"צעדת האלונקות" של העובדים הסוציאליים: "שקופים כמו המטופלים שלנו"
ביום חמישי יגיעו העובדים הסוציאליים לכנסת כדי למחות על האלימות, עומס התיקים והשכר הזעום. "עובדת סוציאלית ברשות מקומית מטפלת ב-300 משפחות לבד, עו"ס קשישים מטפלת ב-500 קשישים בו זמנית", אמרה יו"ר האיגוד. בין הצועדים: ראשי הערים של ראשון לציון ורמלה
"צעדת האלונקות" של העובדות והעובדים הסוציאליים נכנסת ליומה השלישי, וצפויה להסתיים בהפגנת ענק מול הכנסת בחמישי הקרוב. העובדות והעובדים הסוציאליים מוחים על השכר הזעום, העומס הקיצוני והאלימות כלפיהם. אם מחאתם תיתקל באדישות ממשלתית, הודיעו העו"סיות כי ישביתו את כלל השירותים החברתיים בישראל.
אתמול צעדו העובדות הסוציאליות מראשון לציון לרמלה כשהן אוחזות בידיהן אלונקות. "אנחנו הראשונות שנכנסות מתחת לאלונקה, אבל מתי משרדי האוצר והרווחה נכנסים? אין לנו אוויר, אנחנו נחנקות", אמרה יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני. "לא ייתכן שעו"ס ברשות מקומית מטפלת בממוצע ב־300 משפחות, 1,500 בני אדם, לבד. עו"ס קשישים מטפלת בכ־50- קשישים".
במקביל, אומרת חרמוני, אלף משרות אינן מאוישות: "מערכת שלמה הוזנחה, יובשה וננטשה".
"אף אחד לא שומר עלינו, השכר מבזה"
"אנחנו לא מקבלים שכר הולם", אמרה אתמול עפרה אנשל, עו"סית שמטפלת בילדים ונוער בסיכון והשתתפה בצעדה. "אני זמינה 24 שעות ביממה, המשכורת מתעדכנת כל שנה בשקלים בודדים. אף אחד לא שומר עלינו ואנחנו חשופים לאלימות. אני בעצמי חוויתי איומים מפורשים לפגוע בי".
שרון פרידמן, שעובדת עם קשישים, סיפרה כי מצב העובדים הסוציאליים כה עגום, עד שאיש אינו רוצה לאייש את המשרות שנפתחות. "כיסאות ומחשבים עומדים ריקים, כי השכר מבזה. אין מי שיתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות וזה קורע לב".
פרידמן סיפרה כי בזמן משבר הקורונה עבודתן התעצמה בניסיון לאתר ולהגיע לכל קשיש למרות העומס, "אבל לא תוגמלנו. המדינה הפקירה אותנו, אנחנו שקופים כמו המטופלים שלנו".
לצועדים הצטרפה דלאל דאוד, שישבה בכלא 18 שנה על רצח בעלה, שהתעלל בה מינית ופיזית במשך שנים ואיים על ילדיהם. "כשהתלוננתי במשטרה נגדו, לא הבנתי למה עובדת סוציאלית לא עזרה לי. היום אני מבינה, כי אין מי שיגן עליה", אמרה. "כשנכנסתי לבית הכלא עזבתי ילד בן שלוש וכשיצאתי הוא היה בן 23. שום עובדת סוציאלית לא ראתה אותו, כי אין תקציב".
ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך השתתף אף הוא במחאה: "שבוע אחר שבוע אני חותם על מכרזים לתפקידי עובדים סוציאליים ואף אחד לא ניגש, כי אי אפשר בשכר הזה לחיות בכבוד. אני אומר לכן כראש עיר - אנחנו מאחוריכן".
גם ראש עיריית רמלה מיכאל וידל הגיע לתמוך. "בתקופת משבר הקורונה מי שעבד הכי קשה זה העובדות והעובדים הסוציאליים", אמר וידל. "אעשה הכל כדי להעלות לכן את השכר, אבל אנחנו ראשי הערים זקוקים למשרד האוצר".
לפנייה לכתב/ת 
