דאעש חוזר, סוריה תקועה ולבנון פושטת רגל | תמונת מצב
בעולם הערבי מתמודדים, חוץ מהקורונה, עם שלל בעיות - וכולם מחכים לתוצאות הבחירות בארה"ב. אחיזתה של איראן בעיראק מתרופפת והמיליציות הנאמנות לטהרן מפולגות. דאעש מחדש את פעילותו בדרכים חדשות - וזה מדאיג את ישראל. ומה יהיו התגובות על סיפוח ישראלי? תמונת מצב אזורית - חלק ג'
המשטרים בעולם הערבי שונים - כמו גם האינטרסים שלהם - והם חלוקים זה על זה לעיתים עד זוב דם. אבל בתקופה הנוכחית כולם פועלים על פי אותה תוכנת הפעלה, שבמרכזה התמודדות עם התחלואה וההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, לצד הימנעות ממהלכים מדיניים וצבאיים משמעותיים, בהמתנה לתוצאות הבחירות בארה"ב. זה נכון לגבי עיראק, סוריה, מצרים, ירדן, מדינות המפרץ ואפילו קטאר. בכולן ההתבוננות היא בעיקר פנימה בחשש מפני התפרצות חמורה נוספת של המגפה ומהשפל הכלכלי. השאר יטופל אחרי שידעו אם טראמפ יהיה נשיא לעוד ארבע שנים.
תמונת מצב אזורית - הכתבות הקודמות בסדרה:
ארדואן הכובש מקים אימפריה חדשה
הקאמבק של דעאש בעיראק
בעיראק נרשמו לאחרונה שתי התפתחויות חשובות: החדשות הטובות הן שחצי שנה אחרי שהממשלה הקודמת נפלה, הוקמה ממשלה יציבה. החדשות הטובות עוד יותר הן שהממשלה והעומד בראשה, מוסטפה קדימי, אינם סרים למשמעת האיראנית. האמריקנים בירכו על מינוי קדימי לראש ממשלה.
האיראנים נאלצו לזייף שביעות רצון מפני שלא הייתה להם היכולת להציב מולו מועמד אחר בעל סיכויים. הסיבה לכך היא שנאמני איראן איבדו מכוחם בעיראק כתוצאה מחיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני וה"מוהנדס", מנהיג החשד-א-שאעבי
(ארגון הגג של המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן) מוחמד עלי איברהימי. המיליציות חדלו בשבועות האחרונים לפגע באמריקנים, והן הולכות ומאבדות מהשפעתן. קדימי מנסה למזג אותן בצבא עיראק ולשלוט בהן.
יורשו של סולימני, אסמעיל קאאני, לא נהנה מיוקרה כקודמו. הוא נאלץ לבקש ויזה כשרצה לבקר את אנשי המיליציות, וכשהגיע גרם לאכזבה. במקום להביא ערימות של דולרים כמו שנהג סולימני, הוא הביא למפקדים טבעות מכסף. זו מחווה דתית שיעית מסורתית ונחשבת, אבל אי אפשר ללכת איתה למכולת.
אירוע זה ובחירת ראש ממשלה עיראקי שוושינגטון מעדיפה, לא מבשרים את קץ השפעת איראן בעיראק. אבל עובדה היא שקאאני, איש של תהליכים סדורים ועבודת מטה, לא מצליח להפעיל את שלוחיה של איראן בעיראק ובמקומות אחרים באותה יעילות כפי שעשה קודמו. סולימני היה אסטרטג וטקטיקאי עם רעיונות יוצאי דופן ויכולת מעוררת התפעלות לשווק ולממש אותן בשטח. דווקא המעורבות העמוקה שלו ביישום הטקטיקה בשטח הייתה בעוכריו ואפשרה את חיסולו.
ההתפתחות האסטרטגית השלילית, שנעשתה משמעותית מאוד בשלושת החדשים האחרונים, היא תחייתו הקטלנית של דאעש. הארגון חזר לפגע באינטנסיביות, תוך גילויי אכזריות קשים כלפי מתנגדיו במרכז ובמערב עיראק. אנשיו, שירדו למחתרת אחרי שהחליפות הובסה סופית על ידי קואליציה אמריקנית, עיראקית ואיראנית במוסול, ניצלו את המגפה כדי לחזור לפעילות מלאה, אבל לא בדפוס מדינתי אלא כארגון גרילה וטרור. הצבא ומנגנוני הביטחון העיראקיים הפנו את מרצם לאכיפת בידוד חולי הקורונה והשאירו שטח פנוי.
