העובדים הסוציאליים לא מתכוונים לוותר: "אנחנו נחנקים"
אלפי עובדות ועובדים סוציאליים שהפגינו מול משכן הכנסת ומול משרד האוצר במחאה על תנאי השכר, העומס בעבודה ומקרי אלימות רבים - זועקים לעזרה. דפנה משדרות: "לא נורמלי שאני עובדת בחופש ולא מקבלת שקל". מאיה מרחובות מצביעה על מחסור בעובדים סוציאליים במשק: "השכר משפיל"
אלפי עובדות ועובדים סוציאליים הפגינו אתמול (יום ה') ליד הכנסת וליד משרד האוצר בירושלים במחאה על העומס בעבודה, השכר הנמוך שלו הם זוכים ומקרי אלימות רבים שהם סופגים ממטופלים. ההפגנה הייתה סיומה של צעדת המחאה שקיימה יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, שצעדה מתל אביב לירושלים.
המפגינים והמפגינות נשאו שלטים שעליהם כתבו בין היתר "עו"ס נלחמת לפרנסה הוגנת", "הפקרות היא לא מדיניות", ו"הנשמה לשירותים החברתיים מיד". המפגינים והמפגינות קראו לממשלה להיענות לדרישותיהם, ואיימו בהפסקת מתן שירותים חברתיים בעוד שבועיים במקרה שלא.
דפנה לוי, עובדת סוציאלית שהגיעה להפגנה משדרות, אמרה כי "לאורך כל חופשת פסח עבדתי ללא שכר, ודאגתי לאספקת מזון, מטרנה לתינוקות וביצים לליל הסדר. מנהל האגף שלי הלך פיזית והניח מחוץ לדלת משפחה של 13 חולים ביצים מבלי לקבל על כך תמורה". לדבריה, "הגעתי להפגנה כי לא נראה נורמלי שאני עובדת שבוע שלום בחופש שלי, על חשבון זמני ושל ילדיי – ולא מקבלת שקל".
היא סיפרה כי במהלך עבודתה חוותה אלימות. "לפני חמש שנים זרקו בקבוק תבערה על אגף הרווחה בשדרות. נערה בסיכון שהחליטה שלא מתאים לה הטיפול באגף, שרפה לנו את מקום העבודה", אמרה. "במשך שלושה חודשים הסתובבנו ללא מקום, ללא מחשבים וללא מקום לשבת. אני חוששת מאוד. אין לי לחצן מצוקה במשרד".
מאיה גרופו מרחובות, שמשמשת עובדת סוציאלית זה 24 שנה, אמרה כי הגיעה להפגנה בגלל השכר הנמוך וגם בגלל אירועי האלימות שהיא וחבריה למקצוע חווים. "השכר שלי משפיל. אני מנהלת צוות, והצוות חסר. אני לא מוצאת עובדים סוציאליים", אמרה. "אם בעבר היו שתיים-שלוש פניות בשבוע, היום יש 10. אנשים במצוקה, במיוחד אחרי הקורונה".
לדבריה, "חוויתי מספר מקרי אלימות. מישהי זרקה עליי מחורר כבד שהיה במשרד, ובפעם אחרת קיבלתי איום על חיי. מטופל איים שיזרוק עליי בקבוק גז כי כעס על הטיפול בו ועל זה שהוא לא קיבל דירה ממשרד השיכון. צריך להעלות את השכר קודם כל כדי שאנשים ירצו לעבוד כעובדים סוציאליים. החברה שלנו בלי עובדים סוציאליים תהיה קטסטרופה".
רוני דוד, עובדת סוציאלית במועצה האזורית עמק חפר, סיפרה כי הגיעה להפגין גם בגלל התנאים שלהם זוכים העובדים והעובדות הסוציאליים וגם בגלל החוסר במשאבים והקושי לסייע לפונים. "הרבה פעמים אין לנו שירותים להנגיש ואנחנו חווים מתקפות מילוליות מאנשים שצריכים את השירותים. הרבה פעמים שקלתי לעזוב את המקצוע".
"אנחנו רוצים שהמקצוע יהיה מכבד", אמרה דוד. "שיערכו אותו גם מבחינת שכר וגם מבחינת היחס של החברה ושל הממשלה. אנחנו עובדים 39 שעות עבודה בשבוע שזה כמעט שמונה שעות עבודה ביום. אין לנו שום פתחים לנשום כמו שיש במשרד החינוך. אין לנו לא חופשים יוצאי דופן או שנת שבתון ואנחנו נחנקים".
לפנייה לכתב/ת 
