הגיע הזמן לשים תג מחיר לסיוע הקטארי לעזה
ברקע הסיפוח וההסלמה שתתלווה אליו, יש להבהיר שהעברת הכסף מותנית בתמורה מצד חמאס: השבויים, אכוונת פיגועים וריסון הפלגים ברצועה
ארכיון. חלוקת המענק הקטארי בעזה
הגעת סיוע כספי מקטאר לרצועת עזה - כפי שקרה שוב בימים האחרונים - מלהיטה כרגיל את הרוחות בישראל, כשבמוקד מובעת הביקורת המוכרת על "מתן שוחד לחמאס תמורת קניית שקט ביטחוני". ערב יום השנה השישי למבצע "צוק איתן", הדיון בשאלת המעורבות הקטארית בזירה הפלסטינית חייב להשתכלל, תוך הבחנה בין "האורות" לבין "הצללים" המלווים את הסוגייה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מחד, לקטאר יש משקל מרכזי בייצוב המציאות האסטרטגית ברצועת עזה. מאז צוק איתן היא מובילה את טבלת התורמים לעזה (סיוע של כמעט מיליארד דולר), ובמקביל משמשת-- ערוץ מרכזי להעברת מסרים בין ישראל לחמאס, דבר החיוני למניעת "מיסקלקולציה" שהביאה ל"התגלגלות" למבצע צוק איתן, שבו הן ישראל והן חמאס לא רצו.
מאידך, אסור שישראל תפעל מכוח התפיסה שהתקבעה בשנים האחרונות בקרב גורמים פוליטיים וביטחוניים במדינה, ולפיה יש לאפשר בכל מחיר ותנאי את המשך הסיוע הקטארי לרצועה בהיותו הרכיב הבסיסי לשימור השקט באזור, וזאת גם אם הוא תורם לייצוב ממשל חמאס.
עד היום ישראל נהגה בתבונה ביחס לנושא הקטארי. נעשה ניסיון למיצוי המיטב משחקן בעייתי מטבעו המזוהה עם מחנה האחים המוסלמים, אוהד את טורקיה של ארדואן, מקיים קשר הדוק עם הנהגת חמאס (שחלק גדול ממנה פועל מבירת קטאר), וחולש על ערוץ "אלג'זירה" התוקף את ישראל דרך קבע בחריפות.
במסגרת זאת נרקמו יחסים הדוקים עם נציגי המשטר הקטארי, אולם במקביל ננקטה זהירות רבה מהחצנת הקשר עם המדינה המנודה על ידי רוב העולם הערבי - במיוחד מדינות המפרץ שעימן לישראל יחסים הדוקים - או מהפיכתה של קטאר לערוץ השפעה בלעדי ברצועה, תוך פגיעה במעמדה של מצרים כגורם האזורי בעל ההשפעה הרבה ביותר בגזרה הזו.
ישראל צריכה להפגין יציאה אמיתית מהקופסה ביחס למעורבות קטאר בזירה הפלסטינית, לצד תעוזה ויצירתיות. יש להבהיר באופן חד-משמעי שהמשך העברת הסיוע הקטארי מותנה בתמורה מצד חמאס, המפגינה כיום לחץ רב נוכח השלכות משבר הקורונה ברצועה (חשש שהתעצם על רקע הפסקת התיאום בין ישראל לרשות וצמצום התמיכה שהעניק הממשל ברמאללה לעזה).
זה הזמן להבהיר לקטאר שהעברת כל או חלק מהסיוע הכלכלי שניתן לעזה יותנה במתן מענה ל"חורים" שנותרו ביריעת ההסדרה שנתפרה בחופזה בשנה שעברה. בראשם - השבויים והנעדרים הישראלים, נושא שחמאס מאותתת בחודשים האחרונים כי היא מעוניינת לקדם; וכן אכוונת פיגועים מעזה לשטחי יהודה ושומרון ומדינת ישראל, שנמשכת כל העת, ואי אכיפת מרותה של חמאס על הפלגים ברצועת עזה, האחראים ל"טפטופי" הרקטות בשבועות האחרונים, ואשר צפוי שיגברו אם וכאשר ימומש הסיפוח.
המבחן הבא של ישראל בהקשר הקטארי עשוי להתפתח כבר בזמן הקרוב. בימים האחרונים העבירה קטאר 10 מיליון דולר לרצועת עזה כסיוע לתושבים נזקקים, מתוך סכום של כ-50 מיליון דולר שהובטחו וחיוניים לחמאס לצורך תשלום משכורות לפקידיה והפעלת המערכות האזרחיות ברצועה. לטענת גורמי תקשורת פלסטינים, העברת יתרת הסכום מתעכבת עד שתבין קטאר אם ישראל רצינית בכוונותיה לקדם את תוכנית הסיפוח.
במידה שהסכום הזה אכן מתוכנן להיות מועבר בתקופה הקרובה, תיקרה בפני ישראל הזדמנות לשינוי כללי המשחק בסוגיית המעורבות הקטארית בזירה הפלסטינית. בכך עשויה ישראל להפוך את החמיצות ואת תחושת האין ברירה המלווים כיום את התנהלותה בנושא להישגים אסטרטגיים.
- מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומרכז בפרויקט למאבק נגד אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל במכון ה-INSS
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מיכאל מילשטיין
מומלצים
