והרי התחזית: נתניהו יבחר סיפוח סמלי, אבו מאזן לא ישבור את הכלים
רה"מ עדיין לא יודע כיצד ייראה המהלך, אך סביר להניח שהצעד לא יגרום לאבו מאזן להעביר את מפתח ניהול חיי 2.6 מיליון פלסטינים לידי ישראל. בצה"ל נערכים לפיגועי בודדים ולירי רקטות מעזה. מה יעשו מדינות ערב והקהילה הבינלאומית? אלה התרחישים שמבוססים על הערכות קהיליית המודיעין
התשקיף לימים הבאים: ראש הממשלה בנימין נתניהו יבצע ב-1 ביולי (או בסמוך לתאריך זה) סיפוח סמלי, כזה שלא יהפוך אף פלסטיני לתושב מדינת ישראל ולא ישנה משום בחינה את המצב הקיים כעת בשטח.
היקף הסיפוח ופריסתו הגיאוגרפית יהיו כאלה שניתן יהיה להצביע בבירור על תרומתם הישירה לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ויוכיחו שאינם פוגעים ביכולת התפקודית והמשילותית של הרשות הפלסטינית.
במקרה כזה אבו מאזן לא ישים את המפתחות על השולחן והרשות הפלסטינית לא תקרוס לחיקנו. הרחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון יגיב בהפרות סדר ופיגועי בודדים - לא בהיקף נרחב. ברגע שתסתמן התסיסה בשטח הפלסטיני, צה"ל יתגבר במהירות את כוחותיו לפי תוכנית שכבר הוכנה ותורגלה.
מי אמר "ארגונים סוררים"?
המטרה תהיה בעיקר למנוע פיגועים על צירי התנועה וביישובים הישראליים, לסייע לשב"כ לסכל טרור ולהתעמת עם המפגינים ב"נקודות חיכוך". הלוחמים יעשו מאמץ עליון להימנע מפגיעות קטלניות במפירי הסדר ולחמוק משיבוש מרקם החיים הפלסטיני. בשב"כ יתמקדו בסיכול כוונות חמאס לגרום להסלמה בגדה באמצעות פיגועים וחטיפות ועימותים בירושלים שיעניקו גוון דתי לאירוע שהוא ביסודו מדיני. התסיסה בגדה המערבית תדעך כעבור כמה שבועות.
ברצועת עזה יהיו תהלוכות מחאה ביוזמת ובעידוד חמאס. ייתכן שכמה מהן יגיעו אל גדר הביטחון. במקביל, סביר להניח שהג'יהאד האיסלאמי ואולי ארגונים "סוררים" יבצעו ירי רקטות ספוראדי לשטח ישראל. צה"ל כבר הכין מענה שיגבה מחיר וירתיע, אך ימנע הסלמה רבתי. במקרה של הידרדרות בלתי צפויה, צה"ל גם מוכן לאפשרות של הסלמה שתוביל למערכה גדולה בתוך שטח הרצועה.
ובכל זאת, הערת אזהרה: כל ההליך עלול להידרדר ולהסלים כתוצאה מאירוע, או שרשרת אירועים, שבהם יהיו הרוגים ישראלים או פלסטינים בעימותים בשטח. גם אירוע בהר הבית בירושלים שיעניק לעימות גוון דתי או מהלך לא צפוי של יו"ר הרשות הפלסטינית עלולים להדליק את השטח.
הדבר שמפניו חוששים בישראל יותר מכול הוא שאבו מאזן הנואש יחליט בתגובה לסיפוח על הפסקה מלאה או חלקית של התפקוד האזרחי ברשות הפלסטינית בשטחים. במצב כזה, לפי החוק הבינלאומי, האחריו לחיי היומיום לבריאותם, לביטחונם ולרווחתם של הפלסטינים נופלת ישירות על ישראל.
הנטל הכספי על ישראל יהיה עצום וכך גם המאמץ להקים מהר מנגנון שייקח אחריות לחיי 2.6 מיליון פלסטינים בעידן משבר הקורונה. אבו מאזן אינו רוצה בכך וגם מעגל פקידי הרשות ואנשי מנגנוני הביטחון שהרשות מספקת להם פרנסה. לכן, לא מן הנמנע שהוא יעביר חלק מתפקודי הרשות לידי אש"ף (למשל, ענייני חינוך ותברואה) - ולגבי השאר ייתן לישראל לשבור את הראש.
"אבו מאזן עדיין דבק בהתנגדות לא אלימה"
החששות מפני אירוע כזה גוברים לנוכח תסכולו של אבו מאזן, שלא הצליח לטרפד את המהלך הישראלי באמצעות איומים ולחץ מדיני. לכן, הוא הפסיק כעת לשלם משכורות מתוך כוונה ברורה להתסיס את השטח. הפסקת התיאום הביטחוני ועידוד ה"תנזים" (הפלג הצבאי של פתח) להתכונן לעימות נועדו לאותה מטרה. זה מגדיל את הסיכוי שהתסיסה תהפוך לאלימה אף על פי שזו בפירוש לא כוונתו של אבו מאזן.
