משרד הבריאות: "נדרשת הפעלה מלאה של איכוני שב"כ בהקדם"
יועמ"ש משרד הבריאות אמרה בדיון על איכוני שב"כ בוועדת החוץ והביטחון כי "אנחנו מאבדים את השליטה שהשגנו על התנהלות המחלה. לא היינו מבקשים אם לא היינו סבורים שזה דחוף". ח"כ ברביבאי: "בדמוקרטיה שב"כ לא מופעל נגד אזרחים"
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום (שני) בהצעת חוק איכוני שב"כ לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עורכת הדין טליה אגמון, ביקשה להסביר מדוע השימוש בכלי נחוץ חרף הביקורת על הפגיעה בפרטיות: "חזרנו לכ-400 חולים ביום, מספר שראינו כשהתחלנו את השימוש בשב"כ בפעם הקודמת. אנחנו מאבדים את השליטה שהשגנו על התנהלות המחלה".
לדברי עו"ד אגמון, "אין קשר למספר הבדיקות, כי אחוז הבדיקות החיוביות מתוך סך הבדיקות עלה בכל מקרה. עמדת הממשלה היא שעלינו להשתמש בכל הכלים שברשותנו, ושב"כ הוא לא הכלי היחיד. אנחנו ממשיכים בחקירות אפידמיולוגיות ומביאים 250 סטודנטים לסיעוד כדי לתגבר את המערך. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לקצר את זמן הבדיקות והחקירות, אבל יש מגבלות של זיכרון אנושי".
"מתוך כ-180 אלף מגעים שאותרו מאמצע מרץ עד סוף מאי, כ-15 אלף נדבקו. כ-6,000 איש שב"כ מצא, מתוכם כ-4,500 שלא היו מאותרים ללא הכלי הזה. מדובר בשיעור הצלחה גבוה וזה כלי שעוזר מאוד, והיינו רוצים להשתמש בו באופן המלא בהקדם. לא מדובר באותו המנגנון בדיוק, אבל זה דומה. נבקש לאשר את הצעת החוק כפי שהוגשה, בתיקונים מסוימים, אבל לא כהצעת הוועדה".
לדבריה, "ההצעה מאפשרת לממשלה שתי רמות של חומרה - הפעלה מלאה והפעלה חלקית למקרים פרטניים וייחודיים. ההצעה כוללת הפעלה של המנגנון המצומצם, אבל כרגע לאור המצב נבקש להפעיל את החוק עם המנגנון המלא. לא היינו מבקשים אם לא היינו סבורים שזה דחוף. נדרשת הפעלה מלאה של הסיוע, וכמה שיותר מוקדם".
היועצת המשפטית הוסיפה כי הכוונה היא לאשר מחדש את השימוש באיכוני שב"כ בכל 21 ימים, כך שאם תהיה דעיכה במגפה סביר שהשימוש בכלי יופסק. לטענתה, "אין כרגע חלופות אחרות, ויש מחלה בהתפרצות משמעותית". היא הבהירה: "שב"כ לא יהיה בקשר עם אף אזרח - לא חולה ולא מי שבא במגע עם חולה - הוא לא מתחקר אף אחד. כל עבודתו היא טכנולוגית. חד משמעית, השירות גם לא יעסוק בפעילות של פיקוח ואכיפה. כל תפקידו הוא לסייע לבצע חקירה אפידמיולוגית מדויקת יותר".
בדיון טענו חברי כנסת מהאופוזיציה, בהם יאיר גולן (מרצ) ואלי אבידר (ישראל ביתנו), שאין צורך באיכוני שב"כ שכן מספר המונשמים והחולים במצב קשה נותר נמוך יחסית למרות העלייה במספר החולים. ח"כ אבידר אף טען כי נתניהו מעוניין בחוק כדי לפגוע במחאה הציבורית נגדו. ח"כ אורנה ברביבאי מיש עתיד טענה כי "הדיכוטומיה שאומרים לציבור 'או שנעצור את הכלכלה או שנשלח את שב"כ לעקוב אחריכם' היא לא נכונה. אפשר לפתח דרכים אחרות. במדינה דמוקרטית שב"כ לא מופעל נגד אזרחים".
ח"כ שקד, גם היא מהאופוזיציה, טענה מנגד שיש להשתמש באיכוני שב"כ כל עוד אין חלופה טובה יותר למאבק בנגיף, שכן הפגיעה בפרטיות קטנה לטענתה לעומת ההרס הכלכלי והבריאותי שיצרה המגפה. חברי הקואליציה הסכימו שהשימוש בשב"כ נחוץ לטובת התמודדות יעילה יותר עם המגפה.
הצעת החוק מיועדת לאפשר מעקב אחר חולי קורונה ולהעביר את המידע עליהם למשרד הבריאות. הפעלת החוק, על-פי החלטת הממשלה, תהיה כפופה לאישור ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ. למעט סעיפים מועטים, החוק ברובו זהה להליך שהונהג לפני חודשים ספורים – במסגרת מנגנון הקבוע בחוק שב"כ.
סעיפי החוק מאפשרים לשב"כ לקבל נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות, למעט תוכן שיחה כהגדרתו בחוק האזנת סתר. בהצעת החוק שעברה בכנסת בקריאה ראשונה נכתב כי שב"כ יקבל את שמות החולים, מספרי תעודות הזהות שלהם, מספרי טלפון ותאריך לידה. בנוסף, הוא יוסמך לאסוף את המיקומים שבהם שהו החולים. בהצעה צוין כי יש צורך בקבלת תאריך הלידה לשם התייחסות מיוחדת לחולים קשישים או ילדים, וכן לאפשר השלמת פרטים ממרשם האוכלוסין.
לפנייה לכתב/ת 
