כשנתניהו חושב קודם כל על הבית
הרגעת הליכוד נראית כמטרה מרכזית של רה"מ כעת, ביטול הפריימריז שוב על השולחן. ומה תדרוש אפשרות הרצת גנץ לנשיאות שנחשפה ב"ידיעות אחרונות"? | פרשנות
בימיה המקרטעים של ממשלת נתניהו-גנץ, רב העיסוק ביחסיהם המורכבים של השניים שמובילים את הספינה המטלטלת הזאת, ראש הממשלה והחליפי. באופן טבעי הנטיה היא לחשוב שנתניהו מקדיש את זמנו הפוליטי בעיקר למאזן הכוחות העדין עם השותפים הלא-טבעיים. זה בטח נכון, אבל האמת היא שהוא עסוק גם - ואולי אפילו לא פחות - בפוליטיקה פנים ליכודית.
כלפי חוץ נמדדת השותפות בין הליכוד לכחול לבן, שהייתה התחנה האחרונה לפני מערכת בחירות רביעית, בעיקר ביכולת של השניים לגהץ את הקמטים. ונדרש מגהץ קיטור מדגם מתקדם לעומת קמטים רגילים של ממשלות נתניהו האחרונות. אף שלכאורה מצבו של גנץ רע יותר, גם לנתניהו יש לא מעט סיבות לדאגה.
שעון החול שהולך ואוזל בדרך להבטחה המשוריינת להחלת ריבונות כבר בתחילת יולי, מכניס את נתניהו וסביבתו לדריכות שיא. לא כי ראש הממשלה לא יודע להתמודד עם קמפיינים מהסוג שדרוש עכשיו, אלא בעיקר משום שהתחושה שלו היא שרוב שרי הליכוד הבכירים ירדו למחתרת והוא מצוי כרגע ללא חיילים. מידי פעם מגיחים הבכירים, אבל אז מתעסקים בעיקר בענייני משרדם.
הנחת העבודה היא שלפני כל מהלך אפשרי, נתניהו חייב ללכד את כולם סביבו ולהחדיר בהם את רוח הקרב שהייתה להם בימי טרום האחדות. והפעם זה חשוב יותר, כי יש שדרה של ממורמרים בליכוד והאפקט יכול לחלחל. להישאר עם ח"כ שלמה קרעי וחברי כנסת אחרים מהספסלים האחוריים - זה לא מספיק. מה גם שהימין כבר לא מלוכד כולו מאחורי נתניהו, אפילו לא בסיפוח.
כדי להתלכד שוב שומע לאחרונה נתניהו לא מעט עצות, ובהן גם הרעיון להכריז בפני חברי הכנסת כבר עכשיו שהוא פועל להשלמת ההליך שיבטל את הפריימריז לרשימה לקראת בחירות אפשריות.
לפני כמה חודשים העביר יו"ר מרכז הליכוד, חיים כץ, החלטה בוועדת החוקה שלפיה אם הבחירות יתקיימו עד שנה מיום הקמת הממשלה - לא יהיו פריימריז והרשימה תישאר זהה. יחד עם זאת, הוא לא השלים את תיקון החוקה במרכז הליכוד ואם זה לא יעבור והכנסת תתפזר - יש סבירות גבוהה שיתקיימו בחירות לרשימה, דבר שמכניס את חברי הכנסת תמיד להיסטריה.
ובדיוק בשל כך, מציעים לנתניהו לטפל בח"כים לפני הכול. זה זמן לצופף את השורות, אומרים לו, להרגיע את השטח ולתת לחברי הרשימה להרגיש נוח להגן עליו.
גנץ לבית הנשיא?
הבוקר (יום ו') פרסמה סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות" תרחיש ולפיו השותפות הצולעת של נתניהו וגנץ תגיע לסיומה עם שורה תחתונה אחרת מזו שתוכננה - לא רוטציה לגנץ, אלא נשיאות עבורו.
במערכת הפוליטית אומרים שיוזמה כזאת מגלמת בתוכה היגיון ברור. בהנחה שגנץ מבין כבר ששרידותה של הממשלה הנוכחית לאורך זמן כמעט בלתי אפשרית, וגוברים הסיכויים לכך שלא יגיע לבלפור, נכון יהיה לצאת מזה בדרך אחרת, מכובדת. תרחיש כזה אמור לייצר אווירה שבה המערכת לא רוצה ללכת לבחירות.
אמר מי שהלחץ היחיד שהוא מכיר זה הלחיצה על האנטר במקלדת. https://t.co/4KocLT01sy
— כחול לבן (@Kachollavan19) June 26, 2020
שנית, אומרים הגורמים, לא בטוח שאפשר לייצר משמעת קואליציונית מברזל כמו שמהלך כזה דורש. שלא לדבר על כך שהבחירות לנשיאות חשאיות. בליכוד עדיין חווים פוסט טראומה מהסיבוב הקודם של הבחירות לנשיאות, אז קידם השר לשעבר גדעון סער את ראובן ריבלין נגד הקו של נתניהו - והצליח. ריבלין נבחר לא בזכות נתניהו, אלא למרות.
"גנץ לא ייצא לשום מהלך כזה אם לא יהיה עשוי מבטון", אומר גורם בכיר בליכוד. "ופה אפשר לבנות את זה, אבל הוא לא יהיה עשוי מבטון ולכן לא בטוח שגנץ, שמבנה אחד כבר קרס עליו, ייכנס תחת מבנה רעוע כזה שוב".
לפנייה לכתב/ת 
