המשחק היצירתי עם החוק ביו"ש ומשמעות הסיפוח | פרשנות
בדרכים משפטיות יצירתיות הצליחה ישראל להסדיר את מעמד המתיישבים שמחד הם ישראלים, ומאידך חיים במקום שעליו לא חל החוק. ככל שיורחב הסיפוח, תעמוד לפלסטינים האפשרות לבקש כל זכות של שכן ישראלי
תוכנית הסיפוח החלקית מקרבת את ישראל, יותר מאי פעם, לשינוי ממשי של המציאות המשפטית בשטחי יהודה ושומרון, אך כלל לא בטוח שתהיה לכך השפעה מעשית על חיי הישראלים המתגוררים בהם. על מנת להבין את מהלך הסיפוח והשלכותיו במישור המשפטי - הבינלאומי והישראלי - חשוב להבהיר כיצד ניתן להחיל ריבונות על שטח מסוים, מהו המצב המשפטי החל על יהודה ושמרון ומהו השינוי שאותו כנראה מבקשת הממשלה לקדם.
סעיף 11ב לפקודת סדרי שלטון קובע כי המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ ישראל שהממשלה קבעה בצו. כלומר, הממשלה, ללא אישור הכנסת, מוסמכת לקבוע שעל כל שטח שהיה תחת שלטון המנדט הבריטי יחול המשפט הישראלי, ולמעשה הוא יהיה תחת ריבונות מדינת ישראל וחוקי המדינה יחולו בו. צו מסוג זה הוצא עד כה רק על מזרח ירושלים.
הממשלה לא החילה את המשפט הישראלי על כל שאר שטחי יהודה ושומרון מאז כניסת צה"ל ב-1967. אז מהו המשפט שחל בשטח זה? שם מוסדר המצב תחת המשפט הבינלאומי. דיני "התפיסה הלוחמתית" הבינלאומיים קובעים שבעל הסמכות באזור כבוש הוא המפקד הצבאי. כלומר - השליטה בשטח וקביעת הכללים המשפטיים החלים עליו נתונה בידי צה"ל.
נקודת המוצא של המשפט הבינלאומי היא שיש לכבד ככל האפשר את החוקים שהיו בתוקף באזור במועד כניסת צה"ל לשטח, קרי את החוק הירדני, שעדיין תקף באזור.
הקונצנזוס בעולם הוא ששטחי יהודה ושמרון הם שטח כבוש שחלים עליו דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי. מרכיב מרכזי בדינים אלה הוא האיסור על העברת אוכלוסיית הכובש לשטח כבוש. איסור זה מהווה גם פשע מלחמה, והוא אחת הסוגיות שאותה מבקשת לחקור התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
(צילום: AFP)
בשומרון מבקשים: ריבונות על כל השטח (באדיבות: מועצת שומרון)
בשנים האחרונות ניסתה ישראל לבסס טענה שלפיה דיני הכיבוש לא חלים ביהודה ושומרון. כך למשל, דו"ח אדמונד לוי קבע שדיני כיבוש חלים רק על שטחים שנלקחו ממדינה ריבונית. ומכיוון ששטחי הגדה המערבית לא חסו תחת ריבונות כלשהי בזמן כיבושם (שכן סיפוחם על ידי ירדן אחרי 1948 לא זכה להכרה), אזי כניסת ישראל לשטח והחזקתו אינן בגדר כיבוש.
עוד נטען כי הבסיס המשפטי לזכות הריבונית של ישראל על השטחים הוא כתב המנדט שנמסר לבריטניה על ידי ארגון חבר הלאומים, וכן הכרזת בלפור מ-1917, שבה ישנה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. עמדה משפטית זו נדחתה על ידי כל הגופים הבינלאומיים.
במהלך השנים נמנעה ישראל לספח את השטחים גם בשל החשש מתגובה בינלאומית חריפה, אך בעיקר משום שהחלת המשפט הישראלי על כל האזור תחיל באופן ישיר את כל הדינים הישראליים על התושבים הפלסטינים באזור, וכך הם יהיו זכאים לכל הפחות לזכויות סוציאליות כגון ביטוח לאומי, ותהיה להם טענה משפטית משמעותית לקבלת אזרחות הכוללת זכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
אם כן, כיצד הצליחה ישראל להחיל על הישראלים ביהודה ושומרון את מרבית המשפט הישראלי, על זכויותיו וחובותיו, מבלי לספח את השטח הכולל מיליוני פלסטינים?
היא עשתה כן באופן עקיף: ראשית, חקיקה מפורשת של הכנסת קבעה תחולה אישית חוץ-טריטוריאלית של דברי חקיקה מסוימים על ישראלים המתגוררים בשטחי יהודה ושמרון, כגון ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח לאומי, מס הכנסה, הזכות לבחור ולהיבחר, המשפט הפלילי הישראלי ועוד.
שנית המפקד הצבאי קבע צווים שהחילו דינים ישראליים על היישובים הישראליים בשטחים, ובדרך זו הם מתנהלים באופן זהה ליישובים בשטח שבתוך הקו הירוק. כך נוצרו בפועל "מובלעות של המשפט הישראלי" ביישובים הישראלים באזור, וזאת ללא החלה רשמית של המשפט הישראלי על השטח.
התובעת בהאג, פאטו בנסודה. התיישבות בחקירה(צילום: EPA)
כעת, לראשונה מאז 1967, מבקשת ישראל להחיל את ריבונותה באופן טריטוריאלי ישיר על אזורים ביהודה ושמרון. סיפוח זה משמעותו קיום ממשל ישראלי ישיר בשטח המסופח, והחלת החוק הישראלי באופן ישיר גם על כל מי שגר בשטח זה: הן הישראלים והן הפלסטינים.
במישור המשפט הבינלאומי יהווה הסיפוח שינוי ממשי של המצב המשפטי, ומרבית מדינות העולם לא יכירו בו. בפועל, ככל שהסיפוח יהיה חלקי ויחול רק על מובלעות של יישובים ישראליים - לא יהיה בפועל שינוי ממשי במציאות הקיימת, שבה מילא מרבית החקיקה הישראלית חלה על התושבים בדרך עקיפה. ואולם, ככל שהסיפוח יורחב ויחול גם על פלסטינים, אזי תעמוד להם הזכות החוקית לבקש כל זכות והטבה הניתנת לתושב ישראלי.
ד"ר מתן גוטמן, המרכז הבינתחומי, המומחה המשפטי של אולפן ynet
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מתן גוטמן
שלומי יוסף
מומלצים
