סן פרנסיסקו
סן פרנסיסקו היא ערש המטבח הקליפורני ומתפקדת כיום כבירת האוכל של ארצות הברית (אם יושיבו את כל תושבי העיר הקסומה הזאת במסעדותיה, עדיין יישארו כיסאות פנויים!)
The Slanted Door | Fleur de Lys | Cha Cha Cha | Zuni Cafe | |||
Greens | מתכון |
האמת, הסן פרנסיסקנים מרמים, משום שהמטבח הקליפורני נולד בברקלי הסמוכה, ב'שה-פאניס', מסעדתה של אליס ווטרס, אותה ווטרס שהוזמנה לא מזמן על ידי ממשלת צרפת לפתוח מסעדה בלובר, לזוועת כל ממסד הגסטרונומיה הצרפתי. אבל מבחינת רוב העולם, מה כבר ההבדל בין ברקלי לסן פרנסיסקו - הן מחוברות זו לזו בגשר, הן חולקות אותן דעות פוליטיות רדיקליות, והמטבח של ווטרס הפך עד מהרה גם את הכרך ברוך רעידות האדמה שלצדו למעוז של פלצנות. מסעדות איטלקיות, צרפתיות, וייטנאמיות, סיניות וכמובן קליפורניות נפתחות שם חדשות לבקרים, והמבקר התם אינו מוצא את ידיו, את רגליו ואת לשונו.
.Address: 584 Valencia St
Tel: 1-415-8618032
כבר מזמן לא נרשמה סגידה חד-משמעית שכזו למסעדה בסן פרנסיסקו. העיר הזאת כבר ראתה הרבה ומתקשה להתרגש מעוד מקום חדש, אבל המסעדה הווייטנאמית הזו (שפירוש שמה, אגב, הוא דלת פליק-פלאק כזאת, כמו של פאבים במערב הפרוע) ממיסה לבבות. אין, אין שום סיכוי להשיג שולחן לא בקומה הראשונה ולא בשנייה בלי הזמנה מראש, והרבה מראש.
האוכל לא יקר במיוחד, והוא כולל הבטחות עלומות כמו עוף אורגני עם עשב לימון, טופו בקארי, בשר בקר מוקפץ, סלט מדהים של פפאיה ירוקה וגם גלידת ליצ'י שאין כמוה בעולם.
מיקומה של המסעדה ברחוב ולנסיה בין רחובות 16 ו-17, כלומר בעיבורו של השנקין הסן פרנסיסקני, מספק עוד רובד של עניין למקום, ואילו השירות המחורבן והרעש (כמו לול תרנגולי הודו בעיצומה של התקפת טילים) מספקים את התסכול.
המחיר: כ-35 דולר ליחיד.
מנה מומלצת: בקר מוקפץ.
מנה מושמצת: ברווז בקארי.
.Address: 777 Sutter St
Tel: 1-415-6737779
"ומה זה?", שואל הסועד המשתאה נוכח מה שניצב בעיבורה של צלחת מבחר המנות הראשונות שלו. הדבר הוא תמיסה ירוקה, שנמצאת בתוך קליפה של ביצה מעוטרת בשומשום שנמצאת בתוך עציץ (!) גמדי שניצב על פרוסת מלפפון. "זה מרק אספרגוס קר", עונה המלצרית. "כן, אבל מה זה הדבר השחור שמזדקר מתוך הביצה?", שואל הסועד החשדן. "זו קשית. שותים את המרק הזה בקשית, ואל תתבייש ששאלת".
מסעדתו של הוברט קלר היא מוסד סן פרנסיסקני ותיק יחסית, שהתפרסמה שווה בשווה בזכות האוכל הצרפתי הקל והמעולה המוגש בה ובזכות העיצוב שלא ייאמן שלה. המקום נראה כמו בנם הממזר של אוהל קרקס וחנות לבדי ריפוד: חישוק ענק תלוי על תקרת חדר האוכל, וממנו גולשים לעבר הקירות נחשולים של בד בצבעי בורדו וזהב. בקיצור, אין טעם לתאר. צריך להיות אמריקני כדי להזות דבר כזה, וצריך להיות שם כדי להאמין.
האוכל, כאמור, צרפתי, אבל קל מתוך עיקרון. איפה שאפשר חלב במקום שמנת, ישתמשו בחלב. איפה שאפשר ציר גזר במקום דמי גלאס, ישתמשו בגזר.
