה של בני ברק יהיה גדול פי חמישה יותר מחלקה באוכלוסייה.
ההשתתפות מהווה טרטור לא קטן. צריך לאפשר לעובדי מד"א ושרן להגיע אליך הביתה, לפנות זמן – מדובר לעיתים קרובות במשפחות ברוכות ילדים, שזמן הוא משאב יקר עבורן – לעבור בדיקת דם, כולל שכנוע הילדים להסכים. לענות על שאלונים. ולקבל? כלום של תועלת אישית.
הנתונים מוגדרים כחלק מהצורך להבין לעומק את היקף התחלואה המלא, ואת תפקיד הילדים בנשיאת הנגיף, כדי להפיק לקחים להתנהלות עתידית. הנבדקים מתבקשים גם לאשר כי במקרה שיתברר שנחשפו לנגיף, תוכל קופת החולים שלהם לפנות אליהם בבקשה לתרומת פלזמה להצלת חולים קשים. הם יענו. כי העיר המושמצת הזאת – שתושביה בפרט והמגזר החרדי בכלל עדיין נושאים את צלקות השיימינג הקולקטיבי של הקורונה – גדלה על התנדבות, על ערבות הדדית, על החשיבות של הצלת חיים. ריבוי החולים בבני ברק פתאום הופך אותה למצבור הפלזמה הגדול של המדינה.
כמה תל-אביבים יינצלו בזכות המידע או בזכות הפלזמה? כמה מתושבי רמת גן, העיר שהעומד בראשה מתח גדרות הפרדה בינה ובין גטו בני ברק, ואף תושב לא מחה ולא נשכב על הגדר? איש לא עושה ולא יעשה את החשבון. כך צריך להיות.
אז לפני שממצאי המעבדה האנושית הענקית הזאת יעובדו במערכות המשוכללות, אולי הגיע הזמן להוריד מהבוידעם את ערכי הערבות ההדדית, שבזמן הקורונה העלו שכבות של קורי עכביש.
דווקא הדממה היעילה שבה מתנהל הפרויקט מייצרת עיתוי ראוי לבקש סליחה ממי שממשיכים לדבוק בערכים אלו. אלו שהצמיחו את ארגוני החסד, שפעלו ללא לאות גם בקורונה. אלו שמשתפים פעולה עם קופות החולים, כולן – כולל מכבי, שהמנכ"ל שלה זעם בכנסת בשיא הימים הקשים על ה"בעיה הקשה של בני ברק. האנשים האלה, שלא באים לדגימות, שצריך שיבינו, שנצטרך להציב שם משטרה שלושה ימים בערב פסח", ותרם לחותמת המצורעים על תושבי העיר.
וגם עם בית חולים תל השומר, שלא היסס לאסור על עובדיו תושבי העיר לחזור הביתה בערב פסח, ובידל יולדות ומטופלות תושבות העיר במתחמים נפרדים.
בני ברק הייתה צריכה סגר, וטוב שהיה – אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מכובדת, מכבדת, מבינה ומתחשבת. עכשיו, באה העת למילים הטובות, המרפאות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את מותרות השנאה. וכן, ישראל ערבים זה לזה.
שושנה חן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
שושנה חן
צילום: יובל חן
מומלצים
