למרות החקיקה: פערים משמעותיים בייצוג יוצאי אתיופיה בשירות המדינה
דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף נתונים על ייצוג בני העדה במשרדי הממשלה לקראת הדיון היום בוועדת הקליטה: שיעורם עומד על 2.8% אך ההתפלגות בין המשרדים אינה שיוויונית. יותר מחצי מועסקים בדרג הזוטר ורק בוגר אחד בתכנית לבכירים
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנחשף לקראת הדיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא ייצוג הולם של עולים חדשים בקרב עובדי המדינה מעיד כי למרות החקיקה המחייבת יש פערים משמעותיים בשיעור העסקתם של יוצאי אתיופיה בחלק ממשרדי הממשלה.
חוק שירות המדינה תשי"ט-1959 מחייב את שירות המדינה להבטיח ייצוג למספר קבוצות אוכלוסייה, בהן עולים מאתיופיה וילדיהם ועולים חדשים, בכל הדרגות והמקצועות ובכל המשרדים והיחידות הממשלתיים. אף על פי כן, לא עבור כל הקבוצות נקבע בחוק יעד כמותי לשיעור הייצוג הנדרש.
יעד כזה נקבע בהחלטות ממשלה שונות רק עבור חלק מהקבוצות הזכאיות להבטחת הייצוג. החלטת הממשלה הנוגעת ליוצאי אתיופיה קבעה כי ייצוגם בתפקידים בשירות המדינה יהיה בהתאם לשיעור הקבוצה באוכלוסייה – 1.7%, נכון למועד קבלת ההחלטה.
שיעור יוצאי אתיופיה בכלל שירות המדינה עמד בשנת 2019 על 2.8%, ובכך הושג יעד הייצוג שנקבע בהחלטת הממשלה. אולם, יש פערים משמעותיים בייצוגם בין יחידות שירות המדינה השונות. כך למשל רק מחצית מהמשרדים עמדו בשנת 2019 ביעד הממשלתי – 68.5% מקרב בני העדה עבדו במערכת הבריאות, ורק 31.5% התפזרו בין שאר משרדי הממשלה.
אולי עכשיו נראה יותר אתיופים בטלוויזיה
כך הפקירה המדינה את שילוב בני העדה במשק הישראלי
שירות התעסוקה: צעירים אתיופים מתקשים למצוא עבודה
במערכת משרדי הממשלה הועסקו 697 עובדים יוצאי אתיופיה שהם 1.6% מסך העובדים במערכת. סיווג העובדים בשירות המדינה מתחלק לדירוג מקצועי ודרגות פנימיות. כך, 58% הועסקו בדירוג המנהלי, הזוטר ביותר, לעומת שיעור של 43% מקרב כלל העובדים המועסקים בדירוג זה. 59% מבני העדה האתיופית הועסקו בדרגת הכניסה – הדרגה הנמוכה ביותר, בעוד שמקרב כלל העובדים במערכת הועסקו בדרגה זו 35% בלבד.
במערכת הבריאות הועסקו בשנה שעברה 1,516 יוצאי אתיופיה – 4.2% מהעובדים. רובם, 58% הועסקו בדירוג המינהלי ורק 37% בדירוג האחיות, הגבוה יותר. רובם המוחלט של יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות – 97% הועסקו בדרגה הנמוכה ביותר, בעוד שרק 64% מקרב כלל העובדים במערכת הבריאות הועסקו הדרגה זו.
שיעור המועמדות והקבלה של בני העדה במכרזים שאינם מיועדים לאוכלוסייה שעליה חל ייצוג הולם נמצא במגמת עלייה. בשנת 2019 היה שיעורם של המתמודדים בני העדה 2.1% ושיעור הנבחרים היה 1.6%.
אף על פי כן, כשמדובר בתפקידים בכירים המצב מתהפך שוב. בשנה שעברה פרסמה נציבות שירות המדינה 46 מכרזים פומביים לתפקידים בכירים. 1,095 משתתפים הגישו את מועמדותם, ורק 10 מתוכם היו יוצאי העדה האתיופית – אך איש מבני העדה לא זכה במכרז. כמו כן, 52 מועמדויות הוגשו לוועדות איתור לאיוש משרות בכירות בשנה הזו, אך לא נמצא בהן אף מועמד מקרב יוצאי אתיופיה.
בשתי התוכניות המיועדות למי ששייך לדרגי הביניים או לדרגים הבכירים בשירות המדינה לא נרשם ייצוג לבני העדה כמעט בכלל נוכח שיעורם הנמוך בדרגים אלה. רק מועמד אחד בן העדה האתיופית סיים את תכנית העתודה לסגל בכיר עד כה ובתוכנית העמיתים לסגל הבכיר לא השתתפו יוצאי אתיופיה כלל. לטענת נציבות שירות המדינה, בשנה שעברה ננקטו צעדים שהובילו לשיפור היכולת של מועמדים יוצאי אתיופיה לעמוד בתנאי הסף לתכנית.
שירות המדינה מפעיל כמה תכניות הכשרה ניהוליות המיועדות לקהלי יעד שונים, כך למשל תוכנית הצוערים לשירות המדינה שמגייסת ומכשירה מועמדים לתפקידי עתודה ניהולית. שיעור המועמדים בני העדה האתיופית לתכנית זו נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, אך משנת 2015 לא השתתפו בה צוערים יוצאי אתיופיה.
יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דוד ביטן, התייחס לדו"ח ואמר כי שיעורם של יוצאי אתיופיה בכלל המשרות של נציבות שירות המדינה עמד בשנת 2019 על 2.8% ובכך הושג יעד הייצוג שנקבע בהחלטת הממשלה. לגבי פער הייצוג בתוך המשרדים ובדרגים השונים אמר כי "מחברי הדו"ח מצביעים על פערים משמעותיים בייצוג בין היחידות השונות והוועדה תבחן בדיון את מסקנות הדו"ח ותציע את המלצותיה".
לפנייה לכתב/ת 