יש תפריט טעימות מצוין בכ-70 דולר (ויש גם תפריט טעימות צמחוני ומעולה בכ-60). תוספת של עוד 35 דולר לערך תספק לך שלוש כוסיות יין מצוינות, כולל פינו-גרי של טרימבאך.
המנות העיקריות כללו שליו עם שקדי עגל שהיה מצוין וצבי בזיגוג חרדל, שהציף לזיכרון את שירה האלמותי של רבקה מיכאלי 'לצבי יש בעיה' (הוא היה קצת יבש).
הקינוחים, לעומת זאת, כללו צלחת גבינות מרשימה ועוגת ליים וקוקוס שנקראה, משום מה, קאיפיריניה.
המחיר: כ-80 דולר ליחיד (ואין מה לחשוב בכלל על להגיע לשם בלי ז'קט, עניבה והזמנה).
מנה מומלצת: סליחה, אבל זה החצי-בקבוק 'אופוס 1', היין המדהים שנעשה בשיתוף פעולה של יקבי רוטשילד הצרפתיים ומונדאבי האמריקניים (ושלא נקרא על שם ספרו המשובח של ענר שלו).
מנה מושמצת: הצבי ישראל.
.Address: 1801 Haight St
Tel: 1-415-3865758
פה, במסעדה הקובנית הצוהלת הזאת, אין מה להתחכם: יש בדיוק שלוש מנות שכדאי להזמין: צ'יקן פאיארד (נתחי חזה עוף ברוטב שמנת וחרדל), קייג'ן שרימפ (חסילונים ברוטב שמנת ותבלינים חריפים) ותפוחי-אדמה מטוגנים (שזה לגמרי לא צ'יפס). חבל אפילו לנסות את יתר התפריט. אבל איזה אוכל! שני סועדים ישבעו לגמרי משלוש המנות האלה (+ הרבה לחם, בכל זאת אנחנו מישראל), וירוו הן נוזלים והן נחת מחצי קנקן סנגרייה. אין צורך ללכת על השלם, חצי מספיק.
ועתה לאזהרות: יש רק שתי שעות ביום, שבהן שווה להגיע לצ'ה-צ'ה-צ'ה: 12:30 או 14:30. כל שעה אחרת תפגיש אותך עם תור איום, במיוחד בערב. ונא לא לנסות להזמין שולחן, כי אין מקבלים הזמנות. בקיצור, המתכון לבוקר נפלא בסן פרנסיסקו הוא לקום מאוחר, לרדת לרחוב הייט (החלק שבין דיויזדרו לפארק הוא מעוזם של ההיפים וילדי הפלטפורמות והריסים המלאכותיים) בשעה 11:00, לשוטט בו ולראות איך הנוער חי, לשמוח שאתה כבר לא צעיר, וב-12:30 לשעוט למסעדה. אח!
המחיר: כ-15 דולר לסועד.
מנה מומלצת ומושמצת: כבר פירטנו.
.Address: 1658 Market St
Tel: 1-415-5522522
השפית היא תגלית נושנה של אליס ווטרס, וזה מורגש. הרעיון בבסיסה של המסעדה הנהדרת הזאת הוא אוכל טרי, מקומי, מעולה ופשוט. בלופט ענק, שכולו לבנים ועץ וזכוכית על רחובה הראשי של העיר, אוכלים כל היפים והיפות של סן-פרנסיסקו צדפות טריות, פסטה, סלט קיסר מדהים ומנת עוף בסלט לחם (לשניים), שכבר הפכה לפולחן בכל צפון אמריקה.
העוף הזה, שנהנה מצלייה בתנור העצים הענקי של המסעדה, מגיע לשולחן עסיסי ונוטף, כשסביבו קוביות גדולות של לחם (אגב, הלחם הכי טעים בעיר), טבולות ברוטב שמכיל בין היתר חומץ שמפניה ופירות-יער קטנטנים. אין מוסף אוכל אמריקני, שמכבד את עצמו, שלא הדפיס את המתכון הזה עם הקרדיטים הראויים, כמובן.
גם הקינוחים משובחים, ובכלל, חייבים להודות שהמקום כולו מצוין. הזמנות מראש הן עניין מתבקש, אם כי שליש מהמקומות במסעדה הגדולה הזו נשמרים פנויים לאנשים שמגיעים ללא הזמנות, כך שבהחלט אפשר להגיע בערב, לרשום את עצמך ברשימה, לקפוץ לשתות קוקטייל באחד הברים הסמוכים ולחזור מקץ שעה אל שולחן פנוי.