"עבור אבו מאזן אין הבדל בין סיפוח של מטר או של 30% מהשטחים, אבל הוא עדיין דבק בהתנגדות לא אלימה. אין לו ולאנשיו אינטרס בפירוק מלא של הרשות הפלשתינית", אומר אדם שמכיר היטב את הנפשות הפועלות ברשות הפלסטינית.
גורם נוסף שתורם לאדי הדלק באוויר בגדה המערבית הוא מאבק הירושה שכבר מתנהל בשטחים הפלסטיניים. יורשיו האפשריים של אבו מאזן גם הם אינם רוצים בפירוק הרשות, אולם בהחלט עלולים ליזום עימותים עם כוחות צה"ל במטרה לצבור נקודות יוקרה במאבק על היום שאחרי הראיס.
מה יעשו הפלסטינים ביהודה ושומרון? לא צפויה מחאת נרחבת מזו שראינו כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. הם איבדו אמון ברשות ובהנהגתה וגם בחמאס. מה שבאמת חשוב להם זה פרנסה וחופש תנועה. אם ישראל לא תפגע באלה - סביר שתגובת הרחוב בגדה תדעך כאמור כעבור זמן קצר.
בעזה האינטרס העיקרי של הנהגת חמאס הוא להקל על מצוקתם הכלכלית והקיומית של תושבי הרצועה. לכן הם מעוניינים בהסדרה עם ישראל. חמאס ישתדל שלא לחמם את הרוחות ולהסלים לכדי אלימות. אין סימנים שהג'יהאד האיסלאמי לוחץ עליו יתר על המידה בעניין זה, וגם אין סממנים שאיראן מעודדת את הג'יהאד לפעול להסלמה.
האייתוללות ברפובליקה האיסלאמית משתדלים שלא להכתיב לפלסטינים מה לעשות. אף על פי כן ייתכן שהג'יהאד האיסלאמי יצליח לגרור את חמאס לעימות עם ישראל - במיוחד אם הסיפוח יהיה משמעותי.
התחזית הזו היא על אחריותו של המחבר בלבד, אולם היא מבוססת על הערכות מצב עדכניות של קהיליית המודיעין ומידע על ההכנות שכבר נעשו ונעשות בצה"ל ובשב"כ לקראת הסיפוח.
הדיווחים שהתפרסמו בימים האחרונים בדבר אזהרות אפוקליפטיוצ שהשמיעו הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש השב"כ באוזני הדרג המדיני בנוגע לסיפוח אינם מדויקים ומטעים מאוד. ראשי קהיליית המודיעין ומערכת הביטחון הציגו לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני ולראש הממשלה תרחישים אפשריים שאחד מהם סביר יותר והשניים האחרים קיצוניים יותר אך סבירים הרבה פחות.
זה נאמר במפורש לשרי הקבינט. כמו כן, אפשר להניח די בוודאות שצה"ל נערך גם למקרה שאחד התרחישים הקיצוניים יתמשש. גם זה נאמר, מן הסתם, לשרי הקבינט. ואולם, מי שהדליף לא הבין או שסביר יותר עשה זאת כדי להשיג אפקט פוליטי-ציבורי הרצוי לו.
מה שיקרה במעגלים האזוריים והעולמיים יושפע גם הוא מהיקף הסיפוח, באיזו מידה הוא ישנה את מעמדם ואת חופש התנועה של הפלסטינים בשטחים, ועד כמה נחושה תהיה הלגיטימציה הפומבית שיקבל המהלך הישראלי מהנשיא האמריקני.
ירדן
עם ההכרזה בישראל, יהיו כמעט בוודאות אירועי מחאה ברחובות הבירה עמאן ובריכוזי הפלסטינים. חלקם יהיו אולי אלימים, את חלקם תיזום תנועת האחים המוסלמים, וייתכן שגם גורמי טרור ג'יהאדיסטים שפועלים בחשאי בתוך ירדן ינצלו את ההזדמנות.
אפשר בהחלט להניח שעבדאללה מלך ירדן ומנגנוני ביטחון הפנים שלו יידעו להכיל את הפרות הסדר וניסיונות הפיגוע באופן שלא יסכנו את המשטר. מה שיקבע את עוצמת תגובת ההאשמי כלפי ישראל תהיה הפריסה (למשל, אם הסיפוח יכלול את בקעת הירדן) וההיקף של החלת הריבונות הישראלית.
ואולם, המשפיע העיקרי על תגובת המלך עבדאללה תהיה מידת הלחץ שיפעילו עליו הפלסטינים תושבי ארצו ואנשי האחים המוסלמים בפרלמנט הירדני. סביר להניח שעבדאללה ישעה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לתקופה מסוימת ויחזיר את השגריר הירדני מתל אביב לעמאן.
