יו"ר ארגון המורים: "דאגנו לתלמידים - ועכשיו אנחנו בני ערובה"
בעת שבבית הדין לעבודה בירושלים מתנהל הדיון בעתירה שהגישו משרדי החינוך והאוצר יחד עם השלטן המקומי בבקשה להוציא צווי מניעה למורים כדי שימשיכו ללמד עד 1 ביולי - אמר רן ארז: "אין ציבור שעבד קשה כמונו. אולי רק הרופאים". השופטת נזפה במשרדי החינוך והאוצר: "למה באתם רק עכשיו?"
בשעה שבבית הדין לעבודה בירושלים מתנהל הדיון בעתירת משרדי החינוך והאוצר והשלטון המקומי להוציא צווי מניעה למורים, תקף רן ארז, יו"ר ארגון המורים - את המהלך: "מה שעושים עכשיו זה לבעוט במורים ולרמוס אותם. אין ציבור שעבד קשה כמונו. אולי רק הרופאים. דאגנו לתלמידים ועכשיו מחזיקים את המורים כבני ערובה".
הוא הוסיף: "זו ביקורת על האוצר. אני מתאר לעצמי שמי שלא חולה יבוא לעבודה. מדובר פה בגורל של המורים". השופטת אמרה לעו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, כי נציגי המדינה "טוענים שלא ניתן היה לנהל איתכם משא ומתן". רן ארז התפרץ: "לא נכון. לא הציע לנו לנהל משא ומתן". השופט מסביר לעורכת הדין סיגל פעיל שמייצגת את ארגון המורים: ״הם טוענים שלא ניתן היה לנהל אתכם משא ומתן״. רן ארז התפרץ בדיון: ״לא נכון. לא הציעו לנו לנהל משא ומתן".
ארז המשיך: "אנחנו מכבדים פסקי דין של בית המשפט. משרדי האוצר והחינוך צריכים לקחת בחשבון שלכל שבת יש גם מוצאי שבת. עבדנו כמו מטורפים. עבדנו. ורק כדי לרצות את יפה בן דוד משרדי האוצר והחינוך מתנהגים כך. יכול להיות ששנה הבאה, אם יהיה גל שני של קורונה, אנחנו לא נלמד. לא נגיע לבתי הספר".
השופטת לאה גליקסמן אמר: "ב-18 במרץ כתב שר החינוך: 'אין עבודה חינם. אני רוצה לא לאפשר מצב שמי שעובד מהבית לא יקבל שכר'. אז עכשיו המורה - מה הוא אמור להבין, שהמכתב הזה הוא סתם?".
עו"ד מיכל לייסר, שמייצגת את המדינה בדיון, השיבה כי "אני לא יודעת מה עשה כל אחד מ-40 אלף המורים. יותר מזה, אף אחד לא יכול לדעת. כי העבודה שלהם התבצעה בתוך הבתים. לא בטוח שהייתה עבודה מלאה".
השופטת נזפה במשרדי החינוך והאוצר: "למה לא באתם לפני שבועיים? למה לא באתם מהיום הראשון? למה עכשיו?".
נציגת המדינה השיבה כי "הניסיונות ליתר את התהליך הזה נמשך עד לבוקר. דינמיקת יחסי עבודה מוכרת לכולנו. ניסינו לעשות את המקסימום שאפשר".
היא הוסיפה כי "ההכרעות בצעדים ארגוניים התקבלו לא פעם בעבר גם ערב פתיחת שנת הלימודים. מוצו כל האפשרויות. אם היינו מגיעים לפני שבוע היו שולחים אותנו לנהל משא ומתן".
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב התייחס בדיון לתקופת הסגר. "אף אחד לא היה מוכן למצב כזה. אז בנינו מתווה עם הארגונים. הקמנו אולפנים כדי להעביר שעורים. ידענו שאין אפשרות בבת אחת לבצע למידה מרחוק. כל העולם הלך לאיבוד. המורים מהיום הראשון התגייסו. יצרנו מערכות חדשות. לא ישנו בלילות. גם המורים. מי כמוני אסיר תודה למורים", הוא אמר.
הוא הוסיף כי נפגש עם ארז חמש פעמים מאז שפרצה המגפה, "כל זה כדי לנסות להגיע להבנה שצריך להחזיר ימים. יכולנו לעקוב אחרי מורים. לא רצינו לעסוק בזה. המורים באופן נדיר נרתמו. זו סיטואציה בלתי אפשרית. דחינו את בחינות הבגרות. אמרתי לרן שצריך ליצור קולגיאליות רב מערכתית. אני עשיתי כל שלאל ידי כדי לא להגיע לקונפליקט. היו רבים שחשבו שצריך לשלם למורים חצי משכורת על הלמידה מרחוק. כל התוספת היא שבעה ימים".
עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה: "מתביישים לשמוע את דעתה של המדינה לגבי המורים. אני מתביישת בשם עשרות אלפי המורים".
חאלד דראוושה, חבר הנהלת ארגון המורים, אמר לפני הדיון כי "המורים הכינו שיעורים, המורים עבדו כל הזמן, לא שתקו שעה, היו בקשר עם התלמידים ונרתמו מיד". הוא הוסיף כי "אנחנו במדינת חוק ואנחנו מקווים שההחלטה תהיה לטובת המורים".
מוקדם יותר אמר שר החינוך יואב גלנט כי "כולנו נדרשים להכנס מתחת לאלונקה ולתרום את חלקנו במסגרת צו השעה". לדבריו, "מערכת החינוך חשובה ומשפיעה על כולם. לא נאפשר לבודדים להביא לאנרכיה במדינה בשל שאיפות קטנוניות". מוקדם יותר היום הגישו משרדי החינוך והאוצר יחד עם המרכז לשלטון המקומי בקשה לבית הדין הארצי לעבודה, להוצאת צווי מניעה שיחייבו את מורי כיתות י' להמשיך ללמד עד 1 ביולי.
המדינה טענה בבקשתה לבית הדין כי "ארגון המורים נוהג בחוסר תום לב קיצוני כשהוא נמנע באופן עיקש מלהגיע להסכמות במשך תקופה ממושכת".
בתחילת השבוע הודיע שר החינוך גלנט כי שנת הלימודים בגני הילדים ועד כיתות י' תימשך תשעה ימים נוספים. אולם יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים הבהיר כי ההסכם שעליו חתמה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד להארכת שנת הלימודים אינו חל על מורי כיתות י' שהארגון מייצג.
בן דויד מצדה הודיעה כי בשל עקרון ה"שוויוניות", אם מורי כיתות י' לא ילמדו תשעה ימים נוספים - כל המערכת, החל מגני הילדים, לא תפעל במשך תשעת הימים הנוספים.
לפנייה לכתב/ת 