מחיר ליחיד: כ-50 דולר (אפשר לבוא בג'ינס וחולצת טי). מנה מומלצת: סלט קיסר והעוף לשניים (ארוחה זוגית שתכלול שתי מנות ראשונות, עוף אחד ובירה תעלה כ-70 דולר).
מנה מושמצת: הצ'יפס (שנקראים כאן 'שרוכי תפוחי-אדמה'). הם נערצים על בני המקום, אבל הם דקיקים מדי ולעתים קרובות שמנוניים מדי.
Address: Fort Mason
Tel: 1-415-6222771
ראיתם את 'קופיקאט' עם סיגורני וויבר? אז הבית המדהים, שבו סיגי גרה והרוצח חודר אליו, זה 'גרינז'. המסעדה הזאת, הממוקמת בפורט מייסון, בסיס צבאי לשעבר בסן פרנסיסקו על המים, נהנית מנוף מדהים של המרינה וגשר שער הזהב, אוכל יוצא מן הכלל ומעמד איתן של אחת המסעדות הצמחוניות הטובות ביותר בעולם. יש מקום סביר לחשד שתאוריית זן עלומה עומדת בבסיס המסעדה (סניפה האדוק יותר 'טאסאהארה' נמצא במקדש זן קליפורני אי-שם ביערות ובנקיקים, אבל עליו לא נדבר הפעם).
הין, היאנג, המבט פנימה וההרמוניה העולמית אינם מפריעים לאוכל להיות טעים. להפך. סלט עגבניות בשלושה צבעים (אדום-ירוק-צהוב) עם עלים מרירים היה מדהים. כך גם הפיצה, לזניית החצילים, הלחם וטארט הפירות בסיום. על הקלאפוטי ומרק העדשים, לעומת זאת, אפשר לדלג בכיף. ושימו לב: בשבתות מוגש רק תפריט קבוע, ואילו תמיד כדאי לעיין ברשימת היינות הקליפורניים המצוינת של המקום.
המחיר ליחיד: כ-40 דולר.
מנה מומלצת: המנות משתנות לפי העונה, אבל הפיצה תמיד בטוחה (וכמובן, יש להזמין מקום מראש).
מנה מושמצת: הקלאפוטי.
נו טוב, אז זה לא בדיוק בשר בקר מוקפץ, כי מה שמקפיצים כאן זה דווקא את הווק - או ליתר דיוק מנענעים אותו על-פני הכיריים. זו המנה המומלצת ביותר במסעדת The Slanted Door הסן פרנסיסקנית, והיא טעימה, קלה להכנה ואפילו לא משמינה.
החומרים הדרושים:
1 ק"ג פילה בקר, חתוך לקוביות
2 כפות שום קצוץ
1 כפית סוכר
חצי כפית מלח
קמצוץ פלפל שחור
2 כפות שמן (רצוי בוטנים, אסור זית!)
לרוטב:
רבע כוס חומץ (רצוי חומץ אורז, אבל לא חובה)
1 כף סוכר
רבע כוס סאקה (או יין לבן)
4 כפות רוטב סויה
וגם:
3 בצלים ירוקים קצוצים גס (לבן + ירוק)
חצי בצל פרוס דק
4 כפות חמאה (או שמן)
עלי חסה אדומה
מלח ופלפל שחור גרוס טרי
מיץ מחצי לימון
אופן ההכנה:
מערבבים את הבשר, השום, הסוכר, המלח והפלפל. מכסים בניילון ומניחים במקרר לשעתיים. מערבבים בקערה את הבצל הירוק ואת הבצל הלבן הפרוס. יוצקים שתי כפות שמן לווק ומחממים.
כשהשמן חם מאוד (ורק מתחיל להעלות עשן לבן), מכניסים פנימה רבע מקוביות הבשר ואין מזיזים. אחרי דקה הופכים אותן וממשיכים לטגן בלי לבחוש עוד כדקה, עד שהן משחימות משני הצדדים. מוסיפים לווק רבע מתערובת הבצל ויוצקים על שולי הווק שלוש כפות מהרוטב. מנענעים את הווק היטב מעל האש. מוסיפים כף חמאה (או שמן) וממשיכים לנענע, עד שהחמאה נמסה (או כחצי דקה, במקרה של שמן).
מרפדים צלחת הגשה בעלי חסה אדומה ומניחים עליהם את הבשר המבושל. חוזרים על הפעולה עוד שלוש פעמים עם יתר הבשר והמרכיבים. מגישים עם קערית ובה מיץ לימון, מלח ופלפל. טובלים את חתיכות הבשר בקערית ואוכלים.
מתוך כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות, ב-11.9.1998.