סופר קם בבוקר וגילה שהלאימו לו את השכר

בגלל המגפה לקח משרד האוצר לעצמו את התמלוגים בעבור השאלת ספרים בספריות הציבוריות ב-2019. כנראה שגם אנחנו צריכים יפה בן-דוד

ענת לב-אדלרפורסם: 21.06.20 , 12:05

ענת לב-אדלר(צילום: יח"צ)

תקציר הכריכה האחורית: אתם הולכים בבוקר לעבודה (הז'אנר: מדע בדיוני, כי אולי בכלל אין לכם עבודה כעת), ובסוף החודש מקבלים הודעה שנתח נכבד מהמשכורת שלכם הולאם. זה מה שקורה כעת לסופרים במדינת ישראל, שמגלים כי לא יקבלו את התמלוגים בעבור השאלת ספריהם בספריות הציבוריות לשנת 2019.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הסיבה: הכסף שהיה מיועד לכך נגזל על ידי משרד האוצר. התירוץ: קורונה. הסוגה: לכו חפשו. המסקנה: עם נימוסים לא קונים במכולת. האוקסימורון: לסופרים במדינת ישראל דרושה כעת איזו יפה בן-דוד, שתקום ותגיד: "עד כאן. שום סופר במדינת ישראל לא יעשה את דרכו אל הלוח, שום ספר לא יימסר ולא יושאל ממדפי הספריות, עד אשר לא יקבלו הסופרים את המגיע להם". ועד שזה יקרה, בואו נבין על מה אנחנו מדברים כאן.

הסכום שמקצה משרד התרבות והספורט לתשלום לסופרים עבור השאלת ספריהם הוא בבחינת שמיכה קצרה, בלויה ומחוררת ועומד כבר כמה שנים על שני מיליון ו-100 אלף שקל, ועוד חצי מיליון שקל למימון סקר שנועד להחליט כיצד לחלק את הכסף.

בישראל מתבצעות מדי שנה 27 מיליון השאלות של ספרים בספריות. איך גורמים לשני מיליון שקל לכסות מספר כזה? עורכים סקר מדגמי, שמשתתפות בו כמה עשרות ספריות, ועל פי מספר ההשאלות באותן ספריות מתחלפות, קובעים היכן על הסקאלה נמצא הכותר – כאשר הסכום המינימלי שיכול סופר לקבל הוא 600 שקל לשנה (עודכן לפני שנה וחצי, אז עמד על 400), והמקסימלי הוא 18 אלף שקל בשנה (לפני שנה וחצי עמדה תקרת המקסימום על 26 אלף שקל).

לא אחת ניסיתי, גם כסופרת שספריה מושאלים בספריות, וגם כעיתונאית שכתבה על העניין, להבין את ההיגיון שלפיו מחושב הסקר, ולא הצלחתי. לעומת זאת, מה שאני מצליחה להבין השנה, זה שלא משנה איך עובדת השיטה, היא פשוט לא עובדת, כיוון שכעת נגזלה גם כבשת הרש הזו.

לא אחת שאלנו לאורך השנים מדוע לערוך בכלל את הסקר הזה שהוא גם לא מובן, גם לא שקוף וגם לא הוגן, ולמה בעצם לא להפנים שאנחנו חיים בעידן דיגיטלי, וכי נכון וראוי ושקוף לחבר את הסופרים למחשבי הספריות, כדי שנדע בדיוק כמה משאילים את הספרים שלנו וכמה כסף מגיע לנו? או למה שלא יקבל משרד התרבות את ההצעה של אגודת הסופרים שכבר מונחת מחדש על שולחנו של השר הנכנס חילי טרופר – שקל אחד עבור כל השאלה של ספר. כי זה יקר? כי תהום פעורה בין 27 מיליון שקל לבין שני מיליון שקל? כי על תרבות צריך לשלם?

בינתיים כולנו נופלים לתהום של הפסקת מפגשי הקוראים בספריות, ירידה דרסטית במכירות בחנויות הספרים (אבל עלייה בדיגיטל), החל"תה של מרבית הוצאות הספרים בישראל, וכעת גם אי-תשלום תמלוגים עבור 2019.

ולכן, אין לנו אלא לפנות מכאן לשר התרבות חילי טרופר – התערב ושחרר את כספי התמלוגים שלנו, שתקועים בוועדת החריגים של משרד האוצר. לאחר שנקבל את המגיע לנו ברטרוספקטיבה, נשמח לכונן מולך אלטרנטיבה מכבדת לקבלת התמלוגים המגיעים לנו, ושהעקרונות שבבסיסה יהיו ברורים ושקופים, בלי שנרגיש שמוליכים אותנו בכחש. או שנגיד אותך ליפה בן-דוד.