לבנון
במחנות הפליטים הפלסטיניים יהיו אירועי מחאה ואולי אפילו ירי של רקטות לשטח ישראל. אולם אפשר להניח שצבא לבנון יטפל באירועים כאלה ביד קשה. ממשלת לבנון, שנשענת על חיזבאללה, אינה יכולה להרשות לעצמה בעיתוי הנוכחי עימות עם צה"ל.
המצוקה הכלכלית הקשה באופן חסר תקדים, ההמונים שיצאו לרחובות במחאה חברתית פוליטית וכלכלית שאינה פוסקת, מחייבים אפילו את חיזבאללה להתמקד במצב הפנים-לבנוני. אבל הכרזות ואיומים יהיו, והרבה. חסן נסראללה לא יחמיץ את ההזדמנות.
מדינות המפרץ, מצרים וטורקיה
קצת יותר קשה להעריך מה תהיה תגובת מדינות ערב השוכנות לחופי המפרץ הפרסי. מה שבטוח הוא שתגובתן לסיפוח תושפע במידה מכרעת מעמדת הממשל בבית הלבן. אם הסיפוח יהיה תואם את היקף "ההרשאה" שנתניהו יקבל מהבית הלבן, ובמיוחד אם הנשיא טראמפ יפרסם הצהרת תמיכה חד-משמעית - תגובת המפרציות, מצרים וטורקיה תהיה מתונה.
סביר להניח שהליגה הערבית תקיים כינוס מיוחד, שבו תפורסם הצהרה המגנה את הסיפוח ומזהירה מפני תגובה ערבית מעשית וחריפה אם ישראל תבצע מהלכי סיפוח נוספים.
עוד סביר להניח שמדינות ערב ידרשו ויקבלו כינוס מיוחד של מועצת הביטחון, בהנחה שארה"ב תפעיל את זכות הווטו שלה אם ההחלטה תהיה מעבר להודעת גינוי המהלך הישראלי.
האיחוד האירופי
למרות הצהרות האזהרה החמורות, כולל איומים בסנקציות שהשמיעו בכירי האיחוד ופקידיו בשבועות האחרונים לעבר ירושלים, סביר להניח שהאיחוד האירופי לא יפעל נגדנו כגוש מדיני. אין קונצנזוס בין מדינות האיחוד האירופי בשאלת הסיפוח ולכן לא יכולות להתקבל בו החלטות מעשיות כולל הצהרות גינוי על דעת כל חברות הארגון ובוודאי שלא סנקציות שיכולות לפגוע אנושות בקשרים הכלכליים ובשיתופי הפעולה המדעיים.
עם זאת, אם ישראל תבצע סיפוח מהותי - עשרות מדינות ובכללן צרפת, גרמניה ובריטניה יגנו את המהלך וחלקן אף יפעילו סנקציות מעשיות נגדנו. אם הסיפוח יהיה סמלי, כפי שנראה כעת, מדינות אירופיות חשובות יסתפקו בהודעות גינוי וחלקן כנראה גם יממשו את איומיהן לגבי חרם על מוצרים מהשטחים.
האו"ם, המעצמות ובית הדין הבינלאומי בהאג
המקור העיקרי לדאגה כעת בירושלים הוא ההחלטה העקרונית הצפויה של בית הדין הבינלאומי בהאג. בית הדין צריך להחליט אם יש לו סמכות להעמיד את מדינת ישראל, אנשי צבאה ובכירי הפוליטיקאים שלה לדין באשמת ביצוע פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים.
התובעת הכללית פאטו בנסודה המליצה בחיוב, וכעת שופטי בית הדין, אזרחי מדינות שונות, צריכים להחליט. ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין לדון אותה ואת אזרחיה ביחס למה שקרה וקורה בשטחים. אבל אם בית הדין יחליט שהדבר בסמכותו - לא רק אירועי "צוק איתן" וההתנחלות אלא גם הסיפוח ייחשב פשע מלחמה ועלול לגרום למפקדי צה"ל ולפוליטיקאים ישראלים צרות צרורות כשייצאו לחו"ל.
בנוגע להתרחשויות באו"ם, סביר להניח שמדינות כמו רוסיה וסין יסתפקו בגינוי ישראל ובהודעות תמיכה בפלסטינים.
בהיעדר החלטה ברורה בוושינגטון על היקף הסיפוח ופריסתו, שוררת גם בירושלים אי-ודאות גדולה. נכון להבוקר, גם נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי עדיין אינם יודעים מה וכמה יסופח - אם בכלל.
אבל צה"ל, כמו שהכרנו, מתכונן ליתר ביטחון גם לתרחיש שבו הדינמיקה בין השחקנים השונים תביא להידרדרות שאף אחד לא רוצה בה.
לפנייה לכתב/ת 