פעילי דאעש נעזרו בסונים ממורמרים, ביניהם נאמניו לשעבר של סדאם חוסיין, ויצאו להרוג בשבטים שמתנגדים לה. המיליציות השיעיות העיראקיות, שאחרי חיסול סולימני אין מי שינהיג אותן, עסוקות בעצמן, וכך הפך דאעש חופשי להשתולל בעיראק.
חזרת דאעש לפעילות בעיראק וגם בדרום מזרח סוריה, ממזרח לפרת סמוך לגבול עם עיראק, מדאיגה גורמי ביטחון בישראל. כזכור יש שלוחה פעילה של דאעש בצפון ובמרכז סיני שצבא מצרים לא מצליח למגר. השלוחה הזו, "ויליאאת סינאא", כבר עשתה פיגועים גדולים בגבול עם ישראל. שלוחה נוספת פועלת בדרום רמת הגולן סמוך למשולש הגבולות סוריה, ירדן וישראל.
אם כוחות הביטחון העיראקיים לא יצליחו לצמצם את התופעה עלול דאעש להופיע גם בירדן, ובצה"ל מקדישים תשומת לב לתופעה. אנשי קהילת המודיעין האמריקנית ובכירים בפנטגון מרוצים. אחרי שטראמפ הכריז ניצחון על דאעש הם הזהירו שהארגון חי. גם השיעים העיראקים שדרשו אחרי חיסול סולימני את סילוק אנשי הצבא האמריקנים שוקלים את דרישותיהם. כעת ישנם על אדמת עיראק כ-5,200 חיילים אמריקנים ובשבועות הקרובים יצטרפו עוד 2,200 צנחנים מדיביזיית הסער ה-82. גם בעיראק מתכוונים להמתין לבחירות בארה"ב כדי לסיים לכאן או לכאן את המו"מ על הנוכחות הצבאית האמריקנית במדינה.
כל הצדדים בסוריה תקועים
בסוריה שורר קיפאון. אף אחד מהבוחשים בקלחת כולל הנשיא בשאר אסד, הרוסים, האיראנים, הטורקים והכורדים הפועלים עם האמריקנים לא משיגים את יעדיהם. כולם מנטרלים את כולם. למצב זה יש כמה השלכות.
סוריה נמצאת במצב כלכלי נואש ולולא קיבלה אספקת נפט באשראי מאיראן הייתה הכלכלה הסורית באזורים ששולט בהם המשטר קורסת. כמו כן פורצות הפגנות רחוב גדולות באזורים ששולט בהם אסד, כולל בלטקיה, במחאה על המצב הכלכלי.
בד בבד השבוע הטיל טראמפ עיצומים באופן אישי על בשאר אסד ואסמה אשתו. זאת בנוסף לעיצומים שכבר מוטלים על כלכלת סוריה. מזכיר המדינה האמריקני פומפאו אמר השבוע שהוא אף מתכנן סבב נוסף של עיצומים. מכאן ברור למה המשטר בדמשק מייחל לכך שטראמפ יפסיד בבחירות לנשיאות.
בינתיים עשרות אלפי המורדים האיסלאמיסטים הסונים במובלעת אידליב לא מראים סימנים שהם מוכנים להיכנע. הצבא הסורי, אפילו עם הסיוע הכבד שהוא מקבל מהרוסים באוויר ומהאיראנים וחיזבאללה על הקרקע, לא מצליח לכבוש את המובלעת ולהחזירה לשליטת המשטר.
חרף כל אלה מפגין הנשיא בשאר אסד ביטחון עצמי. אחרי שהרוסים אפשרו לו להחזיר לשליטתו כשבעים אחוז משטח ארצו, הוא החל לשחרר חיילים בשירות סדיר ובמילואים ששירתו בצבאו שמונה ואף תשע שנים ברציפות. הוא גם החל לבוא בדרישות אל המתעשרים החדשים בסוריה שייכנסו מתחת לאלונקה הכלכלית. אסד, שהמצב הכלכלי מאיים עליו עכשיו יותר מכל, פתח חזית בתוך משפחתו עם בן דודו ומיטיבו הכלכלי, המיליארדר רמי מכלוף. הוא דורש ממנו שיחזיר מיליארדים שגנב מקופת המדינה. מכלוף מתבצר בביתו שבלטקיה, ויש אומרים שימיו ספורים.
