ח"כים שעברו חרם בילדות יזמו דיון: "עדיין נושאים את הטראומה"
ועדת החינוך של הכנסת דנה בחרמות בבתי הספר, ובמענה הלקוי של משרד החינוך לכך. "ילדים שעברו חרם הם פצצה נפשית מתקתקת", הזהירה פסיכולוגית. ח"כ מאי גולן: "יזמתי הצעת חוק עם יריב לוין מתוך טראומה שעברנו"
"ילדים שעברו חרם הם פצצה נפשית מתקתקת", כך אמרה היום (רביעי) ירדן מנדלסון, פסיכולוגית ויו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות הפסיכולוגים, בדיון שקיימה ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ רם שפע בנושא חרמות בבתי הספר. "יש פרוטוקול לטיפול בחרם, אבל אין מספיק פסיכולוגים בבתי הספר", הזהירה מנדלסון, שאמרה כי 8% מהילדים פגעו בילד שעבר חרם, ורק 17% מגנים על הקורבן.
הדיון התקיים בעקבות הצעת חוק שהגישה ח"כ מאי גולן בנושא חרם בבתי הספר והשתתפו בו אנשים שעברו חרם בעצמם או שילדיהם חוו חרם חברתי. השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס סיפרה כי "בתקופה האחרונה רואים שאין קווים אדומים. גם בנותיי קיבלו איומים - איך את לא מתבייש להיות הבת של אימא שלך'".
לוי אבקסיס אמרה שהתקופה האחרונה הייתה קשה גם לה, אבל כשהחרמות הגיעו לבנות שלה היא הבינה שהמבוגרים צריכים להתערב. לדבריה, לא תמיד זה קורה בתוך תחומי בית הספר. "אני רואה במשרד החינוך שחקן משמעותי בנושא הזה. שוחחתי עם השר גלנט על מנת שנפתח תוכניות להתמודדות עם התופעה. אשמח לבוא לוועדה ולהציג את התוכנית המוגמרת", אמרה. ח"כ מאי גולן, יוזמת הדיון סיפרה שגילתה בור עצום בכל מה שקורה עם חרמות ושיימינג.
"אני רואה מורים ויועצים שלא יודעים איך להתמודד עם הטכנולוגיות, אבל בעיקר אני רואה ילדים מצולקים. יזמתי את הצעת החוק עם מי שהיום יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, מתוך טראומה שעברנו ואנחנו עדיין נושאים על גבנו את רגשות העבר". ח"כ גולן תיארה סיפורי חרמות ששמעה והתקשתה להכיל אמרה שמכל מה ששמעה הדבר החמור ביותר הוא שמי שמנצח הם המחרימים.
"מי שמנצח בחרמות חברתיות הם הביריונים. הסיטואציה שבה המחרימים נשארים בבתי הספר בעוד המוחרמים נאלצים לברוח זוהי סיטואציה שלא מתקבלת על הדעת. אני לא דורשת מהמורים להיות שוטרים. אני רוצה שיהיו השלכות למחרימים ולהורי המחרימים כדי שהם ידעו שזה לא דבר של מה בכך. ההורים צריכים להיות חלק משמעותי בחינוך הילדים שלהם", הוסיפה.
ח"כ קטי שטרית אמרה שבמשרד החינוך אין טיפול ראוי בנושא הכאוב של חרמות. "מערכת החינוך משקיעה בהישגים לבגרויות ולמיצ"ב. משרד החינוך צריך לקחת את הנושא ולהפוך ליותר מקצועי ובלי סיסמאות ומצגות שמראות שהמצב טוב".
אם לילדה בת 10 שהוחרמה על ידי בנות כיתתה סיפרה שלא קיבלה מענה מהמנהלת ומהיועצת החינוכית שרק ניסו "לנרמל" את מערכת היחסים של בתה עם הבנות המחרימות. "השיח היה איך זה לא יוצא החוצה ואיך לא מגדירים את זה כחרם", תיארה האם את שיחותיה עם הצוות.
"הבנו שאנחנו נלחמים במערכת"
אב לילדה שהוחרמה על ידי תלמידים מכיתתה, סיפר שבתו עברה ללמוד בעיר אחרת. "חווינו כמשפחה חרם בבי"ס במהלך שלוש שנים. הייתי צריך להעביר את הבת שלי בית ספר בעיר השכנה. היועצת אמרה לבת שלי את חזקה, זה יחשל אותך, הבעיה היא לא את, הבעיה שאת ילדה בוגרת וחכמה והסביבה לא יודעת לאכול אותך. הבנו שאנחנו למעשה נלחמים במערכת".
"גילינו שהמחרימים מתקבלים לכיתות הנחשבות ביותר כי מעריכים ילד לפי הציונים שלו ולא לפי יחסי האנוש וסולם הערכים שלו", סיפר האב שהוסיף כי הילדה המחרימה ביקשה מבתו סליחה, אבל הם הרגישו שהסליחה לא הייתה אמיתית. "אנשים משתנים או כי הם באמת רוצים להשתנות או שהם יודעים שיש להם מה להפסיד. כרגע אין למחרימים או להוריהם מה להפסיד".
לפנייה לכתב/ת 
