גישת גנץ: סיפוח לא ישנה כלום בשטח, אך ישבור את הקיפאון המדיני
לפי שר הביטחון, מציאות חיי הישראלים והפלסטינים לא תשתנה למחרת המהלך, לא משנה מה יהיה היקפו: "לא נפגע בזכויות אדם". גנץ תקף את סרבנות הפלסטינים, שלדבריו "נשארים ב'דיפ שיט' שלהם" - אך מנגד מוכן למו"מ מיידי עם אבו מאזן. על שירות החובה בצה"ל: "נקצץ למינימום האפשרי"
עקרונות גנץ להחלת החוק ביהודה ושומרון: שבוע לפני התאריך שבו נקב ראש הממשלה בנימין נתניהו כזה שבו יחל הליך סיפוח שטחים ביהודה ושומרון למדינת ישראל, תקף היום (ג') שר הביטחון בני גנץ בשיחה עם כתבים צבאיים את הסרבנות של הפלסטינים להידבר, וכינה את הקיפאון שנובע מגישתם כהתבססות ב"דיפ שיט" שלהם. עם זאת, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי מוכן להתחיל דיאלוג ישיר ומיידי עם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
לפי ראייתו של גנץ, הסיפוח לא ישנה את מצבם של הישראלים והפלסטינים החיים ביהודה ושומרון, ולא משנה מה יהיה היקפו.
גנץ מוכן לדיאלוג לאור התנעת המהלך המדיני ביוזמה האמריקנית, תוך הבנה שבעתיד ישכנו זו לצד זו שתי ישויות מדינתיות זו לצד זו, עם כלכלה משולבת ועליונות ביטחונית מובהקת של ישראל, תוך שליטה ישראלית בבקעת הירדן, בירושלים המאוחדת ובגושי ההתיישבות. זאת, ללא טרנספר של ערבים-ישראלים וללא מסירת שטחים לפלסטינים מהנגב, בניגוד לתוכנית המאה.
"נשים את הנוסחה האחראית ביותר ברוח התכנית של טראמפ שמסתכלת בצורה ריאלית על המצב בשטח", אמר גנץ. "עלינו לעצב כיוונים להסדרי הגבולות העתידיים וקודם, כל, כמדד ראשון, להקטין את הסיכוי שישראל תהפוך למדינה דו לאומית. לא ניקח פלסטינים במהלך החלת החוק ולא נפגע בזכויות אדם".
שר הביטחון הוסיף עוד כי הוא ומפלגתו משפיעים מאוד בעניין מהלך הסיפוח, אך גם צינן את האווירה: "אני לא יודע אם בראשון ביולי יירדו פה עננים של מסמכים מדיניים. עלינו להקשיב היטב למה שקורה בעולם ובארה"ב. מה שלא נעשה או לא נעשה - יהיה לזה מחירים". גנץ קבע לצה"ל ארבעה תרחישי ייחוס בשאר להשלכות הביטחוניות של המהלך, אך לא נוהלו דיונים מעשיים באשר למימוש הסיפוח.
הרחבת מודל השירות בצבא - לסקטור האזרחי
לפי גנץ, יש לשנות את מודל השירות ולהרחיבו בצורה משמעותית לשירות חובה במקומות אזרחיים כמגן דוד אדום, משטרת ישראל, בתי חולים, איחוד הצלה ואף פיקוד העורף, כולל לאוכלוסיות כמו ערבים וחרדים.
בניגוד לעמדת צה"ל שמתנגד לקיצור נוסף לבנים בחודשיים, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה וממתין לאשרור קבינט, שר הביטחון נשמע כמי שעשוי אף לקצר את שירות החובה עוד יותר: "נקצר השירות למינימום האפשרי ביחס להשקעה בהכשרות. ערכי צבא העם יישארו, אבל כיום כבר כמחצית מהאוכלוסייה לא משרתת. זה החזיק 70 שנה וזה לא קביל כבר, בטח לא ל-70 השנים הבאות. צעיר יכול להתחיל קריירה בכיבוי האש או במשטרה, ומי שלא נותן משהו לחברה אז פחות אכפת לו ממנה".
גנץ מתכוון גם להפשיר את הקפאת העברת קרית המודיעין לליקית שבאזור באר שבע, למרות התנגדות הצבא שעצר בשנה האחרונה את המהלך הענק, בדרישה כי לבסיס תיסלל מסילת רכבת ותוקם תחנה כדי להקל על המשרתים להגיע מהמרכז ומהצפון לבסיס. בנוסף, מתכוון גנץ לדון בהמלצת הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי להוציא את תחנת הרדיו גלי צה"ל מתוך הצבא.
באשר לתוכנית הרב שנתית "תנופה" שממתינה לאישור הממשלה לצד תקציב הביטחון שיושפע מהמשבר הכלכלי, רמז גנץ כי לא יתנגד לקיצוץ בתקציב הביטחון: "ישראל נמצאת במציאות כלכלית קשה ונכנסה למשבר הקורונה בפער גירעוני. אנו במציאות של תמיכה במשק עם הזרמות כספיות נוספות שנעביר להתנעת הכלכלה. לא מדובר בתקציב דו שנתי אלא לשנה ורבעון. כל סכום שייקבע לתקציב נדע להציג את משמעויותיו".
לפנייה לכתב/ת 
