המידע, הדיווח והאישור: חוק איכוני השב"כ החדש
השב"כ יוכל להשתמש בנתוני מיקום, שיחות והודעות כדי לאתר אנשים שהיו ליד חולה קורונה מאומת. בחוק הנוכחי נוספה חובת דיווח לכנסת: על מספר החולים שלגביהם נדרש מידע - וגם על תקלות. ההצעה, שעברה בקריאה ראשונה, מחייבת אישור של נתניהו – וגם של גנץ. ומה עדיין לוט בערפל?
איכוני השב"כ חוזרים - ואיתם שאלת ההגנה על הפרטיות: הצעת החוק של איכוני שב"כ, שאושרה היום (ד') בממשלה ועברה בקריאה ראשונה בכנסת, מיועדת כלשונה לאפשר מעקב אחר חולי קורונה ולהעביר את המידע עליהם למשרד הבריאות. הפעלת החוק, על-פי החלטת הממשלה, תהיה כפופה לאישור ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי גנץ. לטענת מומחים בתחום, למעט סעיפים מועטים, החוק ברובו זהה להליך שהונהג לפני חודשים ספורים – במסגרת מנגנון הקבוע בחוק השב"כ.
סעיפי החוק מאפשרים לשב"כ לקבל נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות, למעט תוכן שיחה כהגדרתו בחוק האזנת סתר. בהצעת החוק שעברה הערב בכנסת בקריאה ראשונה נכתב כי שב"כ יקבל את שמות החולים, מספרי תעודות הזהות שלהם, מספרי טלפון ותאריך לידה. בנוסף, הוא יוסמך לאסוף את המיקומים שבהם שהו החולים. בהצעה צוין כי יש צורך בקבלת תאריך הלידה לשם התייחסות מיוחדת לחולים קשישים או ילדים, וכן לאפשר השלמת פרטים ממרשם האוכלוסין.
"השינויים המרכזיים הם שעל ההכרזה צריך אישור גם של ראש הממשלה וגם של ראש הממשלה החליפי ושההכרזה תהיה ל-21 יום ולא ל-30 ימים", מסבירה רבקי דבש, יועצת בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראש הראשות להגנת הפרטיות. "החמירו משמעותית את תנאי ההפעלה של איכון השב"כ כך שנדרש צורך מיידי וממשי. הידקו את נושא בחינת החלופה ודייקו איזה פרטי מידע השב"כ יעביר למשרד הבריאות וגם ידווח על תקלות באיכון".
דבש מציינת לטובה את ההחלטה להחמיר את המקרים שבהם ניתן יהיה להשתמש בחוק. "לפני כן הייתה דרישה לחדש רק כשיש חשש ממשי להתפשטות, ועכשיו יש צורך מיידי וממשי, שאין אפשרות אחרת לטפל בו. הם הידקו את הדרישה והמחויבות למצוא חלופה לשימוש באמצעי שב"כ, והידקו גם את קיום תהליך ההשגה – כך שאזרחים יוכלו לטעון נגד הודעות ממשרד הבריאות. יש גם חובה לעדכן את האזרח בזכות ההשגה הנתונה לו".
היא מציינת לחיוב גם את העובדה שגם שב"כ וגם משרד הבריאות נדרשים על-פי החוק לדווח לכנסת על הרבה יותר פרטים, ביחס להליך הקודם. "עכשיו הם צריכים לדווח גם על תקלות במהלך האיכון – וזה מבורך. אם יש תקלה והם לא מדווחים לוועדה אז היא חושבת שהכלי עובד כמו שצריך, וזה עלול להשפיע על שיקול הדעת שלה", אומרת דבש.
לדבריה, "הסיפור בעיניי הוא עד כמה הממשלה תהיה באמת מוכנה להשקיע בחלופות. קבעו חוק הרבה יותר מהודק ומצומצם מבחינת הסמכויות של שב"כ, אבל השאלה היא עד כמה המדינה משקיעה בחלופות אחרות. ישראל חריגה מאוד בהפעלת מנגנוני הביטחון שלה. רוב המדינות משתמשות באפליקציות ובאמצעים אחרים".
מנגד, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה טוענת כי "בעת שהוחלט על הקפאת הליך החקיקה, הבהיר קבינט הקורונה שהפגיעה בזכות היסוד לפרטיות בעייתית ועל כן יש לפעול לעיגון הסמכת השב"כ בחוק, באופן מצומצם ובשקיפות, קשה לומר שהצעת החוק ממלאת אחר כל דרישות אלו".
עם זאת, היא מפרטת חידושים בהצעת החוק, שכן נחשבים בעיניה עדכניים ורלוונטיים: מתן האפשרות לכנסת לבטל את הכרזת הממשלה, הגדרת הליך הגשת ההשגות, כפי שציינה גם רבקי דבש, וכן הוספת חובת דיווח על מחיקת המידע על-ידי שב"כ. עוד היא מציינת את חובת הדיווח של משרד הבריאות לוועדת החוץ והביטחון בכל הנוגע לשימוש בכלי של שב"כ.
במסגרת זו, יידרש נציג משרד הבריאות לפרט בפני הוועדה כמה אנשים מתוך אלו שנודע להם כי נחשפו לחולה קורונה אותרו באמצעות שב"כ, וכמה מתוך אלו שחלו אותרו על-ידי שב"כ.
עוד היא מציינת כי "חובת הדיווח, הן של ראש השב"כ והן של משרד הבריאות נותרה מוגבלת. היא נעשית רק אחת לשבועיים לוועדת החוץ והביטחון ואחת לשבוע ליועמ"ש. גם התנאים לחידוש הכרזת הסיוע מעבר ל-30 הימים הראשונים אינם ברורים. המידע שאמור להיות בסיס להחלטת צוות השרים שמונה לצורך בחינת הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ נותר סמוי מן העין והדיון כולו על ידם אינו שקוף, אף שיש לו משקל משמעותי בקביעה האם יש צורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ".
על פי ההצעה החדשה, ראש השב"כ ידווח בכתב לוועדת הכנסת לענייני השב"כ אחת לשבועיים, ועל כל אלה: מספר החולים שלגביהם התבקש השב"כ לעבד מידע טכנולוגי על פי בקשה לקבלת סיוע, מספר האנשים שאת פרטי המידע הדרושים לגביהם העביר השב"כ למשרד הבריאות בשל הימצאם במגע קרוב עם חולה, על פי בקשה לקבלת סיוע; וכן על אירועים מיוחדים ותקלות בהפעלת סמכויות השירות לפי חוק זה, ודרך הטיפול בהם. בנוסף, גם נציג משרד הבריאות ידווח בכתב לוועדה אחת לשבועיים, על הגבלות לעניין העברת מידע, סודיות, הגבלת שימוש וחיסיון.
לפנייה לכתב/ת 