בתחום המדיני הרוסים לא משיגים הסדרה שתאפשר להם לסיים את מלחמת האזרחים ולהרוויח משיקום סוריה. הרוסים גם רבים עם האיראנים על עור הדוב הרזה שעדיין לא ניצוד.
חיסול סולימאני נותן את אותותיו גם בסוריה. המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי אמנם תומך בסיוע צבאי וכלכלי למשטר אסד כדי לשרוד, אבל אינו מחויב כמו סולימני לרעיון החזית הסורית הנפרדת נגד ישראל. הוא אינו שש לאבד אנשים ולהוציא כסף למטרה זו. לכן, מפקד כח קודס קאאני מתמקד כרגע בסוריה בקידום מיזם דיוק הטילים עבור חיזבאללה והסיג את אנשיו ואת המיליציות השיעיות מקרבת הגבול עם ישראל.
האמריקנים דווקא נוחלים בסוריה הצלחות מתונות - יש אומרים בשיתוף פעולה עם ישראל. מאות חיילים אמריקנים ומיליציה כורדית הנאמנה להם נלחמים בסוריה בהצלחה בדאעש ומשבשים את הקמת המסדרון הלוגיסטי היבשתי האיראני בעיראק ובדרום מזרח סוריה.
לבנון בסחרור כלכלי
בלבנון החמיר בתקופת הקורונה המשבר הכלכלי. המדינה הלבנונית היא כעת, רשמית, חדלת פירעון; הלירה הלבנונית איבדה מאות אחוזים מערכה והשער הוא בין 4,000 ל-5,000 לירות לדולר; האינפלציה יצאה משליטה ומפגינים יצאו לרחובות. הפגנות אלימות היו השבוע בביירות ובטריפולי, ובחלקן התנגשו מפגינים עם אנשי חיזבאללה, המושך מאחורי הקלעים בממשלה בלבנון.
המפגינים מאשימים את הארגון במרבית תחלואי לבנון, בעיקר במצב הכלכלי שמעולם לא היה כה רע, וגם בטיפול הכושל בקורונה. מתנגדי חיזבאללה טוענים שהארגון מעדיף את האינטרסים של איראן ושל סוריה ולכן הטילו האמריקנים סנקציות על לבנון שאינן מאפשרות לה להתאושש.
בישראל צופים שנסראללה ינסה להטות מעצמו ומארגונו האשמות אלה באמצעות יצירת מוקדי חיכוך עם ישראל בסוריה או בים התיכון שבו יש מחלוקת בין ישראל ללבנון על הבעלות על מים כלכליים שמתחתיהם קיימים שדות גז. אזרחי לבנון וגם חיזבאללה מקווים לישועה או לפחות לתפנית חיובית שתבוא כתוצאה מהפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר.
באווירה זו של המתנה, כשאיראן והחברות האחרות בציר הרדיקלי השיעי גזרו על עצמם סבלנות, קשה להעריך מה תהיינה התגובות באזור אם ממשלת ישראל תספח שטחים ביהודה ושומרון. אם הסיפוח יהיה הדרגתי, סמלי בתחילתו, ולא ישנה את מעמדם של יישובים ותושבים פלסטינים אפשר להניח שמחאות ירדן, מצרים והמפרציות יהיו דיפלומטיות ומילוליות בלבד. ברחוב הפלסטיני תהיה הסלמה אך לא חמורה - בעיקר הפרות סדר ותהלוכות אל הגדר בעזה. הרשות הפלסטינית לא תקרוס. אבל אם הסיפוח יהיה משמעותי הוא עלול לא רק להפר את היציבות בשטחים הפלסטיניים, אלא גם לגרום לצעדים מעשיים של מדינות ערב שיחזירו אחורה את הנרמול ביחסי המדינה היהודית עם שכניה.
ירדן ומצרים עלולות להחזיר הביתה את שגריריהן ולהשעות את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ולפעול נגדנו באו"ם, בוושינגטון ובזירה הבינלאומית בכלל. מההיבט הביטחוני, צה"ל מוכן לתגבר כוחות במהירות בגזרת עזה ובגזרת איו"ש מול תרחישי הסלמה. אבל הבעיה האמיתית שנצטרך להתמודד איתה אם יהיה סיפוח ממשי לא תהיה בטווח הקצר אלא הארוך: כשמדינת ישראל תצטרך להחליט מה היא עושה עם מאות אלפי פלסטינים שיסופחו אליה מרצונם או בעל כורחם.
לפנייה לכתב/ת 
